רבי אהרן גרינברג
| לידה |
ה'תקע"א ביסטריץ |
|---|---|
| פטירה | י"ח בתשרי ה'תרנ"ג (בגיל 81 בערך) |
| תחומי עיסוק | רבן של טלטשטווה ומיהלוביץ (אנ') וראש ישיבה |
| חיבוריו | דעת סופר |
| רבותיו | החת"ם סופר; הדברי חיים |
| תלמידיו | רבי אליעזר חיים דייטש; רבי נפתלי שרייבר; רבי שלמה כ"ץ רונזברג |
| בת זוג | בזיווג ראשון - רבקה, בזיווג שני - חיה |
| אב | רבי שמחה |
| חותנים | רבי משה פעראגרוס |
רבי אהרן ביסטריץ־גרינברג (לעיתים: גרינברגר; ה'תקע"א - י"ח בתשרי ה'תרנ"ג) היה רבן של טלטשטווה שבהונגריה ומיהלוביץ (אנ') שבסלובקיה וראש ישיבה. מגדולי תלמידי החת"ם סופר.
ביוגרפיה
נולד בביסטריץ לרבי שמחה[1]. הוא כונה 'ביסטריץ' או 'ביסטריצר' אל שם עיר הולדתו[2]. למד בישיבתו של החת"ם סופר כ-10 שנים והחשיבו לרבו המובהק[3] ומאז לא עבר עליו יום שלא הזכיר מדברי תורת רבו. היה ידוע בהתמדתו הגדולה[4]. נסמך להוראה על ידי הכתב סופר[4]. בחסידות היה תלמידו של הדברי חיים מצאנז[2].
נשא את רבקה[5] בתו של רבי משה פעראגרוס אב"ד פעטשיניידורף[2], לאחר שנפטרה בה'תרמ"ד, נשא בשנית את חיה[3].
בשנת ה'תר"ז החל לכהן כרבה של טלטשטווה שבהונגריה[6], בסביבות שנת ה'תר"מ התקבל לכהן כרבה של במיהלוביץ (אנ') שבסלובקיה, במשרה זו החזיק למעלה מ-40 שנה, עד פטירתו[7]. כמו כן כיהן כראש ישיבה[8]. התפרסם כצדיק וכונה "דער אלטער צדיק" (= הצדיק הזקן)[9].
התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו ביניהם עם רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ה'ייטב לב' מסיגט[10] ורבי ברוך גויטיין[11].
נפטר בי"ח בתשרי ה'תרנ"ג ונטמן בעיר רבנותו, מיהלוביץ[12]. נספד בין היתר על ידי רבי חזקיה פייבל פלויט[13].
בנו רבי שמחה חיים היה הראב"ד במיהלוביץ.
ספריו
- דעת סופר, על מסכתות כתובות וגיטין. את שם הספר הוא מסביר, כי דע"ת הוא ראשי תיבות דעת תלמוד וסופר הכוונה לרבו החת"ם סופר, שבזכותו בטח[3]. יצא לאור על ידי המחבר בשנות ה'תר"ן-ה'תרנ"א.
- דעת סופר, דרשות. יצא לאור בשנת ה'תרפ"ח.
כמו חיבר ספרים על ארבעת חלקי השולחן ערוך ושו"ת אשר לא נדפסו[3].
תלמידיו
בין תלמידיו נמנו:
- רבי אליעזר חיים דייטש, אב"ד בונהד[14].
- רבי נפתלי שרייבר בעל ה"מעטה נפתלי"[15].
- רבי שלמה כ"ץ רונזברג, אב"ד גינז וטושנאד.
לקריאה נוספת
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - תשרי, מרחשון, תרצ"ג, עמ' קנ"ה, ערך קנ"ה, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ דעת סופר - גיטין, תר"ן, בשער הספר.
- ^ 2.0 2.1 2.2 יוסף דוד ויסברג, רבנו הקדוש מצאנז, תשל"ו, עמ' צ"ג, חלק ג.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 דעת סופר - גיטין, תר"ן, הקדמתו לספרו.
- ^ 4.0 4.1 רבי פנחס זליג הכהן שוורץ, שם הגדולים מארץ הגר, תרע"ד, עמ' י"א, חלק א', אות א', ערך ק' ובהערות.
- ↑ רבי משה גרינברגר, באר משה, תרצ"ו, בהקדמת הספר.
- ↑ עלי זכרון 1-4, עמ' ה.
- ↑ עלי זכרון 53, עמ' ג.
- ↑ ראן גם: אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, תשמ"ז, עמ' 36, חלק ב', פרק ז', ישיבית מיהאלוביץ.
- ↑ מיכאלוביצה - ספר מיכאלובצה והסביבה, תש"ל, עמ' 32; יהודה שוורץ, מורשת רבני הונגריה, תשמ"ז, עמ' 147.
- ↑ אבני צדק, תש"פ, עמ' מ', אבן העזר, סימן ט'.
- ↑ זכרון אבות, תשל"א, עמ' ל"ה, סימן ל"ה.
- ↑ כולל משכן יעקב, משכנותיך, תשע"ג, עמ' י"א.
- ↑ ליקוטי חבר בן חיים, 1893, עמ' פ"ח, ב', חלק יא.
- ↑ פרי השדה, תשל"ח, עמ' קט"ז, הקדמה.
- ↑ מעטה נפתלי, תרע"ד, הקדמת המסדר חתן המחבר.