רבי יעקב אראר
| לידה |
5 באוקטובר 1938 לאריסה, יוון  |
|---|---|
| פטירה |
31 ביולי 2014 (בגיל 75) ירושלים, ישראל  |
| מקום פעילות | אתונה |
| מקום מגורים | אתונה |
| תחומי עיסוק | הרב הראשי של אתונה |
| השכלה | בית המדרש הרבני של צרפת |
| תקופת פעילות | 1964–2014 (כ־50 שנה) |
| מספר ילדים | 4 |
| תפקידים נוספים | |
| מוהל, שוחט, מורה | |
יעקב אראר (5 באוקטובר 1938–31 ביולי 2014; התרח"ץ, ד' באב ה' תשע"ד)[1] היה הרב הראשי של יוון בשנים 1964–2014. התגורר באתונה והנהיג את קהילת יהודי אתונה.
ביוגרפיה
אראר נולד ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, בקהילה היהודית בעיר לאריסה.[2] כשהיה כבן שלוש פלשו הגרמנים ובני בריתם האיטלקים ליוון והחלה שואת יהודי יוון. רוב קהילת יהודי סלוניקי נרצחו באושוויץ אך החלקים שהיו תחת הכיבוש האיטלקי ביניהם אתונה ולאריסה סבלו פחות עד שנכנעו לגרמנים ב-1943. עם הוריו נדד בהרים ובכפרים והסתתר בפני הנאצים. עם תום מלחמת העולם השנייה חזרו להתגורר בעיר לאריסה.[3]
אראר חלם על לימודי רפואה, אך בגלל מחסור כלכלי של הוריו החליט לנסוע לבית המדרש הרבני של צרפת, לשם נסע במלגת לימודים ומחיה של חמש שנים. הלימודים שילבו הסמכה רבנית ולימודים כלליים.[3] עם חופשת בין הזמנים הראשונה שלו מבית המדרש נסע לשווייץ, שם התארח בישיבה של הרב משה בוצ'קו, שם גם פגש את הרב הראשי לישראל הרב הרצוג, מפגשים שהשפיעו עליו רבות. עם תום תקופת לימודיו בצרפת הגיע לישראל לשנת לימודים בישיבת באר יעקב. בישיבה נקשר במיוחד למשגיח הרוחני, הרב שלמה וולבה, שהפך עבורו לדמות מדריכה ומכוונת. בשנת תשכ"ב (1961) קיבל סמיכה לרבנות מרבה הראשי של צרפת, הרב יעקב קפלן. במהלך לימודיו בצרפת הכיר את הרב שלמה אבינר עמו הוא בקשר עד היום.[3]
עם שובו ליוון, לאחר הסמכתו, החל לעבוד כרב נודד מטעם הג'וינט בקהילות היהודיות השונות ביוון. באותה תקופה חלתה אחותו ושהתה בבית חולים באתונה מה שגרם לו להישאר בעיר הבירה, שם הייתה הקהילה המרכזית של יהדות יוון. באתונה החל לעבוד בהוראה בבית ספר יהודי של הג'וינט. הוא החל לעבוד לצד הרב יצחק גבאי, שהגיע מברצלונה, לאחר מותו של הרב הראשי של יוון אליהו ברזילי. בתחילה שימש כמוהל ושוחט ולאחר שזה עזב החליפו ב-1964, בגיל 26, כרב הראשי של אתונה[3] ובפועל הרב הראשי של יוון כולה.[4] מרבית יהדות יוון, כ-3,000 יהודים, התגוררה באתונה, כ-1,000 בסלוניקי ועוד כ-1,000 מפוזרים בכפרים ואיים ברחבי יוון.
את תפקידו מילא כ-50 שנה עד שבשנת 2011, בעקבות התקף לב שעבר, עלה יחד עם אשתו שולמית לישראל, כאן גרו שניים מארבעת ילדיו. בישראל התגורר בשכונת קריית משה בירושלים.[3]
חיים אישיים
אשתו, שולמית, גדלה בצרפת להורים יהודים יוצאי רומניה אשר עברו לצרפת לפני מלחמת העולם השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה גדלה בפנימיה קתולית אך עם תום המלחמה הגיעה לתנועת בני עקיבא וחזרה ליהדותה. ב-1960 עלתה לישראל והתגוררה בקיבוץ שדה אליהו. ב-1961 היא נקראה לחזור לצרפת כי אחד מבני משפחתה חלה, שם פגשה את בעלה לעתיד, הם נישאו ועברו להתגורר ביוון.[5] נפטרה ב-2020.[6]
בתו לאה עלתה לישראל ב-1987, היא נישאה לארכיטקט נתנאל חזיזה.[5]
אראר נפטר ב-2014 ונקבר בישראל על פי בקשתו.[2][7]
קישורים חיצוניים
- יוונים עלי נקבצו, ראיון של הרב יעקב אראר עם "הנעשה והנשמע", גיליון 24, דצמבר 2007
הערות שוליים
- ↑ Coret Genealogie, Death Jacob Arar on July 31, 2014, Open Archives (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 JTA, Athens chief rabbi for four decades dies, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 הרב של היוונים, באתר מסעות בנימין בארץ הקודש, 2013-12-09
- ↑ תורבנה של ירושלים דבלקן | במערכה | 19 מרץ 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 5.0 5.1 The aliyah story of Leah Haziza: From Athens to Jerusalem | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-02-17 (באנגלית)
- ↑ Yvette Nahmia-Messinas, ❤ Shulamit Arar: Au Revoir Madame Shulamit, From Jerusalem With Love, 2020-02-24 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Gavin Rabinowitz, Rabbi Yaacov Arar, Athens chief rabbi for four decades, dies, Jewish Telegraphic Agency, 2014-08-07 (באנגלית אמריקאית)
יעקב אראר41547130Q135415246