רבי אריה לייב מהנובר
| לידה | ה'תע"ה |
|---|---|
| פטירה | ח' באדר ה'תקמ"ט (בגיל 74 בערך) |
| מקום קבורה | הנובר |
| תחומי עיסוק | רבן של סקאהל, סווירז', פודהייץ, הנובר והרב הכולל של מדינת סקסוניה התחתונה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי יעקב יהושע פלק; רבי צבי הירש חריף |
| חיבוריו | פני אריה |
| בת זוג | בזיווג ראשון - רחל, בזיווג שני - אדיל |
| אב | רבי יעקב יהושע פלק |
| צאצאים | רבי יששכר דוב בעריש |
| חותן | בזיווג ראשון - רבי יחיאל מיכל הלפרין; בזיווג שני - רבי חיים יונה תאומים |
| חתנים | רבי יחיאל מיכל הלפרין |
רבי אריה ליב מהנובר (ה'תע"ה – ח' באדר ה'תקמ"ט) היה רבן של סקאהל סווירז', פודהייץ, הנובר והרב הכולל של מדינת סקסוניה התחתונה, ראש ישיבה בפרנקפורט ומחבר ספר "פני אריה".
יש שטעו[1] והחליפו בינו לבין רבי אריה לייב ברסלא שאף הוא חיבר ספר בשם "פני אריה"[2].
ביוגרפיה
נולד לרבי יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע". היה תלמידו של אביו ושל רבי צבי הירש חריף[3]. מסופר שכבחור הסתיר את למדנותו אף מאביו ולכן לא רצו בו רבים כחתן עד שרבי יחיאל מיכל הלפרין אב"ד ברז'אן לקחו כחתן לבתו רחל (נפטרה י"א באב ה'תקל"ה[4]), רק אחר נישואיו נודע בלמדנותו וחותנו העמידו כראש ישיבה בבית מדרשו[5]. בזיווג שני נשא את אדיל בת רבי חיים יונה תאומים[6] (נפטרה בי"ז באייר ה'תקנ"ח[4], הייתה נשואה קודם לכן לרבי צבי הירש בוכנר אב"ד זברז').
בשנת ה'תצ"ט כיהן כרבה של סווירז', בשנת ה'תק"ו כיהן כראש הישיבה בפרנקפורט. לאחר פטירת אחיו רבי יששכר דב בריש בה'תק"ח נבחר למלא את מקומו כרבה כרבה של פודהייץ. לפני שנת ה'תקט"ז עבר לכהן כרבה של סקאהל וסביבות שנת ה'תקכ"א התקבל כרבה של הנובר והרב הכולל של מדינת סקסוניה התחתונה[7].
נודע כלוחם בכת הפרנקיסטים[8]. בפרשת הגט מקליווא חיווה את דעתו להיתר ותשובתו פורסמה בספר "אור ישראל" של רבי ישראל ליפשיץ.
נפטר ביום שישי ח' באדר ה'תקמ"ט ונקבר בשבוע שלאחריו ביום ראשון י' באדר בבית הקברות בהנובר[9]. הספידו בין היתר רבי אלעזר פלקלס[10].
חיבוריו
רוב חיבוריו נשארו בכתב יד ביניהם חידושים על הש"ס, דרשות ושו"ת[3]. חיבורו שנדפס הוא פני אריה, חידושים על מסכת בבא קמא.
צאצאיו
- רבי יששכר דב בעריש, רבה של הנובר אחר פטירת אביו, חידושיו הודפסו בספרו של אביו עם הערות ממנו.
- חתנו החורג (חתן אשתו בזיווג שני) היה רבי אלכסנדר סנדר מרגליות רבה של סטאנוב ומגדולי הפוסקים בדורו.
קישורים חיצוניים
- שלמה בובר, אנשי שם, עמ' 43, אות צ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', עמ' כ"ז, ח' אדר, ערך ק"ד, באתר היברובוקס.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, תש"ן, עמ' 107, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי אריה ליב אב"ד הנובר באתר אישי ישראל.
- רבי אריה ליב בעל פני אריה באתר MyTzadik.
הערות שוליים
- ^ הרב יחיאל מיכל שטרן גדולי הדורות, ירושלים תשנ"ו, א, עמ' 353; ושלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, תל אביב תש"ע, עמ' 17 - החליפו ביניהם
- ^ לפי ספרו הוא היה בנו של רבי חיים. וראו: רבי אריה לייב ברסלא באתר אישי ישראל.
- ^ 3.0 3.1 שלמה בובר, אנשי שם, עמ' 43, אות צ"ז; רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', עמ' כ"ז, ח' אדר, ערך ק"ד.
- ^ 4.0 4.1 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, תש"ן, עמ' 107.
- ^ רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון, אהל נפתלי, אות רכ"ט; רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', עמ' כ"ז, ח' אדר, ערך ק"ד.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', עמ' כ"ז, ח' אדר, ערך ק"ד; צבי יהושע לייטר, סדר משנה, תשמ"א, עמ' 25, מבוא לספר; ערכו ב"מפתח שמות השואלים והאישים", יצחק דוב פלד, "חלקי אבנים" נספח לשו"ת נשאל דוד של הרב דוד אופנהיים, עמ' רלב.
- ^ שלמה בובר, אנשי שם, עמ' 43, אות צ"ז; רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', עמ' כ"ז, ח' אדר, ערך ק"ד.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', עמ' כ"ז, ח' אדר, ערך ק"ד.
- ^ שלמה בובר, אנשי שם, עמ' 43, אות צ"ז.
- ^ בתוך רבי אלעזר פלקלס, עולת חודש - ג, דרוש ה'.