רבי משה קרנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף משה קרנר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי משה קרנר (קערנער; כ"ו באב ה'תקכ"ב, 15 באוגוסט 1762י"ד בכסלו ה'תקצ"ז, 23 בנובמבר 1836), הנקרא רבי משה מזלאטווי, היה דרשן ומחבר ספרים.

קורות חייו

רבי משה נולד בזלוטובה (אנ')[1] במערב פולין, סמוכה לפוזנן. לאביו רבי אליעזר פייבוש. ולאמו מרת יטא. כשהיה בן שבע עבר לפוזנא לזקנו רבי יצחק איצק סג"ל, ושם למד אצל מלמד רבי לייבש מחלם, ואחר כך חזר לזלוטובה, ולמד אצל ר' מרדכי ב"ר מאיר מרגלית מזלאטווי, וכאשר הלך ר' מרדכי לכהן בצעמפלבורג (אנ'), הלך לפיורדא, ללמוד אצל רבי צבי הירש חריף.

בשנת תקמ"ו כשהיה עוד בחור, בן 24[2], שהה אצל ר' אריה לייב קרא, אב"ד מרגלין (אנ'), לימים אב"ד קרוטושין, ונתן לו הסכמה על ספרו. במרגלין התחתן, ושימש בה כדרשן מדי שבת בשבתו. דרש בכמה עיירות, וביניהן לובלין.

בתקופה מסויימת היה רב ומו"ץ בעיר רנזיבורג בדנמרק.

הואשם בגניבה ספרותית ובכך שדרשותיו לקוחות מדברי דרשנים אחרים[דרוש מקור]. בנוסף, הואשם גם בכך שהצטרף לבונים החופשיים, אך הוא הכחיש זאת[3].

הוא נסע רבות באירופה ואסף פרענומעראנטן כדי למצוא מימון לפרסום חיבוריו. בספרו ברכת משה כותב שדן בעניין הלכתי עם החתם סופר.

הוא קנה ספר התשבי עם הגהות רבי ישעיה פיק והעתיקן והכינן לדפוס, אבל לא נדפסו עד בימינו בשנת תשס"ה[4].

משנת תקס"ב היה גר בהרודנה. נדד בכמה עיירות בשלעזיה ובין השאר גר שנה שלימה בפראג[5]. בשנת תקע"ה ביום כ"ז בתשרי הגיע לברסלוי[6] והתקבל בבית הגביר יאקב שרייבר[7]. ובילה שם כעשרים שנה עד מותו.

היה מצאצאי ר' יום-טוב ליפמן הלר[8], והיה ברשותו ה"מגלת איבה" שלו בכתב יד. בשנת תקצו-ז שקד על הדפסתו בברעסלויא, עם הגהותיו, ועם תרגום גרמני שכתב רבי יהושע העשל מירא. רבי משה נפטר שם בסוף ההדפסה ביום י"ד בכסלו ה'תקצ"ז, ורבי יהושע השל מירא הוסיף בסופו[9] כמה עמודים לזכרו.

משה שטיינשניידר כותב שפגש אותו כשהיה עוד צעיר בפרוסניץ שבמוראביה, ותיאר את דמותו של קרנר במילים אלו:

דרשן מצוין שידע לעורר את שומעיו וגם לבדח אותם בבת אחת, כל הקהל רץ לשמוע אותו

חיבוריו

ספרים שערך:

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. העיר "זלאטווי" היא העיר זלאטוב, שהיתה אז בממשלת פרוסיה המערבית, ונקראה בלועזית פלאטוב (Flatow).ואכן רבי משה חותם דבריו שבסוף מגלת איבה (עמ' 44) "מק"ק זלאטאווי במדינת פרייסען מערבית" (ועיין כתבי הגאונים עמ' 133: "זלאטווי היא פלאטוב"). אבל כמה טעו בזה, וביניהם האדר"ת ב"זכור לדוד", וסברו שהוא העיר זלוטשוב.
  2. הגם שכתב המחבר שהיה אז בן עשרים, אבל בסוף "מגלת איבה", ברעסלויא, תקצ"ז, כתב המהדיר יהושע העשיל מירא: "ימים מספר קודם מותו אמר אלי: מטעם כמוס הסתרתי כמה ימי שני חיי, אבל... נולדתי שנת... תקכ"ב”.
  3. אגרת רשפי קשת, עמ' כח.
  4. ספר התשבי - מהדורת מכון הרב מצליח, בני ברק, תשס"ה, מבוא עמ' 39
  5. הקדמתו למגילת איבה עמ' 5
  6. הקדמתו למגילת איבה עמ' 5
  7. הקדשתו בראש מגלת איבה עמ' 3
  8. אביו רבי אליעזר פייביש היה בן מרת חיה בת רבי משה בן התוספות יום טוב (חתימת הקדמתו למגילת איבה עמ' 7).
  9. עמ' 44-46
  10. מזכירו בסוף מגלת איבה עמ' 44 בהערה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משה קרנר37945415