ראס סיאן
 | |
| תמונת לוויין של באב אל-מנדב, בה נראה ראס סיאן | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | באב אל-מנדב |
| סוג | לשון יבשה |
| אורך | 4 ק"מ |
| רוחב | 1.1 ק"מ |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ג'יבוטי |
| אוכלוסייה | 0 |
ראס סיאן (בערבית: رأس سيان) הוא לשון יבשה באזור אובוק (אנ') שבג'יבוטי, החודר לתוך מצר באב אל-מנדב, שבין ים סוף למפרץ עדן, כ-20 ק"מ דרומית-מערבית לאי פרים.
חצי האי הוא למעשה גבעה געשית אדמדמה שגודלה כ-1.2 קילומטרים על 500 מטרים וגובהה 138 מטר, המחוברת ליבשת על ידי רצועה חולית נמוכה הנמתחת דרומה מרחק של כחמישה קילומטרים, תוך שהיא מתרחבת מרוחב של 500 ל-800 מטרים. הגבעה הגעשית בראס סיאן אינה פעילה כיום, כאשר ההתפרצות האחרונה שלו התרחשה בימי קדם.
ממערב לראס סיאן, בשטח הכלוא בינו לבין היבשת, נמצאת לגונה, שרוחבה כ-2.5 קילומטרים, המוגנת בצד הצפוני על ידי גדות אלמוגים רדודות. הלגונה מוקפת בטלאים של שיחי מנגרובים, למרות הזרימה המועטה של מים מתוקים בה. עשבי ים נמצאים בכמויות גדולות בלגונה, וכרישים נוהגים להתרבות בה בחודשי אוקטובר. סלע לבן מבודד, המכונה רוצר סיאן (אנ'), שוכן בתוך הלגונה עצמה, במרחק של כ-800 מטרים דרומית-מערבית לגבעה הגעשית.
גבעת ראס סיאן נחשבת לעיתים לאי השביעי מבין איי שבעת האחים; ששת האיים האחרים נמצאים במרחק של כ-4.5 קילומטרים עד 14.5 קילומטרים לכיוון מזרח, בתוך הים.
הערות שוליים
ראס סיאן41041208Q7294675