רבי אברהם חיים דנציגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם חיים דנציגר
רבי אברהם חיים עם אחיו העקידת יצחק
רבי אברהם חיים עם אחיו העקידת יצחק
לידה אלכסנדר פוליןפולין
פטירה י' בתשרי ה'תש"ג
מחנה ההשמדה טרבלינקה
מקום מגורים ורשה
שם השושלת אלכסנדר
אב רבי שמואל צבי דנציגר
נשיא רשת ישיבות בית ישראל אלכסנדר
ה'תרע"זה'תש"ג

רבי אברהם חיים דנציגר (שנות ה'תר"מ[1] - י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תש"ג) היה נשיא רשת ישיבות בית ישראל אלכסנדר, בנו הצעיר של האדמו"ר מאלכסנדר התפארת שמואל, ואחיו של האדמו"ר העקידת יצחק. נרצח בשואה.

ביוגרפיה

נולד באלכסנדר כבנו הצעיר של רבי שמואל צבי (ה'תפארת שמואל') האדמו"ר השלישי מאלכסנדר, ולשרה רבקה לבית גורמן.

לאחר פטירת אביו היה לחסידו של אחיו העקידת יצחק שהוכתר לאדמו"ר מאלכסנדר, הוא עמד לימינו בהנהגת החסידות[1], ובפרט בהקמת רשת הישיבות בית ישראל ברחבי פולין[2].

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
כותרת נייר המכתבים שלו

עם הקמת רשת הישיבות בית ישראל מינהו אחיו[3] לכהן כנשיא הישיבות. הוא דאג לכל העול הגשמי של הישיבה[4]. כדי לארגן את גביית הכספים עבור הישיבה הוא מינה עסקנים בכל רחבי פולין שפעלו למען הישיבה, וכן שלח בחורים בעלי כושר רטורי שנשאו נאומים בעיירות והלהיבו את ההמונים לתמוך בישיבה. כמו כן שיגר מכתבים לפילנתרופים לתמוך בישיבה. הוא היה מעורב בנעשה בישיבות, ואנשי הצוות התייעצו איתו בנוגע לניהול הישיבה[5]. הוא דאג למחסורם הכלכלי של התלמידים, ללבושם ולאירוסיהם[6].

נחשב לסמכות השניה בחשיבותה בחסידות, לאחר אחיו האדמו"ר, הן בקרב החסידים והן ביחסי חוץ[6]. נודע כאדם פיקח[2] וחביב[7] ושימש בשליחות אחיו כבורר בסכסוכים שונים בין החסידים[2]. אחיו גם שלח אליו לייעוץ חסידים שהוצרכו לקבל פטור מהצבא הפולני[2]. מדי מוצאי שבת התכנסו חסידים בביתו לשמיעת סיפורי צדיקים[2]. ככלל עמד בקשר קרוב עם חסידי אלכסנדר והשתתף בשמחותיהם[6], ולעיתים שימש כנציגו של אחיו באירועים שונים[6]. כשנסע לערים שונות התקבל בכבוד רב על ידי חסידי אלכסנדר וערך טישים בהשתתפות חסידים[6]. הוא כתב ושיגר מכתבים רבים בענייני הנהגת החסידות ופוליטיקה כללית, ביניהם מכתבים על הסכסוך בין חסידות אלכסנדר לחסידות גור, בעניין כולל פולין, על הישיבות של החסידות ועוד[1].

עם פרוץ השואה נלקח לגטו ורשה, שם התקיימו מנייני תפילה בביתו[8]. בהמשך נלקח יחד עם רבי מאיר אלתר בנו של האמרי אמת מגור ועוד, למחנה ההשמדה טרבלינקה ובאקציה שהתקיימה ביום הכיפורים ה'תש"ג נרצח יחד עם בני משפחה נוספים.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אחד-עשר מכתבים מרבי אברהם חיים דנציגר מאלכסנדר, באתר קדם
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ח, עמ' 7, קובץ יח, באתר אוצר החכמה
  3. ^ ישיבת צדיק, תפארת ישראל-עטרת תפארת ב, ירושלים: מכון נהור שרגא (אלכסנדר ארצות הברית), תשפ"ב, עמ' שצח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  4. ^ כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ב, עמ' 18, גליון י"ד, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ אגודה אחת, בני ברק: בני החבורות (אלכנסדר), עמ' מו, קובץ 14, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 כרמנו, בני ברק: בטאון מרכז מוסדות חסידי אלכסנדר, תשמ"ח, עמ' 8, קובץ יח, באתר אוצר החכמה
  7. ^ יצחק גרשטנקורן, זכרונותי על בני ברק, תש"ב - תש"ו, עמ' סג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  8. ^ יהושע אייבשיץ, בקדושה ובגבורה, תשנ"ד, עמ' 112, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)