לדלג לתוכן

יעקב אייזנבך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
יעקב אייזנבך - פעסטער
לידה א' בשבט ה'תרמ"א
ירושלים העתיקה
פטירה י"ז בתמוז ה'תש"כ (בגיל 79)
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מוקד פעילות ארה"ב וירושלים
בת זוג יהודית
רבי יעקב פעסטער במרכז, לבוש קיטל
עומד משמאל. נראה רבי ישראל יצחק רייזמן יושב
סליחות בעצרת תפילה על גזירת גיוס בנות. ניתן לשים לב שאינו משתמש במיקרופון המוכן
בזקנותו

רבי יעקב אייזנבך, מכונה רבי יענק'ל "פעסטער"[1], (א' בשבט ה'תרמ"א - י"ז בתמוז ה'תש"כ) היה חזן חסידי בארה"ב וירושלים.

ביוגרפיה

נולד בירושלים העתיקה. הוריו היו רבי אברהם אייזנבך, יליד קראקא, ומארים (מרים). בין השנים ה'תרל"ט-ה'תר"מ הם וילדיהם הקודמים עלו לארץ ישראל מבודפשט, הונגריה אליה עברו מקראקא[2], והתיישבו בחצר רייסין, ירושלים העתיקה[3]. רבי אברהם ובניו שימשו כבעלי התפילה בבתי רייסין[3].

נשא באדר ה'תרנ"ח את יהודית בת רבי איצ'ה מאיר רוט, והתגורר בשכונת בית ישראל[3].

היה מראשי כולל אונגרין[4]. הרבה לעסוק בחסד, והקים יחד עם אשתו, שעסקה גם בייסוד הארגון "עזרת חולים", את ארגון החסד "חברת עזר יולדות"[3].

נקבר בהר המנוחות. רבי דוד יונגרייז ראב"ד בד"ץ העדה החרדית, שהיה גם רב בית הכנסת בו שימש כחזן, הורה לחרוט על מצבת קבר רבי יעקב: בתפילתו היה מעורר אלפי ישראל לתשובה[3][5]. גם רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמאר שיבח את תפילותיו[6].

חזנות

עסק בחזנות כבר בנעוריו כעוזרו של החזן רבי יעקב צוובנר בעיר העתיקה[3]. פריצת דרכו הייתה כשנשלח כשד"ר מטעם ישיבת תורת חיים (בה למד בצעירותו) לארצות הברית[7], ובשהותו באיסט סייד, מנהטן ניגש כשליח ציבור בשבת לרגל יארצייט. קהל המתפללים התרשם מאוד מתפילתו ומינוהו לחזן בימים הנוראים תמורת משכורת גבוהה. עם הזמן התפרסם בארה"ב, ועבר להתפלל בבתי־כנסת אחרים[3].

נסע לארה"ב פעמים נוספות, אך מפאת המצב הרוחני והקפדתו על כשרות המאכלים פסק מנסיעותיו. בירושלים, שימש כחזן בבית הכנסת החסידי בשכונת בתי אונגרין, שבו שימש גם כגבאי[8], ללא תשלום[3].

נלוותה לו מקהלת ילדים שתפקידה העיקרי היה לבצע את קטעי השירה שבתפילה. בחירת השירים הייתה תחת ביקורתו. הרכב המקהלה היה בעיקר מבניו ונכדיו, ומנתה כחמשה עד ששה ילדים. המקהלה השתמשה בעיקר בניגוני רבי שמואל אליהו טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ. בשנותיה הראשונות, ניצח עליה בנו רבי איצ'ה[3].

קהל רב נהר לתפילותיו ומעבר לקיבולת בית הכנסת שלא הכיל את כל ציבור המתפללים, וחלקם נאלצו להישאר בחוץ. בין הבאים היו גם רבי מרדכי חיים סלאנים, רבי נטע פריינד, ועוד רבנים[3].

סגנון

ראה את תפקיד החזן כמליץ לפני הקב"ה ולא כאמנות גרידא, ולכן לא הסכים להקליט עצמו, באומרו "אינני מתפלל למכונות", וביקר את היורדים בקלות דעת לפני העמוד[3]. תפילותיו התאפיינו ברגש רב ובכובד ראש. מסופר שלעיתים קרובות היה מביא את המתפללים לבכי[3].

התפלל בסגנון חסידי, קול טנור וללא חזרה על מילים. נוסח תפילתו משופע בתנועות עשירות המותאמות לתוכן התפילה[3]. בסיס הנוסח הוא של רבי אברהם שאג-צוובנר, וכנראה ירש אותו מהחזן רבי יעקב צוובנר[3], שהיה חניכו כאמור. הוסיף גם קטעים של יוסלה רוזנבלט וזבולון קוורטין[2].

מורשת

קהילות רבות משתמשות באופן מלא או חלקי בנוסח שהלחין, בהן נמנות חסידות זווהיל, חסידות סטריקוב, קהילת ישיבת המתמידים ועוד. צאצאים רבים ממשיכים דרכו בתפילה וחזנות, בהם שלמה אייזנבך ושמואל ברזילי[9].

כאמור, התנגד להקלטת תפילותיו, אך קיימות מספר הקלטות שלו מההכנה לתפילות שהוקלטו בערוב ימיו וללא ידיעתו. הנוסח שהשתמר מתפילתו הוא בעיקר לימים הנוראים, אך גם מעט קטעים מתפילות אחרות.

פורסמו שני אלבומים מנוסח תפילתו: אלבום מוסף ראש השנה בביצוע נינו הרב יהודה שיינברגר, ואלבום נוסח פסטער (ה'תשפ"א) בביצוע נינו הרב יוחנן וינגרטן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על שם בודפשט (פעסט) ממנה עלה אביו
  2. ^ 2.0 2.1 הרב משה שיינברגר בשיחה עם הרב יונתן שטנצל, 61 שנים לפטירתו של בעל התפילה הנודע, קול הלשון
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 נתן אנשין, בתפילותיו עורר רבים לתשובה, סיפורים ירושלמיים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. מנחם פרוש, רשימת אחוד העדה, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. תמונת המצבה, באתר גרייבז
  6. יואל סג"ל וייס, עשר תעשר באמריקה, תורות ועובדות מבית רבותינו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  7. פנקס שד"ר ישיבת תורת חיים, באתר בידספיריט
  8. מרדכי ברנשטיין, זהו סיפורו המיוחד של ר' יעקב פעסטער־אייזנבאך, בעל־התפילה הבלתי נשכח של ירושלים, באתר דרשו
  9. האתר הרשמי של שמואל ברזילי (באנגלית)