רבי דוד בידרמן
 | |||||
| מצבת קברו | |||||
| לידה |
1746 ה'תק"ו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1814 (בגיל 68 בערך) ז' בשבט ה'תקע"ד | ||||
| מקום קבורה | לעלוב | ||||
| מקום מגורים | לעלוב | ||||
| מקום פעילות | פולין | ||||
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'נסק, רבי יעקב יצחק הורוביץ מלובלין, המגיד מקוז'ניץ | ||||
| אב | שלמה (י"א שלמה צבי) | ||||
| צאצאים | רבי משה, רבי נחמיה, רבי אביגדור | ||||
| |||||
רבי דוד בידרמן (מכונה גם "רבי דוד לֵלוֹבֶר", על שם עירו) (ה'תק"ו, 1745 - 1746[1] – ז' בשבט ה'תקע"ד, 28 בינואר 1814) היה האדמו"ר הראשון והמייסד של החצר החסידית לעלוב. תלמידו של החוזה מלובלין.
ביוגרפיה
נולד לרב שלמה ולמלכה[2] וגדל במשפחה שהתנגדה לחסידות. למרות זאת, נמשך בצעירותו לחסידות.
הרב בידרמן נחשב לדמות עממית. נהג להתבודד. התפרסם כמי שהדגיש את ערך אהבת ישראל. הפולקלור החסידי מספר כי לאחר נישואיו החזיק בבעלותו חנות קטנה לממכר מלח, שהייתה פתוחה מדי יום לשעה קלה, שהספיקה לו למחייתו, ולאחר מכן היה סוגרה, מחשש שמא יפגע בפרנסת מתחריו[3]. כן נודע בחמלתו על בעלי חיים, ומסופר שבעת היריד היה הולך להשקות את הסוסים הצמאים שבעליהם היו עסוקים בשוק. מסופר כי אמר פעם לעגלון שהכה את סוסו כי לאחר מיתתו הסוס יתבע אותו לדין בבית דין של מעלה: "האם לא תבוש לעמוד בדין עם סוס?!".
ידוע כמי שקירב את רבי יעקב יצחק מפשיסחה לתנועת החסידות, ובהמשך אף השתדך איתו, כשבנו רבי משה נעשה לחתנו של רבי יעקב יצחק. אחד מתלמידיו הידועים היה הרופא שהפך לרבי - ד"ר חיים דוד ברנהרד מפיוטרקוב שרבי דוד החזירו בתשובה ולימים הפך לאדמו"ר. בין תלמידיו נודעו גם רבי יצחק מווארקא, רבי ישעיה מפשדבורז' ורבי חנוך מוורשה בעל יסוד אמונה.
הרב דוד בידרמן לא חיבר ספר. מעט מדברי תורתו מובא בספרי חסידות שונים. הסיפורים והאגדות עליו כונסו בספר "מגדל דוד" (פיוטרקוב ה'תר"צ) וכן בספרים "ליקוטי דברי דוד", "קודש הילולים" ו"פרי קודש הילולים". תולדותיו מובאות בספר "תפארת בית דוד". מחבר שלושת הספרים הוא הרב משה יאיר וינשטוק.
אחרי נפילת מסך הברזל בפולין אותר וחודש הקבר (בתמונה) וחודשה העלייה לרגל אליו. בשנים האחרונות יוצאות טיסות צ'ארטר מישראל לקראת יום היארצייט כדי לעלות לקברו[4].
משפחתו
- בנו רבי משה, האדמו"ר השני בשושלת, עלה לארץ וקבור בהר הזיתים.
- בנו רבי נחמיה נישא לרבקה בת רבי מרדכי מסטשוב.
- בנו רבי יעקב בידרמן האדמו"ר מאפטא.
- חתנו רבי מאיר קרקובסקי, כיהן כאדמו"ר בפשדבורז'. היה מיוחס לב"ח בן אחר בן.
ניגוניו
- הלחין[5] ניגון על המילים "לכה דודי"[6]. רבי דוד צבי שלמה בידרמן הקפיד שישירו רק ניגון זה בלכה דודי[5].
- בנוסף הלחין ניגון המושר בחסידות לעלוב על הזמר יצוה צור חסדו[7].
גלריה
.jpg)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: דוד בידרמן |
- מרדכי בראקמאן, מגדל דוד, סיפורים על ר' דוד בידרמן, באתר היברובוקס
- שושלת בוסטון, שלום מאיר ולך, ירושלים תשנ"ד.
- רבי דוד בידרמן מללוב באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- דוד הלחמי, רבי דוד מללוב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ הדעות חלוקות בנוגע למקום לידתו. יש אומרים ביאלה - כפר קטן הסמוך ללעלוב, ויש אומרים שהיה זה בכפר פראדלא הסמוך לעיר שטוקטשין.
- ^ רבי דוד בידרמן מללוב באתר אהלי צדיקים
- ^ בספר מגדל דוד (עמוד י"א) מסופר שפעם כאשר בא בבוקר וראה שחנותו של המתחרה עדיין סגורה מיהר להקיצו באמרו: "מהר, הלא הקונים מתחילים כבר לבוא, מה לך ישן?".
- ^ Yahrtzeit of Harav Dovid of Lelov, Zy”a, Marked in Poland | Hamodia.com, Hamodia, 2018-01-29 (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1
הרב אלימלך בידרמן על מקור הניגון, סרטון בערוץ "חיזוק און אמונה", באתר יוטיוב
- ^ ניגון רבי דוד מלעלוב המושר על לכה דודי, סרטון בערוץ "חיזוק און אמונה", באתר יוטיוב
- ^ רבי נחמן בידרמן, זמירות תהלה לדוד, תשע"ו
31570643דוד בידרמן