קריינדל שטיינהארט
הרבנית קריינדל שטיינהארט (נפטרה בה'תקל"א)[1] הייתה אשת רבי יוסף שטיינהארט, ואחותו של רבי ישעיה פיק. מספר חידושי תורה בשמה הובאו בספרי אחיה ובעלה.
נוסח מצבתה[2]
|
|---|
|
אשה יקרה וחשובה ספונה, מלומדת בתורת ה' נאמנה, בדעת ותבונה, מפורסמת לשבח, במדינה בכל עבר ופינה, בחכמה ונבונה בצדקתה המשונה במידה טובה ונכונה, מוכתרת בנמוסין ושבעת קילוסין |
ביוגרפיה
נולדה בתחילת המאה השמונה עשרה, ליהודית[3] ולר' לייב מוכיח, תחילה נישאה לר' הירש ב"ר מרדכי שלזינגר מווינה[4] לאחר מכן נישאה לר' יחיאל מיכל פרסבורג מקהילת אנסבך,[5] בכ"ה בטבת תקכ"ז נישאה בשלישית לרבי יוסף שטיינהארט. בשער ספר השו"ת שלו "זיכרון יוסף", הוא משבח את אשתו, ”וגם זוגתי, היקרה אשת חיל עטרת בעלה הישרה, המושכלת ומלומדת מרת קרינדל תחיה, בת איש חי, הגאון המפורסם תורתו זכה, מוהר"ר ליב ברלין זכרונו לברכה, היא מאוד הפצירה בי, להעלות על מזבח הדפוס תורתי בקרבי, החקוקה על לוח לבבי”.
שמה הובא בראש פיסקה בהגדלה, משה שוחט שיער שהדבר מכוון
בתשובה יג (דף טז:) לפני שמביא חידוש בשמה כותב כך, ”וכאשר אמרתי דבר זה, בפני זוגתי המושכלת והמלומדת, הרבנית הגבירה היקרה מרת קרינדל תחיה לאי"ט, בת הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ המוכיח מוהר"ר ליב זצ"ל, והיה נקרא בפי העולם מו"ה ליבש אייזן-שטאט, בן החסיד המפורסם המוכיח מו"ה מרדכי זצ"ל, שזכה להיות כל צאצאי מעיו כמותו, הן אותם שכבר מתו והן אשר חיים עודנו לאי"ט כידוע, אמרה לישב זה יש לפרש מה שייסד הפייטן בסילוק דיוצר ליום שני דראש השנה... ודו"ק כי נכון הוא, והנאני דבריה מאוד, וה' יאריך ימיה לאורך ימים טובים אמן סלה.[6]”
בנה (מזיווגה הראשון או השני) הוא ר' יהודה ליב, בעלה של אמו ר' יוסף שטיינהארט פונה אליו "בני חורגי, התורני והרבני, זית שופכני וביישני".[7] מבעלה השלישי נולד בנה יהודה ליב.
אגדה עממית גורסת שבעת שבעלה נעדר מהעיר מילאה את מקומו במסירת שיעור (מאחורי וילון).[8]
חידושים שנכתבו בשמה
אחיה הרב ישעיה פיק הביא חידוש בשמה כביאור לדברי רש"י, על הפסוק ”עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה” (ספר בראשית, פרק ל"ב, פסוק ה'), הוא מביא את דבריה בהקדם: "ימצא הקורא נחת רוח ויאמר לחכמה אחותי את, הלא היא אחותי ידיה בכל קדושה ויודעת ספרי חכמניות ודורשניות כבנות צלפחד בן חפר – מרת קריינדל ז"ל, היא האשה אשר הוכיחה בשכלה הזך במופת החותך"...[9][10] ההחתם סופר מביא חידוש זה בשמה.[11]
בעלה[12] הביא בשמה מספר חידושים,[15] אחיה הביא בשמה עוד פירוש והוא כותב: "ואודיע חכמת אישה בפלא, ששמעתי מאחותי הרבנית מופלגת בתורה ויראה מרת קרינדל תחיה אשת מהר"י שטייינהארט אב"ד דק"ק פיורדה ואמרו לאחותי חכמה את."[16][17]
האדר"ת מביא מספר חידושים שנכתבו בשמה והוא מוסיף ”אף גם שמעתי הלצה שיחת חולין שהיתה בינה ובין אחיה הג"ר ישעיה ברלין זצ"ל, בעודם ילדים קטנים, אך אין פה מקומו”.[18]
רבי גרשון שטרן הביא בשמה חידוש בהקשר אליה,[19] נאמר בפסוק (משלי לא כו) ”פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחׇכְמָ֑ה וְת֥וֹרַת חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ”, וביארה הכתוב, שנאמר בגמרא (שבת ל) שהאמורא רבה פתח את שעורו בבדיחה וביאור המפרשים שעשה כן כדי לתת משהו לשטן בכדי שלא יפריע, אך כל זה בגבר שמחויב בלימוד תורה, אך אישה הפטורה מלימוד אינה צריכה לפתוח את לימודה בבדיחה ועל כן נאמר פיה פתחה בחכמה ולא בבדיחה...
חידודים ושמועות נוספות נמסרו בשמה.[20][8][21][22]
לקריאה נוספת
- הרב ישראל דנדרוביץ, הרבנית שפירקה את האותיות של הגביר (להורדה), קובץ פעמי יעקב, שבט התשע"ג, עמ' קיט-קכד.
- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדה, כרך שני, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, עמ' 169 והלאה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ↑ הרב משה קרנר, אגרת רשפי קשת, הנובר תקצ"ב, באתר אוצר החכמה
- ↑ המצבה נהרסה במלחמת העולם השנייה ראו: I. Rosenfeld, 'Furth und die Halacha', Israelitische Kultusgemeinde Fürth - Körperschaft des öffentlichen Rechts, Nachrichten für den jüdisehen Bürger Fürths, September 1969, p. 21
- ↑ בת ר' יצחק איצק ברלין פרנס קהילת המבורג
- ↑ G. N. Blume, Der alte judische Friedhof in Fürth 1607-2007: Geschichte - Riten - Dokumentation, Fürth 2007, p 135.
- ↑ מילי דאבות, ברדיוב תרפ"ט, נספח תולדות אבות, עמ' 567, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ החיד"א בספרו שם הגדולים ערך רבנית מציין לתשובה זאת
- ↑ שו"ת זיכרון יוסף, או"ח סימן יד
- ^ 8.0 8.1 S. E. Fürth in Bayern, 'Aus der Geschichte der Juden in Fürth', Blätter Herausgegeben vom Gruppenverband der Palästinazentrale und der Jugend organisation der Agudas Jisroel in Deutschland, 7. Jahrgang, No. 6 u. 7., p. 97
- ↑ רש"י מפרש במקום, "לא נעשיתי שר וחשוב, אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקיימה בי", אריכות לשונו של רש"י תמוהה והמפרשים אכן עמדו בשאלה זו. הוא כותב: ”לאשר רגיל על לשונו לשון הזהב של רש"י ז"ל אשר שנה לתלמידיו בלשון קצרה, ולא על מגן האריך כאן במקום שהיה לו לקצר... אם תטול אותיות "בי" מן תיבת "גביר" אזי תישאר בידך מילת "גר", זה כיוון רש"י באומרו: לא נעשיתי כו' אלא "גר" וכו' לא נתקיימה "בי", ראו: הרב ישעיהו פיק, מיני תרגימא, ברסלוי תקצ"א, פרשת וישלח”
- ↑ למעשה הקדימוה, רבי משה מת בספרו הואיל משה מדור באר היטיב, ורבי נתן שפירא, בספר מגלה עמוקות פרשת ויצא
- ↑ ראו, קובץ, אור ישראל <מאנסי> - ח (שנה ב ד), ניו יורק תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ בחוגים חסידיים איתם היה במחלוקת נאמר בלגלוג שהמחבר היה צריך לקרא לספרו "זכרון קרינדל", ראו: ר"א קליגר, היהדות וחכמיה, תל אביב תש"ם, עמ' רמד
- ↑ הרב יוסף שטיינהארט, זיכרון יוסף, חדושים ודרשות ז, צט:
- ↑ ביאור זה נכתב גם על ידי בעל המגן אברהם בספרו זית רענן על הילקוט שם, ביאורו נדפס לאחר הדפסת ספר זיכרון יוסף
- ↑ ”כתב במדרש ילקוט (ויגש קנא) עשרה פעמים אמרו לפני יוסף עבדך אבינו ולא מיחה לכך נגרעו משנותיו עשר שנים, לכאורה צ"ע והרי לא מצינו רק חמשה פעמים עבדך אבי בקרא וזוגתי הרבנית תי' השיבה דכיון שאע"פ שיוסף היה יודע לשון הקודש, עשה עצמו בפני אחיו כלא יודע והעמיד מליץ בינו לבינותם כדכתיב בקרא בהדיא אם כן אע"ג שלא אמרו האחים רק ה' פעמים מכל מקום הוא שמע כן עשרה פעמים ה' מהם וה' על ידי המתורגמן ונ"ה”[13][14]
- ↑ בהגהותיו לספר התשבי ערך תרפים, "בזמן שהשיבה רחל כי דרך נשים לי הכוונה על התרפים שיש בהם כשפים, ואמרו בסנהדרין מכשפה אחד האיש ואחד האישה א"כ מאי ת"ל מכשפה, מפני שרוב נשים מצויות בכשפים, ולזאת הגידה האמת אודות התרפים דרך נשים – שמצויות בכשפים – לי".
- ↑ בהקדמת ספרו יש סדר למשנה מתארה כך, ”אחותי המפורסמת בכל קצוי ארץ מרת קרינדיל זלה"ה עזרתו, של הגאון המפורסם מהר"י אב"ד דק"ק פירדא”
- ↑ ספר זכור לדוד מדור חכמת נשים סוף אות ו
- ↑ רבי גרשון שטרן, ילקוט הגרשוני <תנ"ך> - ב, פקש תרנ"ט - תר"ס
- ↑ יונה עמנואל, המעין המתגבר: עיונים בפרשיות השבוע, א, בראשית שמות, ירושלים תשס"ג, עמ' 80.
- ↑ I. Rosenfeld, 'Furth und die Halacha Kultusgemeinde Fürth - Körperschaft des öffentlichen Rechts, Israelitische .Nachrichten für den jüdisehen Bürger Fürths, September 1969, p. 20
- ↑ רי"ל מימון הביא בשרי המאה מספר סיפורים אודותיה, ב"ש המבורגר הוכיח שמדובר בבדותות, ראו: בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדה, כרך שני, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, עמ' 177
קריינדל שטיינהארט41207862Q109003894