רבי אריה יהודה לייב אפשטיין
 | |||||
| האהל מעל קברו של רבי יהודה אריה לייבוש באוז'רוב. | |||||
| לידה |
1837 ה'תקצ"ז | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1914 (בגיל 77 בערך) ז' בניסן ה'תרע"ד | ||||
| מקום קבורה |
 פולין, אוז'רוב | ||||
| רבותיו | רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ; רבי יצחק מנשכיז; רבי אברהם מטריסק; רבי אריה לייב מטומשוב; רבי חיים דוד מפיוטרקוב. | ||||
| בת זוג | דרעזל. | ||||
| אב | רבי יחיאל חיים. | ||||
| אם | חיה רחל. | ||||
| חותנים | רבי אליעזר שלום מורגנשטרן, אב"ד טשיכוב שדליץ ופיוטרקוב; רבי אפרים פישל הכהן מסקוטשין. | ||||
| |||||
רבי אריה יהודה לייב אפשטיין (כונה רבי לייבוש השני; ה'תקצ"ז - ז' בניסן ה'תרע"ד) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אוז'רוב. כיהן כרב באופולה, טארלה, יוזעפף, חמלניק ואוז'רוב. מחבר ספר "ברכת טוב".
קורות חייו
נולד לרבי יחיאל חיים אפשטיין מאוז'רוב ולחיה רחל בת רבי אברהם שלמה מואלדובה. נקרא על שם זקנו רבי לייבוש הגדול מאוז'רוב שנפטר כמה חדשים לפני לידת ודמה אליו מאוד בצורתו[1].
נשא את דרעזל בת רבי אליעזר שלום מורגנשטרן[2], היא נודעה כצדקנית וכבעלת ידע מופלג בתורה[3] (נפטרה בט"ו בשבט ה'תרנ"ה). אחר פטירתה נשא בשנית את בתו של רבי אפרים פישל הכהן מסקוטשין, חתנו של רבי משה בידרמן מלעלוב.
היה תלמידו של רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ שהתבטא עליו בהיותו בגיל 17 שהוא "ארון קודש מלא ספרים"[4]. כן היה תלמידם של רבי יצחק מנשכיז, רבי אריה לייב מטומשוב, המגיד מטריסק ורבי חיים דוד מפיוטרקוב[5].
בעידודו של רבו רבי יצחק מנשכיז החל לכהן כרבה של טרלוב[6]. בהמשך שימש ברבנות אופולה ויוזפוב הסמוכה, ואחר כך בחמילניק שם כיהן תקופה ארוכה. הוא היה מרמז את הערים שכיהן ברבנות בפסוק "אֶת חֲטָאַ"י אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם"[7] (ראשי תיבות - חמילניק, טארלה, אופולה, יוזעפף) כרמז על כך שלא זכה לשמש ברבנות באוז'רוב, במקום שכיהנו בו אבותיו. כן התגורר תקופה באפטא. רק לעת זקנותו מונה לרב באוז'רוב[8].
אחרי פטירת אביו בשנת ה'תרמ"ח, מילא את מקומו באדמו"רות, והחסידות התפתחה בתקופות. חסידי אוז'רוב התרכזו אז באוסטרובצה, ווירזבניק, ורשה ועוד עיירות. נודע כבעל מופת, והיה כותב קמיעות[9].
בחודשים האחרונים לחייו נחלש מאוד ובערב שבת ז' בניסן ה'תרע"ד נפטר, ההלווייה נערכה בו ביום. בהלווייה הספיד אותו תלמידו רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא. נקבר באוז'רוב.
צאצאיו
- רבי אברהם שלמה, ממלא מקומו באוז'רוב.
- רבי אליעזר שלום, אב"ד פארציווא, נשא בזיווג ראשון את רבקה בת דוד רבי יהונתן אייבשיץ מלובלין, ובזיווג שני את את ביילא רוחמה בת רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב-קוצק, נכד רבי מנחם מנדל מקוצק.
- רבי יוסף, אב"ד יוזעפף, חתן רבי יעקב צבי רבינוביץ מפוריסוב.
- רבי אלטר משה דוד, אב"ד טארלה ואדמו"ר מטשמילוב, חתן רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין.
- רבי יעקב, חתן רבי צבי הירש הורוביץ מרוזבדוב.
- חוה, נישאה בזיווג ראשון לרבי ירחמיאל צבי רבינוביץ משדליץ - ביאלא, ובזיווג שני לרבי עמנואל ולטפריינד מרוספא-לודז'.
- פייגא, נישאה לרבי יעקב ירחמיאל טאוב מראדום, בן רבי שמואל אליהו מזוואלין.
חיבוריו
- ברכת טוב על חמשה חומשי תורה - במלחמת העולם הראשונה פרצה שריפה באוז'רוב ונשרפו רוב ספריו, רק ספרו על בראשית ניצל מהשריפה.
- קונטרס וזאת ליהודה מחידושי תורתו נדפס בספר שארית ברכה של בנו רבי אברהם שלמה.
קישורים חיצוניים
- אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' צ, חלק א, פרק רביעי, "האדמו"ר השלישי".
- ברכת טוב על ספר בראשית - תרח"ץ, באתר HebrewBooks.
- מחידושי תורתו בקונטרס וזאת ליהודה, עמ' 76 באתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ↑ על פי המסופר אמו הסתכלה בפני חמיה לפני לידתו כסגולה, ראו אצל: אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' צ', חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ בן רבי שמחה זאב אב"ד צ'יכוב (יאנובה) וחתן רבי צבי מנחם מייזליש אב"ד פילוב, פארציווא וניישטאט ומחבר הספר "זכרון צבי מנחם". (רב העיירות צ'יכוב (יאנובה), שדליץ ופיוטרקוב)
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' צ"ג, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"א, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"ב, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ק"ד, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"
- ↑ ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק ט'.
- ↑ לא ידועים פרטים מדוייקים באילו שנים כיהן באילו ערים, ויש גירסאות שאף אחר שכיהן באוז'רוב עבר לכהן במקומות אחרים
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' קכ"ו, חלק א, פרק רביעי "האדמו"ר השלישי"