יעקב אייזנבך
 | |
| לידה |
א' בשבט ה'תרמ"א ירושלים העתיקה |
|---|---|
| פטירה |
י"ז בתמוז ה'תש"כ (בגיל 79) ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מוקד פעילות | |
| בת זוג | יהודית |
רבי יעקב אייזנבך (כונה רבי יענק'ל פֶּסטֶר (פעסטער)[1]) (א' בשבט ה'תרמ"א - י"ז בתמוז ה'תש"כ) היה חזן ובעל תפילה חסידי בארה"ב ובירושלים. חיבר נוסח תפילה לימים הנוראים (בעיקר לתפילות המוסף), שהשתמר גם לאחר פטירתו.
ביוגרפיה
נולד לרבי אברהם אייזנבך (יליד העיר קרקא בפולין ובעל תפילה) ומארים (מרים). הוריו וילדיהם[2] עלו מהעיר בודפשט שבהונגריה בין השנים ה'תרל"ט-ה'תר"מ (אליה עברו מקראקא)[3], והתיישבו בחצר רייסין שבירושלים העתיקה[4]. רבי אברהם ובניו שימשו כבעלי התפילה בבתי רייסין[4].
נשא באדר ה'תרנ"ח את יהודית (בת רבי איטשע מאיר רוט) והתגורר בשכונת בית ישראל[4].
היה מראשי כולל אונגרין[5]. הרבה כל ימיו לעסוק בחסד, ואף הקים יחד עם אשתו, שעסקה גם בייסוד הארגון 'עזרת חולים', את ארגון החסד חברת עזר יולדות[4]. נקבר בהר המנוחות.
עיסוקו בחזנות
כבר בנעוריו שימש כעוזרו של החזן רבי יעקב צוובנר בעיר העתיקה[4], אך התפרסם לאחר שנשלח כשד"ר מטעם ישיבת תורת חיים שבעיר העתיקה (בה למד בצעירותו) לארצות הברית[6], כשבשהותו באיסט סייד שבמנהטן ניגש כשליח ציבור בשבת לרגל יארצייט, ולאחר שקהל המתפללים התרשם מאוד מתפילתו, מינוהו לחזן בימים הנוראים ותמורת משכורת גבוהה. עם הזמן התפרסם בארה"ב, ובמשך השנים עבר להתפלל בבתי־כנסת אחרים[4].
הוא נסע לארה"ב כמה פעמים נוספות, אך מפאת מצבה הרוחני הירוד של היהדות בארה"ב באותם שנים ואי אמונו בכשרות המאכלים[7], הפסיק מנסיעותיו. כשהיה בירושלים, שימש כחזן בבית הכנסת החסידי בשכונת בתי אונגרין, שבו שימש כגבאי[8], ללא תשלום[4].
תפילותיו
הוא היה מתפלל בסגנון חסידי, ובקול טנור. תפילותיו התאפיינו ברגש רב ובכובד ראש. מסופר שלעיתים קרובות היה מביא את המתפללים לבכי[4]. ראה את עיקר תפקידו כמליץ לפני הקב"ה ולא רק כחזן גרידא, ומסיבה זו התנגד עקרונית להקלטה של תפילותיו, באומרו "אינני מתפלל למכונות", ואף היה מביע ביקורת על הנוהגים בקלות דעת בירידה לפני העמוד[4].
סייעה לו מקהלת ילדים שעמדה סביבו ותפקידה העיקרי היה לבצע את קטעי השירה שבתפילה שבהם לא עסק, אם כי בחירת השירים הייתה תחת ביקורת מחמירה שלו. המקהלה הייתה מורכבת בעיקר מבניו ונכדיו, ומנתה כחמשה עד ששה ילדים. המקהלה השתמשה בעיקר בניגוני רבי שמואל אליהו טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ. בשנים הראשונות לייסודה, ניצח עליה בנו רבי איטשע[4].
הייתה נהירה גדולה לשמיעת תפילותיו, ולמעלה מקיבולת בית הכנסת שלא הכיל את כל ציבור המתפללים, שחלקם נאלצו להישאר מבחוץ. בין הבאים היו גם רבי מרדכי חיים סלאנים, רבי נטע פריינד, ועוד רבנים[4].
ראב"ד בד"ץ העדה החרדית רבי דוד יונגרייז, שכיהן כרב בית הכנסת החסידי בבתי אונגרין, שכאמור בו התפלל רבי יענק'ל, הורה לאחר פטירת רבי יענק'ל לחרוט בשבחו על מצבת קברו בתפילתו היה מעורר אלפי ישראל לתשובה
[4][9].
רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמאר, שהכירו עוד מנסיעותיו לארה"ב[10], לאחר ששמע את תפילתו בבואו לארץ ישראל, התבטא, כי כל הטרחה בביקורו הייתה כדאית כדי לשמוע את רבי יענק'ל פעסטער[4].
נוסח תפילתו
נוסח התפילה שלו משופע בתנועות עשירות ובסלסולים, ובהתאמה ייחודית למאפייני התפילות הכוללת הדגשות רבות הבאות כביכול לבאר את התפילה. הנוסח הוא ללא חזרה על מילים[4]. את עיקר הנוסח כנראה ירש מהחזן יעקב צוובנר, אשר כאמור היה חניכו[4], הוא הוסיף לנוסח גם קטעים של יוסלה רוזנבלט וזבולון קוורטין[3]. בסיסו הוא על פי נוסח התפילה של רבי אברהם שאג-צוובנר.
על אף שהתנגד להקלטת תפילותיו, קיימות הקלטות ספורות של תפילותיו שהוקלטו בערוב ימיו וללא ידיעתו, בזמן שהכין וחזר על תפילות ראש השנה, ובהזדמנויות אחרות. הנוסח שהשתמר כיום מתפילתו הוא בעיקר לימים הנוראים, אך השתמרו גם מעט קטעים מתפילות וזמנים אחרים.
מורשתו
בקהילות רבות מתפללים כיום בנוסח המלא שלו או בחלקים ממנו, בהן נמנות חסידות זוועהיל, חסידות סטריקוב, קהילת ישיבת המתמידים ועוד, ורבים מצאצאיו המשיכו את דרכו בתפילה וחזנות. המפורסמים מביניהם הם שלמה אייזנבך ושמואל ברזילי[11].
כמה מניניו פרסמו אלבומים על פי נוסח התפילה שלו, כמו אלבום מוסף ראש השנה
מאת נינו הרב יהודה שיינברגר, ואלבום נוסח פסטער
שיצא לקראת ראש השנה ה'תשפ"א, על ידי נינו הרב יוחנן וינגרטן[12].
גלריה
-
רבי יענק'ל פעסטער במרכז, לבוש בקיטל. -
עומד משמאל. נראה רבי ישראל יצחק רייזמן יושב. -
![סליחות בעצרת תפילה למניעת גיוס בנות.[13]](/w/upload/michlol/thumb/f/f0/%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg/120px-%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg)
-
בזקנותו.
![סליחות בעצרת תפילה למניעת גיוס בנות.[13]](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A2%D7%A6%D7%A8%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg)
קישורים חיצוניים
- נתן אנשין, בתפילותיו עורר רבים לתשובה, סיפורים ירושלמיים - ד, ירושלים תשנ"ז, עמ' 156-166, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- בנימין קלוגר, תפילה של "פעסטער" בבתי הונגרין, מאה שערים ושכונותיה, ירושלים תשע"ז, עמ' 166-171, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- נוסח פסטער, עתיקין גליון 6.
- קטעי נוסח ממוסף ראש השנה בקולו של ר' יענקל פעסטער עליו השלום, להאזנה והורדה.
- זהו סיפורו המיוחד של ר' יעקב פעסטער־אייזנבאך, בעל־התפילה הבלתי נשכח של ירושלים, באתר דרשו.
- יונתן שטנצל, הרב משה שיינברגר בשיחה עם הרב יונתן שטנצל, 61 שנים לפטירתו של בעל התפילה הנודע, שיעור לשמיעה באתר "קול הלשון", כ"ו בתמוז, ה'תשפ"א
- הקלטת התוכנית "לשמוע אל הרינה" של חיים הויזמן, המוקדשת לנוסח התפילה של החזן ר' יענק'ל פעסטער, מתוך הספריה הלאומית.
- "נוסח פסטער", בפורום לתורה.
- נוסח פסטער לימים הנוראים, בפורום פרוג.
- פנקס שד"ר ישיבת "תורת חיים הכללית". ישיבת תורת חיים ירושלם ת"ו - פנקס שד"ר עם מכתבי המלצה, בית מכירות קדם, באתר בידספיריט.
הערות שוליים
- ^ על שם העיר בודפשט (פעסט) ממנה עלה אביו.
- ^ בהם החסיד הנודע רבי חיים צבי (הערש) אייזנבך.
- ^ 3.0 3.1 הרב משה שיינברגר בשיחה עם הרב יונתן שטנצל, 61 שנים לפטירתו של בעל התפילה הנודע, קול הלשון
- ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 4.14 נתן אנשין, בתפילותיו עורר רבים לתשובה, סיפורים ירושלמיים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ מנחם פרוש, רשימת אחוד העדה, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ פנקס שד"ר ישיבת תורת חיים, באתר בידספיריט
- ^ ע"פ עדותו של אחיו רבי חיים הערש, עברו עליו שבתות בהם ניזון מתפוח אחד בלבד, נתן אנשין, בתפילותיו עורר רבים לתשובה, סיפורים ירושלמיים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מרדכי ברנשטיין, זהו סיפורו המיוחד של ר' יעקב פעסטער־אייזנבאך, בעל־התפילה הבלתי נשכח של ירושלים, באתר דרשו
- ^ תמונת המצבה, באתר גרייבז
- ^ יואל סג"ל וייס, עשר תעשר באמריקה, תורות ועובדות מבית רבותינו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ האתר הרשמי של שמואל ברזילי (באנגלית)
- ^ ניתן להאזין לקטעים מתוך האלבום, במס' 0733476134.
- ^ ניתן לשים לב, שאינו נצרך להשתמש במיקרופון.