רבי ברוך בנדיט גליקסמן
| לידה |
ה'תקמ"ח קויל |
|---|---|
| פטירה | כ"ו בטבת ה'תר"ח (בגיל 60 בערך) |
| מקום קבורה | לאסק |
| מקום מגורים | לאסק |
| כינוי | רבי בנדיט חריף או רבי בנדיט לאסקר |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה |
| חיבוריו | נחלת ברוך; בריחי זהב; ספר וכוח; בית תפלה; טעם ברוך; ביאור ומדרש תורה; תכלית חכמה; אמרי ברוך |
| רבותיו | רבי אברהם טיקטין |
| בני דורו | רבי שלמה איגר |
| בת זוג | רבקה |
| אב | רבי יעקב |
| ילדים | רבי חיים |
| חותנים | רבי צבי הירש |
| חתנים | רבי אברהם לעווי; רבי משה יצחק גליקסמן |
| מספר ילדים | 3 |
| תפקידים נוספים | |
| רב העיר טורק | |
רבי ברוך בנדיט גליקסמן (מכונה גם: רבי בנדיט חריף או רבי בנדיט לאסקר; ה'תקמ"ח – כ"ו בטבת ה'תר"ח) היה רבה של טורק וראש ישיבה. מחבר ספרים רבים.
נוסח מצבת קברו
|
|---|
|
פ"נ ברוך צדיק תמים, פאר העיר והדרה, בתורת ה' יגע יומם ולילה, כחשכה כאורה, עשות חסד וצדקה אך זאת היתה שמחתו, נפש נענה לשמח אך זאת פרי תנובתו, דלים ורשים עתה יקוננו על אבדם משענתם, יבכיון תאבי ישועה כי אפס תוחלתם, טרם קראו השכיל אל דל בישע צאת לקראתם, ה"ה כבוד הרב המאה"ג החריף הצדיק המפורסם כק"ש מו"ה ברוך בענדיט זלה"ה אבד"ק טורעק, נפו"נ ביום א' כ"ו טבת תר"ח לפ"ק תנצב"ה
|
קורות חייו
נולד בקויל לנגיד רבי יעקב, מצאצאי רבי נפתלי כ"ץ. בצעירותו למד בגלוגא אצל רבי אברהם טיקטין. סביבות ה'תקס"ו נשא את רבקה בת הגביר רבי צבי הירש מהעיר לאסק ועבר להתגורר בעירו. חמיו תמך בו כלכלית ואחר פטירתו ירש ממנו חנות של בושם וטבק והתעשר מזה. את כספו היה מחלק לנזקקים[1].
הקים ישיבה בלאסק והוא כיהן כראש הישיבה אך לא חפץ לקבל משרת רבנות על אף ההצעות הרבות. בה'תקצ"ח כילתה שריפה את כל רכושו והוא נעתר לכהן כרבה של טורק משך כ-3 שנים עד שביתו וחנותו נבנו מחדש[1].
התכתב רבות רבי שלמה איגר. היה ידוע כצדיק ואיש אשכולות. עם היותו נמנה על מחנה מתנגדי החסידות היה קרוב אל חסידי וורקא ורבי שמחה בונים מפשיסחה והחידושי הרי"ם כיבדוהו[1].
נפטר בכ"ו בטבת ה'תר"ח ונקבר בלאסק[1].
ספריו
- נחלת ברוך (פיעטרקוב, ה'תרס"ב) על התלמוד ועל פרק שירה.
- בריחי זהב, (לודז', ה'תרס"ט) על ענייני אמונה.
- ספר וכוח, (פיעטרקוב, ה'תר"ע) על אמיתות הדת היהודית.
- בית תפלה, (לודז', ה'תרפ"ה) ביאור על סדר התפילה והגדה של פסח.
- טעם ברוך (לודז', ה'תרפ"ח) פירוש על ספר משלי.
- ביאור ומדרש תורה, חלק א' (לודז', ה'תר"ץ) על ספר בראשית.
- תכלית חכמה, (לודז', ה'תרצ"ג) פירוש על ספר קהלת.
- אמרי ברוך (לודז', ה'תרצ"ה) פירוש על ספר איוב.
- באור ומדרש תורה, חלק ב' (לודז', ה'תרצ"ה) על ספר שמות, ויקרא, במדבר, דברים.
רבים מספריו נאבדו[2] ביניהם ספר "שבט הגדי"[3], "קיצור מעבר יבוק" ביידיש[4], ספר בענייני שחיטה[5] וספר בתחום האלגברה[6].
צאצאיו
- בנו רבי חיים, מגדולי חסידי קוצק.
- חתנו רבי משה יצחק גליקסמן, מורה הוראה בלאסק.
קישורים חיצוניים
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - כסלו, טבת, תרצ"ד, עמ' קט"ו, כ"ו טבת, ערך תמ"ח, באתר היברובוקס.
- ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, תשס"ט, עמ' צ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
גליקסמן, ברוך בנדיט (1787?-1848), דף שער בספרייה הלאומית.
