רבי חיים צבי אשכנזי
| מדינה | פולין |
|---|---|
| מקום פעילות | קאליש, זוויחוסט, ליפסק |
| תחומי עיסוק | רב, דיין |
| חיבוריו | עטרת חיים |
| אב | רבי משה אפרים אשכנזי |
| אם | שרה (בת רבי מאיר קריסטינפולר) |
| צאצאים | רבי יעקב אשכנזי, רבי יקותיאל אשכנזי |
| חתנים | רבי משה נתנאל מזיכלין |
רבי חיים צבי אשכנזי היה רב ודיין בקאליש, בזוויחוסט ובליפסק שבפולין.
ביוגרפיה
נולד בשנות ה'ת"ק בעיר קאליש שבמרכז פולין, לרב העיר רבי משה אפרים אשכנזי, נינו של החכם צבי[1], ולשרה בתו של רבי מאיר קריסטינפולר רבה של ברודי[2].
כיהן כדיין בעיר קאליש, לצידו של רבי שלמה איגר שכיהן כרבה של העיר לאחר פטירת אביו רבי משה אפרים אשכנזי. רבי שלמה איגר התחשב מאוד בדעתו, ואף מביא בספריו דברים בשמו[3].
לאחר מכן, כיהן כרב העיר זוויחוסט במחוז סנדומייז' שבדרום-מזרח פולין. כמו כן, כיהן גם כרב בעיר ליפסק במחוז מזוביה שבמזרח פולין[4].
עמד בקשר הדוק עם מחותנו רבי ישכר בער מרדושיץ ומחותנו רבי שמואל אבא מזיכלין. בספר 'נפלאות הסבא קדישא' על רבי ישכר בער מרדושיץ, נדפסו מתוך כתב ידו של רבי חיים צבי חידושים ששמע מרבי ישכר בער, תחת הכותרת "שמעתי מאדמו"ר מחותני הרב הקדוש מראדושיץ"[4].
כתב חידושי תורה על הש"ס ושאלות ותשובות בהלכה, וכן מאמרי חסידות על התורה ועל המדרשים, בהם הוא מזכיר הרבה מדברי גדולי החסידות, ביניהם רבי שמואל שמלקא הורוביץ מניקלשבורג, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי דוד שלמה אייבשיץ ואביו רבי משה אפרים אשכנזי. חידושי התורה שמביא בשם אביו, הם היחידים ששרדו ממנו, שכן ספריו על הש"ס סמיכת משה ועטרת משה אבדו בשואה[5].
נכדו רבי ראובן הורוביץ סידר את דברי תורתו לספר בשם עטרת חיים, והוא כותב בתחילת הספר:
הכ"י הלז הוא מאא"ז הרב הגאון הצדיק הקדוש והטהור בנש"ק שלשלת היוחסין בוצינא דנהורא קדישא וכו', מו"ה חיים צבי זצללה"ה אבד"ק זאכוויכוואסט[6].
לעת עתה, ספר זה לא נדפס. כתב היד המקורי נמצא כיון בספריית הרב ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין סטולין[7], ודרוש אחד ממנו משנת תקצ"ג בענין נבואת משה רבינו בסנה, נדפס בקובץ בית אהרן וישראל של חסידות קרלין סטולין[8].
משפחתו
- בנו, רבי יעקב אשכנזי, חתנו של רבי מאיר ברון משידלובצא (בנו בכורו של רבי ישכר בער מרדושיץ). בן-נינו הוא ההיסטוריון וחוקר החסידות יצחק אלפסי[9].
- בנו, רבי יקותיאל אשכנזי מקאסטינין, הוציא לאור את הספר יד המאיר של אבי-זקנו רבי מאיר קריסטינפולר שהיה בידי רבי חיים צבי[10].
- בנו, רבי מאיר אשכנזי. חתנו היה רבי יוסף בלומנפלד מוולושצ'ובה שבקילץ, חותנו של רבי נתן נחום רבינוביץ מקרימילוב[11].
- בתו, שרה חינקא, נישאה לרבי משה נתנאל מזיכלין, בנו של רבי שמואל אבא מזיכלין, וממלא מקום אביו באדמו"רות[12].
- נכדיו, רבי מנחם ידידיה מזיכלין ורבי חנוך סעדיה מזיכלין, מילאו את מקום אביהם באדמו"רות.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', עמ' תרי"ז, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- רבי אפרים מאיר גד זיכלינסקי, להב אש, פיוטרקוב תרצ"ה, עמ' ע"ב.
- בית אהרן וישראל, קובץ רל"ח, ניסן תשפ"ה עמ' ל"ו-מ"ג.
- ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, עמ' מא, ירושלים תשס"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ↑ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', עמ' תרי"ז, ירושלים תשמ"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ בית אהרן וישראל, קובץ רל"ח, ניסן תשפ"ה עמ' ל"ו-ל"ז.
- ↑ ראו לדוגמא בשו"ת רבי שלמה איגר, חלק ב', אבן העזר סי' כ"ו: ”והרב מוהרח"ץ דיין קבוע בעירנו שלח אלי”.
- ^ 4.0 4.1 בית אהרן וישראל, קובץ רל"ח, ניסן תשפ"ה עמ' ל"ח.
- ↑ שפתי צדיקים, קובץ ה', ירושלים תשנ"ג, עמ' י'.
- ↑ בית אהרן וישראל, קובץ רל"ח, ניסן תשפ"ה עמ' ל"ט.
- ↑ פריט מס' 920.
- ↑ בית אהרן וישראל, קובץ רל"ח, ניסן תשפ"ה עמ' מ"א-מ"ג.
- ↑ יצחק אלפסי הוא בנו של ישראל אלפסי, חתנו של רבי יעקב מאיר יעקובוביץ, בנו של רבי מרדכי יעקובוביץ, בנו של רבי יעקב אשכנזי (יצחק אלפסי, הסבא הקדוש מראדושיץ, עמ' 8, באתר אוצר החכמה).
- ↑ הקדמה לספר יד המאיר, ורשא תרל"ד.
- ↑ הרב משה זנימרובסקי, מדרכי משה, עמ' ה', ירושלים תשס"ו, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נולד בשנת תר"ד ונפטר בב' בכסלו תרע"ב, ראו אודותיו בהרחבה בספר שהוציא נכדו רבי אפרים מאיר גד זיכלינסקי, להב אש, פיוטרקוב תרצ"ה, באתר היברובוקס.