קישקונפלג'האזה

קישקונפלג'האזה
Kiskunfélegyháza

מדינה
חבל	המישור הגדול הדרומי
מחוז	באץ'-קישקון
נפה	נפת קישקונפלג'האזה
שטח	256.30 קמ"ר
אזור זמן	UTC +1
http://www.kalocsa.hu http://www.kiskunfelegyhaza.hu

קישקונפלג'האזה (בהונגרית: Kiskunfélegyháza; בגרמנית: Feulegaß, ביידיש: פֿיילעדאַז) היא עיר בהונגריה במחוז באץ'-קישקון, באמצע רכס החול בין הדנובה לבין הטיסה בקישקונשאג, במרכז נפת קישקונפלג'האזה. על פי מספר התושבים, זהו היישוב השלישי בגודלו במחוז. היא נקראת גם "העיירה של שנדור פטפי ושל פרנץ מורה". ב-4 בפברואר 1774 קיבלה מעמד של עיר שוק.

מיקום

קישקונפלג'האזה היא העיר המרכזית של מחוז באץ'-קישקון וממוקמת כאמור בין הדנובה לבין נהר הטיסה. העיר היא צומת תחבורה משמעותי: את העיר חוצה הכביש הראשי מספר 5, הכביש המהיר M5 ; הכביש הראשי 451 מתחיל מהעיר לכיוון סנטש. תנועת הרכבת של העיר גם היא מצטיינת: העיר היא על קו בודפשט - סגד, אבל יש גם רכבות ישירות אל קישקונהלש, סנטש וסולנוק. היא נמצאת במרחק של 100 ק"מ בלבד מבודפשט, רק שעה נסיעה בזכות הכביש המהיר.

היסטוריה

פרהיסטוריה, נדידת העמים

היישוב ממוקם על קרקע מתקופת הפליסטוקן. ערכי המוזיאון העתיקים ביותר נמצאו בשכבת חול טובענית מקצה הפליסטוקן. עקבות של חיות וצמחים פרימיטיביים נצפו במקום: אשוחית, אזוב קדום ועצמות. כל זה מעיד על אקלים לשעבר דמוי טונדרה. אין ממצא מהותי על בני האדם. יש רק שרידים מהתקופה הנאוליתית, אך ניתן לנחש את הנוכחות האנושית מהחפירות במחוז צ'ונגראד. יש רק ממצא נאוליתי אחד (או ליתר דיוק מתקופת הברונזה), ראש גרזן שנחשף בשנת 1973, שנשמר במוזיאון קישקון. האזור היה שייך לסרמטים עד המאה ה-5, ובאמצע המאה עבר לידי ההונים ואחר כך הסקיתים שחיו בשליטת ההונים. עקבותיהם של הסקיתים נשמרים בתיעוד צילומי של ממצא משנת 1901, שנהרס במוזיאון העירוני בקצ'קמט במהלך מלחמת העולם הראשונה. האווארים ישבו במקום במאות ה-6 וה-7. כמה קברים אוורים נחשפו.

כיבוש, עידן ארפאד

ישנם שרידים מפוזרים מתקופת "כיבוש המולדת על ידי השבטים המדיארים" (התיישבות המדיארים במרכז אירופה). הכנסייה הנוצרית הראשונה נבנתה בהוראתו של אישטוון הראשון מלך הונגריה, אשר כעת מוסתר בגבעת צ'רץ'. באזור נערכות חפירות מאז קיץ 2008. בנוסף לשפע המזכרות ופרטי אתר קבורה ישן, נחשף גם שביל הקיר הדרומי של הכנסייה. לאחר סיום החפירות הוקם במקום פארק זיכרון.

הקומנים (בהונגרית: קונים) הגיעו לאזור בתקופת בלה הרביעי, מלך הונגריה, תחילה בשנת 1239 ואחר כך בשנת 1246. יישובי הקומנים נגעו ממש ביישוב (ששמו היה אז פלדיהאזה).

מתקופת אנג'ו ועד 1727

לאחר קרב מוהאץ', הטורקים הרסו לחלוטין את פלדיהאזה. לאחר המצור על בודה שרף אותו סולימאן המפואר יחד עם כמה עיירות אחרות במישור ההונגרי הגדול.

המאה ה-18 והמאה ה-19

היישוב הוקם מחדש במקום ככל הנראה כבר בשנת 1727.

"הכנסייה העתיקה" של מריה הקדושה

בשנת 1745, מריה תרזה אישרה את פדיון הקרקעות שנמכרו בעבר באופן בלתי חוקי אחרי שבשנת 1731 השטח שוב ננטש. בשנת 1774 קיבלה קישקונפלג'האזה את דרגת עיירת שוק ממריה תרזה, שאפשר לה לערוך 4 ירידים לאומיים בשנה. בשלב זה נבנתה הכנסייה הבארוקית של העיירה, שאבניה נלקחו חלקית מתוך אבני הכנסייה העתיקה שנהרסה על ידי הטורקים.

הקהילה היהודית

תחילתו של היישוב היהודי במקום במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב היהודים עסקו במסחר ובשיווק עופות. אחרים היו תעשיינים ובעלי מקצועות חופשיים. הקהילה התארגנה ב-1860, כשהוקם ביישוב בית כנסת. במקום פעלו חברה קדישא, בית ספר ומוסדות צדקה.

ב-1876 פרשו 26 חברים מן הקהילה שנטתה לזרם הניאולוגי (בעקבות המחלוקת בין האורתודוקסים לבין הניאולוגים בקונגרס יהודי הונגריה שהתכנס בסוף שנת 1968 - הקרע ביהדות הונגריה). הפורשים יסדו קהילה אורתודוקסית והקימו בית כנסת משלהם.

במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 26 מיהודי קישקונפלג'האזה. בימי הטרור הלבן (1921-1919) הואשמו היהודים בבגידה; כמה מהם נרצחו והפורעים שדדו את בתי היהודים ואת חנויותיהם. בעקבות זאת עזבו רוב היהודים את העיירה וחזרו רק אחרי שנרגעו הרוחות. בשנת 1930 מנתה הקהילה 996 נפש.

תקופת השואה

מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים", חוקי אפליה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית (בפרט החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). ב-1941 הוצאו אל הפועל תקנות נוספות של חוקי האפליה, והופקעו רישיונותיהם ותעודותיהם של יהודי העיירה. מקצתם גורשו לקמניץ-פודולסקי באוקראינה, שם נרצחו יחד עם כ-20,000 יהודים נוספים בידי חיילי הז'אנדרמריה ההונגרית וחיילי אס אס גרמנים. גברים יהודים גויסו לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ובסוף שנת 1941 נשלחו רובם לחזית אוקראינה, ככוח עזר לצבא ההונגרי שלחם שם לצד הגרמנים. רובם נספו בשדות המוקשים.

באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), נעצרו נכבדי הקהילה בידי הגרמנים. בתחילת מאי נתחם גטו בכמה בתים באזור בית הכנסת. בגטו התארגנו היהודים מחדש והקימו מוסדות כגון יחידת כבאים ומשטרה פנימית. הם היו נתונים למעשי שוד והתפרעויות מצד כנופיות פורעים מקומיות. כעבור כמה שבועות הועברו תושבי הגטו לבית החרושת ללבנים בקצ'קמט (Kecskemét), וב-25 ביוני 1944 שולחו ברכבות לאושוויץ.

לאחר המלחמה חזרו לעיירה 97 יהודים ששרדו. הצטרפו אליהם כמה עשרות יהודים מיישובי הסביבה, חיי הקהילה חודשו. העירייה הקימה גלעד לזכר הנספים בשואה, אך כעבור כמה שבועות נמצא הגלעד הרוס והקהילה הקימה אותו מחדש. ב-1946 היה מספר היהודים במקום 227. בגלל עוינות התושבים עזבו בהדרגה את העיירה, ובשנות השישים נותרו בקישקונפלג'האזה רק משפחות יהודיות ספורות.

אתרים בעלי חשיבות

• 
  בית העירייה (שתוכנן על ידי נאנדור מורביצר יוז'ף ואס, 1911)
• 
  נוף מהאוויר של בית העירייה
• 
  מיקלוש קהלה : פסל
• 
  עם שער סקלר
• 
  בית הברבורים
• 
  אחוזת סאבו, מרכז החדשנות של ימינו
• 
  משרד כנסיית סנט אישטוואן
• 
  מגדל VHF

ילידי המקום

• חנוך יהודה (שאנדור) קאהוט (או "קוהוט") (י"ב באייר ה'תר"ב, 1842 – י"ט באייר ה'תרנ"ד, 1894) היה רב, בלשן ומזרחן, מחבר ספר "ערוך השלם" וממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.
• שאנדור לדרר (1852 – 1927) היה מחבר ספרי עיון בתחום הכלכלה, נשיא הקהילה היהודית של פשט (1921–1927).
• פירושקה סאנטו במקור שטיינר (1913 – 1998) ציירת, גרפיקאית, סופרת יהודייה-הונגרייה זוכת פרס קושוט, פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול.
• מיקלוש יולס (1904 – 1972) היה יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט, רופא פנימי, אנדוקרינולוג, ופרופסור לרפואה, חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים.
• מיכאל גוטמן (1872 – 1942) היה רב הונגרי, תלמודיסט, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1924–1925.
• לנקה רוטמן (1929 – 2008) הייתה מורה, מאיירת, אמנית, סופרת יהודייה-הונגרייה-שוודית.
• טמאש פאלו במקור מרקברייטר שינה את שמו לבלשה אחר כך טמאש פאלו (1881 – 1977) היה עורך דין ומשורר יהודי-הונגרי.
• פרנץ מורָה (1879 – 1934) היה סופר, עיתונאי, מוזיאולוג הונגרי, מן הסופרים ההונגרים החשובים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קישקונפלג'האזה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קישקונפלג'האזה
• kiskunfelegyhaza.lap.hu
• צילומי אוויר של קישקונפלג'האזה
• sirasok.blog.hu - על חפירת 2008
• מנוע חיפוש לארגוני ספורט בקישקונפלג'האזה
• קישקונפלג'האזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34690927קישקונפלג'האזה