קרב דויראן הראשון
 | ||||||||||||||||||
| חיילים בולגרים בגזרת אגם דויראן ב-1916 | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 9 באוגוסט 1916 – 18 באוגוסט 1916 (10 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | אגם דויראן במקדוניה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
41°12′N 22°45′E / 41.200°N 22.750°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בולגרי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב דויראן הראשון היה קרב בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, שהתחולל באוגוסט 1916 במסגרתו נכשלו כוחות מדינות ההסכמה בחזית בפיקודו של מוריס סראי בהבקעת קווי מעצמות המרכז באזור אגם דויראן, וזאת במטרה להקל על גזרת סלוניקי שהייתה תחת איום ממשי.
רקע
ערך מורחב – החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה
החזית המקדונית
לאחר הכרעת המערכה על סרביה לטובת מעצמות המרכז, התרכזו כוחות מדינות ההסכמה בהגנה על הגזרות הסמוכות לעיר סלוניקי. החל מאמצע 1916 התייצב קו חזית שאותו החלו שני הצדדים לבצר, תוך ניסיונות הדדיים לכיבוש שטחים. קו חזית זה נודע בהמשך כחזית המקדונית או חזית סלוניקי. הגרמנים לחצו לתקיפת כוחות מעצמות המרכז לכיוון סלוניקי כדי למנוע ניתוב כוחות מטעם מדינות ההסכמה מחזית זו לחזית המערבית. באוגוסט 1916 תקפו הבולגרים את קווי מדינות ההסכמה בשני ראשים ללא כל התנגדות מהצבא היווני. הארמייה הבולגרית הראשונה חדרה לשטח ממלכת יוון וכבשה את פלורינה תוך סיוע אווירי גרמני. במקביל, תקפה הארמייה השנייה בגיבוי יחידות גרמניות בגזרת הנהר סטרומה וכוחותיה כבשו את הערים סרס, דרמה וקוואלה, תוך שהגיס היווני הרביעי שהיה בעיר נכנע וחייליו הועברו למחנה שבויים בגרמניה. הבריטים והצרפתים תקפו מצידם את קווי מעצמות המרכז בגזרת אגם דויראן במטרה להקל על הלחץ בגזרות האחרות.[1]
שדה הקרב
זירת הלחימה הממוקמת בסמוך לחלקו המערבי של אגם דויראן נודעה בתנאי הקרקע הקשים שבה, אשר שילבו שטחי טרשים וביצות ללא כל תשתיות תחבורה. העמדות הבולגריות ניצבו על ההרים החולשים על אזורי הכינוס של היחידות הבריטיות ושלטו על האזור באש ארטילרית ועל דרכי הגישה לעמדותיהם באש מקלעים. הבולגרים ביצרו את הגזרה בשלושה קווי הגנה. בקו הראשון נכללו מוצבים שהמרחק ביניהם נע בין 50 ל-200 מטרים ואשר קושרו באמצעות תעלות ואוישו בחיילי רגלים. קווי ההגנה השני והשלישי מוקמו כמה מאות מטרים מהראשון ונבנו במתכונת דומה. הבולגרים ריכזו יחידות ארטילריה בגזרת העיר דויראן ומשם הפגיזו את הכוחות התוקפים.[2]
הצבאות הלוחמים
מדינות ההסכמה
כוחות מעצמות המרכז התבססו על דיוויזיית הרגלים הצרפתית ה-17 הקולוניאלית (אנ') בפיקודו של בריגדיר גנרל אוגוסט ג'רום (אנ') ועל הדיוויזיה ה-26 הבריטית בפיקודו של מייג'ור גנרל מקנזי-קנדי. בסך הכל מנו הכוחות 45,000 חיילי רגלים, ו-400 תותחים.
מעצמות המרכז: הצבא הבולגרי
הצבא הבולגרי התבסס על דיוויזיית הרגלים השנייה "התראקית" בפיקודו של דימיטר גשוב וכוחות עזר מאוגדת הרגלים התשיעית "פלבן" בפיקודו של ולדימיר ואזוב.
מהלך הקרב
מתקפת כוחות מדינות ההסכמה החלה ב-8 באוגוסט 1916 בארבע לפנות בוקר בהרעשה ארטילרית כבדה על קווי ההגנה הבולגריים. ב-10, 15, 16 ו-19 באוגוסט ניסו טורי רגלים צרפתים ובריטיים להבקיע את הקווים הבולגריים, ונהדפו תוך מניין נפגעים גבוה. ב-19 באוגוסט חזרו כוחות מדינות ההסכמה לקווי היציאה שלהם לאחר שספגו 3,200 הרוגים. הבולגרים ספגו בקרבות 1,356 הרוגים. במהלך ההפגזות הכבדות של כוחות מדינות ההסכמה חרבה העיר דויראן ותושביה נטשו אותה.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Nigel Thomas ,Dušan Babac, Darko Pavlović, "Armies in the Balkans 1914-18, Osprey publishing, Great Britain ,2001, pages 4–8, 19-23", באתר גוגל ספרים (באנגלית).
- ↑ ג. וורד-פרייס, קרב דויראן 1916, באתר gwpda.org (באנגלית).
- ↑ יאנקו גוצ'ב, קרב דויראן הראשון, באתר bgwars.net (בבולגרית).
| קרבות צבא ממלכת בולגריה במלחמת העולם הראשונה, אוקטובר 1915 – ספטמבר 1918 | ||
|---|---|---|
|
קרב דויראן הראשון42629358Q1988331