קלרנס אדמס
| לידה |
1 בינואר 1930 ממפיס, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 1999 (בגיל 69 בערך) |
| השתייכות | צבא ארצות הברית |
קלרנס אדמס (4 בינואר 1929 – 17 בספטמבר 1999) היה חייל אפרו-אמריקאי במהלך מלחמת קוריאה. הוא נשבה ב-29 בנובמבר 1950, כאשר צבא השחרור העממי כבש את עמדת יחידת הארטילריה שבה שירתה קבוצה של חיילים, שכולם היו שחורים. אדמס הוחזק כשבוי מלחמה עד תום המלחמה. במקום לחזור לארצות הברית במהלך מבצע "החלפה גדולה" (Operation Big Switch), אדמס היה אחד מ-21 חיילים אמריקאים שבחרו להתיישב ברפובליקה העממית של סין[1]. כתוצאה מהחלטתם, 21 האמריקאים הללו נחשבו לעריקים ובוגדים.
ראשית חייו
אדמס נולד ב-4 בינואר 1929, וגדל בעוני בממפיס, טנסי[2]. הוא נשר מבית הספר התיכון והתגייס לצבא ארצות הברית ב-1946, בגיל 17[3].
מלחמה קוריאה
לאחר הטירונות, אדמס הפך למקלען רגלי. הוא נשלח לקוריאה זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה בין הצפון לדרום ביוני 1950, ושובץ לסוללה A של רגימנט הארטילריה ה-503, שצורף לדיוויזיה הרגלית השנייה. זה היה סבב השירות השני שלו בקוריאה, שכן הוא שירת שם לראשונה ב-1948[2]. לאחר שנפל בשבי הסינים, אדמס השתתף בשיעורים על תיאוריה פוליטית קומוניסטית, ולאחר מכן הרצה לאסירים אחרים במחנות. בגלל זאת ועקב שיתופי פעולה אחרים עם שוביו, היה צפוי לעמוד בפני דין צבאי עם חזרתו לארצות הברית. במהלך מלחמת וייטנאם, אדמס שידר תשדירי תעמולה עבור רדיו האנוי ממשרדם בסין, ואמר לחיילים אמריקאים שחורים לא להילחם:
"אתם אמורים להילחם למען חירותם של הווייטנאמים, אבל איזו סוג של חירות יש לכם בבית, כשאתם יושבים בחלק האחורי של האוטובוס, מנועים כניסה למסעדות, חנויות ושכונות מסוימות, ונשללת מכם הזכות להצביע. ... לכו הביתה והילחמו למען שוויון באמריקה".
אדמס התחתן עם אישה סינית בשם ליו לין פנג וחי בסין עד 1966.
חזרה לארצות הברית
ב-26 במאי חזר לארצות הברית דרך הונג קונג, בעקבות געגועים לאמו[4]. ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית זימנה את אדמס מיד עם חזרתו, אך לא חקרה אותו בפומבי. האישומים שהועלו על ידי הוועדה בוטלו. מאוחר יותר, ב-1972, הוא הקים עסק של ארבע מסעדות סיניות בממפיס, וניהל אותן יחד עם אשתו. אדמס נפטר ב-17 בספטמבר 1999[5].
האוטוביוגרפיה שלו "חלום אמריקאי: חייו של חייל אפרו-אמריקאי ושבוי מלחמה שבילה שתים עשרה שנים בסין הקומוניסטית" פורסמה לאחר מותו ב-2007 על ידי בתו דלה אדמס ולואיס ה. קרלסון[6].
הערות שוליים
- ↑ Adams, Clarence (6 ביוני 2007). An American Dream: The Life of an African American Soldier and POW Who Spent Twelve Years in Communist China. University of Massachusetts Press. ISBN 978-1558495951.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 Gillam, James (במאי 2008). "A POW's Return to America".
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Adams, Clarence (2007). An American Dream: The Life of an African American Soldier and POW Who Spent Twelve Years in Communist China. University of Massachusetts Press. ISBN 978-1558495951.
- ↑ "Chicago Tribune article May 26th 1966".
- ↑ Heaver, Stuart (27 במאי 2016). "Why an American POW chose Mao's China over home". Post Magazine. נבדק ב-12 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Michael Lollar. "The long road home". MCA. נבדק ב-15 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
קלרנס אדמס42117713Q18398301