קירמיזי קסבה
 | |
| קירמיזי קסבה. כאשר האפיק יבש מתאפשר מעבר רגלי לקובה. | |
| מדינה |
 אזרבייג'ן |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1747 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,557(בשנת 2012) |
קירמיזי קסבה (באזרית: Qırmızı Qəsəbə; ברוסית: Красная Слобода) הוא כפר במעמד עיר במחוז קובה שבאזרבייג'ן שכמעט כל תושביו הם יהודים.
אוכלוסיית הכפר מונה 3,557 תושבים נכון ל-2012. מלבד קריית יואל הוא היישוב היחיד בעולם מחוץ לישראל בו רוב מוחלט של התושבים יהודים.
הקמת היישוב
בעקבות המסע שערך שליט איראן נאדיר שאה לכיבוש הקווקז, הרס צבאו כפרים רבים בהם ישבו יהודים וטבח בתושביהם, שחלקם אף אולצו להמיר את דתם לאסלאם. [1]פליטים יהודים רבים מכפרים אלו קיבלו מקלט בחנאות קובה (Quba).
הקהילות היהודיות, שהגיעו מאזורים שונים באזרבייג'ן, באיראן, בטורקיה ובדגסטן, הקימו יישובים קטנים לאורך גדת הנהר קודיאל (באזרית: Qudyal), מזרחית מקובה.
בשנת 1747, עם הירצחו של נאדיר שאה והתמוטטות השלטון המרכזי, התחזק כוחם של החאנים המקומיים. חוסיין עלי, החאן של קובה, ראה בעין יפה את התיישבותם של היהודים בסביבת קובה, בירתה החדשה של החנאות.
לאחר הירצחו של חוסיין עלי, המשיך בנו פתח-עלי חאן (Fath Ali Khan of Quba) במדיניות הסובלנית כלפי היהודים. בשנת 1765, הוא היקצה לקהילות שהתיישבו לאורך נהר קודיאל, אזור מיוחד מול היישוב קובה בו יהיו מוגנים מתקיפות ליליות ומשודדים ואף סייע בידם לעבור למקום המיועד. מעבר זה ערך שישה ימים. [2]
היישוב החדש שהוקם קיבל את השם "הכפר היהודי" (Yevreyskaya Sloboda). היו בו שבע שכונות, כמספר הקהילות השונות שהתיישבו בו.
שכונת גוסאר הוקמה על ידי יהודי גוסאר (Qusar), שכונת קארצ'וג (Qarçoq ) הוקמה על ידי יהודי דרבנד ,( Dərbənd ) שכונת גילאקי הוקמה על ידי יהודי גילאן, השכונה המזרחית הוקמה על ידי יהודים שהגיעו מסביבת קובה ושכונת קולקט הוקמה על ידי יהודים שהגיעו מהיישוב קולקט (בפרסית: كلكت) שנמצא על חוף הים הכספי באיראן.[3][4]
יהודים המשיכו להגיע לקירמיזי קסבה. מספר התושבים בשנת 1856 היה 3,000, בשנת 1873 היה 5,120, בשנת 1886 היה 1886 ובשנת 1916 הגיע לשיא של 8,400.[5]
כל תושבי קירמיזי קסבה שייכים לעדת היהודים ההרריים. שפתם היא ג'והורי אך הם מדברים גם רוסית ואזרית.
במאה ה-18 כונה היישוב מפי תושבי המקום "ירושלים של הקווקז".
בשנות ה-90 של המאה העשרים תושבי המקום הצעה לקרוא ליישוב על שמו של פתח-עלי חאן, אך ההצעה לא התקבלה.
תיאור היישוב ותושביו
רחובות קירמיזי קסבה הוקמו במקביל לאפיק הנהר. הבתים הישנים יותר בנויים מלבנים וגגותיהם אדומים. לבתים קומה אחת או שתיים וחצרות פנימיים בהם המשפחות הקימו סוכות בחג הסוכות.
חלק מהבתים המפוארים יותר וכן בתי הכנסת נבנו על ידי האדריכל המקומי הלל בן חיים.[6]
יהודי קירמיזי קסבה היו סוחרים ובעלי מלאכה ומילאו תפקיד חשוב בתעשיית אריגת השטיחים בקובה. חלק גדול מהנשים תוו וצבעו את הצמר בעצמן תוך שימוש בצבעים שהפיקו מתוך צמחים כגון פּוּאַת הַצַּבָּעִים (באנגלית: Common Madder, Dyer's Madder), עבור צבע אדום, ניל הצבעים (אינדיגו) לצבע כחול וזעפרן לצבע צהוב. שטיחים תוצרת קובה, בעלי מוטיבים יהודיים מוערכים מאוד בשוק.
תקופת השלטון הסובייטי
בין השנים 1920–1991 אזרבייג'ן הייתה חלק מבריט המועצות
שם הכפר שונה על ידי השלטון הסובייטי ל"כפר האדום" (ברוסית: Красная Слобода).
בשנת 1938, שליט ברית המועצות, סטלין, הגלה את הרבנים לסיביר וסגר את כל בתי הכנסת בעיירה. מבני בתי הכנסת שמשו כמחסנים, מפעלים ובתי מלאכה.
ב-18 באוקטובר 1991 פרסמה המועצה העליונה של אזרבייג'ן את הצהרת העצמאות של המדינה. אזרבייג'ן היא מדינה חילונית המאפשרת חופש פולחן לכל הדתות. בשל כך התחילו יהודי קירמיזי קסבה בשיקום המסורת היהודית.
קירמיזי קסבה במאה ה-21
העיירה אינה מספקת לתושביה מקומות עבודה לכן רבים בוחרים לעזוב, בעיקר לרוסיה, אך גם לארצות הברית, קנדה, גרמניה או ישראל. הם שולחים כסף לקרוביהם שנשארו בעיירה ואף מממנים בניית ושיקום מוסדות תרבות ודת, כגון שיקום בית הכנסת שש כיפות, הקמת מוזיאון יהודי ההרים והקמת מקווה חדש. ביניהם אפשר להזכיר את לב לבייב התומך בקהילת היהודים המזרחים ובבית חב"ד, האחים למשפחת זכרייב שהקימו את קרן הצדקה הבינלאומית "סטמאג" ואת גוד ניסנוב.
בקירמיזי קסבה פועלת ישיבה[7] וקיים סניף מקומי של תנועת חב"ד החל משנת 1990. שלוחי חב"ד שמו להם למטרה להחזיר את תושבי העיירה לחיק היהדות אחרי שנים רבות של ניתוק מקהילות יהודיות אחרות בשל המדיניות האנטי-דתית של ברית המועצות.[8]
בקירמיזי קסבה יוצא לאור עיתו מקומי בשם Birlik-Yedinstvo (אחדות) בשפות רוסית ואזרית אשר מופץ גם ברוסיה ובארצות הברית.[9]
בתי ספר
בשנת 2022 פעלו בקירמיזי קסבה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר תיכון.
תיכון מקיף מס' 1 על שם העיתונאי איסק חנוכוב, הוקם בשנת 1963 ולומדים בו תלמידים יהודים לצד תלמידים אזרים, רוסים ובני מיעוטים אחרים מהאזור. בבית הספר כ-300 תלמידים והלימודים מתנהלים בשפות רוסית ואזרית. בבית הספר חוגגים את חגי הדתות השונות - חג המולד, נורוז וראש השנה.
תיכון מספר 2 הוא בית ספר תיכון כללי.
שיעורי עברית נלמדים שעתיים בשבוע בבתי הספר היסודיים.[10][11]
בתי כנסת
בתקופת השיא פעלו בקירמיזי קסבה 13 בתי כנסת. בתי הכנסת היו סגורים בתקופת השלטון הסובייטי. עם קבלת עצמאותה של אזרבייג'ן, פעלו תושבי העיר בסיועם של אנשי עסקים, ילידי העיר שהיגרו למערב, לשיקום בתי הכנסת. שניים מתוך בתי הכנסת ששוקמו פעילים, ואחד הפך למוזיאון.
בית הכנסת שש כיפות
ערך מורחב – בית הכנסת שש כיפות
בית הכנסת שש כיפות נבנה בשנת 1888 על ידי האדריכל המקומי הלל בן חיים. בתקופת השלטון הסובייתי הוסב למחסן ולסדנת תפירה. עבודות השיקום התחילו בשנת 1995 ביוזמתו של מרדכי אברמוב וסמיון ניסנוב. חנוכת בית הכנסת התקיימה באוקטובר 2001. השיפוץ הושלם בשנת 2005. בית הכנסת פעיל בשבתות ובחגים ובאופן מלא בחודשי הקיץ.
בית הכנסת גיליאקי
בית הכנסת גיליאקי נמצא בשכונה בעלת אותו שם שהוקמה על קהילת יהודי גילאן. הוא נבנה בשנת 1896 על ידי האדריכל המקומי הלל בן חיים.[12]
שמו של הלל בן חיים חקוק על חזית הלבנים של בית הכנסת ועל אבן הפינה חקוקה שנת הקמת בית הכנסת – 1896. על דלת הכניסה קבוע לוח נוסף המספר על בית כנסת שהוקם בשנת 1857. סבורים כי לוח זה נלקח מבית כנסת עתיק יותר של בני הקהילה. בית הכנסת פועל ברציפות מאז הקמתו.
בית הכנסת הוא מבנה מלבני בן קומה אחת הבנוי מאבנים לבנות. הגג המשופע מחופה ברעפי פח שטוחים כנהוג בבנייה המקומית. מאפיין חיצוני בולט של בית הכנסת הוא צריח נמוך, משושה, עליו כיפה שטוחה בראשה ניצב מגן דוד. בתוך הצריח, שדפנותיו שקופות, מוצבת מנורת שבעת הקנים.
כמו בכל בתי הכנסת באזרבייג'ן, אין בבית כנסת זה עזרת נשים. בעבר, נהגו הנשים לעמוד בחגים בחצר בית הכנסת. כיום אחדים מבתי הכנסת מאפשרים כניסת נשים לאולם התפילה.
בשנת 2000 עבר בית הכנסת שיפוץ שערך שנתיים, במימון קרן STMEGI.[13] במהלך השיפוץ התגלתה באחד מקירות בית הכנסת גניזה ובה 50 ספרי תורה. סבורים שאלה ספרי תורה מכל בתי הכנסת בקירמיזי קסבה שנסגרו בפקודת ממשלת ברית המועצות בשנת 1930.[14][15]
בית הכנסת קארז'וג
בית הכנסת קארצ'וג (Karchog, Qarçoq) הוקם בשכונה באותו שם על ידי קהילת יהודי קארצ'וג שמקורה בדרבנד בסוף המאה ה-19. לאחר סגירתו בשנת 1930, בית הכנסת עמד נטוש. בשנת 2017 שוחזרו לפי התוכניות המקוריות חלקו החיצוני של הבניין עם החלונות המקושתים והכיפה המקורית. על מנת לאפשר הצגת מוצגים רבים נבנו בתוך הבניין שני מפלסים. במפלס התחתון יש חדר ישיבות, ספרייה.
בתי הקברות
בקירמיזי קסבה יש שלושה בתי קברות העומדים על גבעה שצופה על העיירה. המצבות משקפות את המנהגים ואת המסורות השונות של הקהילות היהודיות המתגוררות בה כפי שהשתנו במהלך הדורות. הן נעות בין מצבות מפוארות משיש שחור בגובה אדם, למצבות פשוטות מאבן לבנה ולוחות זיכרון צנועים עם כיתוב מינימלי. אפשר למצוא אף קברים מסומנים על ידי מגן דוד בלבד, או לוח ללא כיתוב. המנהג הרוסי לחרוט את תמונת הנפטר על המצבה אומץ על ידי יהודי ההר למרות איסור מפורש שהוציא הרב חתם סופר במאה ה-19. על כל המצבות כתובות בעברית וברוסית.
מנהג מיוחד של יהודי קירמיזי קסבה הוא ביקור קברי בני המשפחה בט' באב.
.jpg)
מוזיאון יהודי ההרים
מוזיאון יהודי ההרים בקירמיז קסבה הוא מרכז תרבותי חשוב המשמר את המורשת העשירה של קהילת יהודי ההר. במוזיאון מוצגים תלבושות לאומיות, תכשיטים, כלי פולחן, כתבי יד, ספרים ועתיקות מהמאה ה-19, המייצגים את המסורות וההיסטוריה של הקהילה. המוזיאון ממוקם בבית הכנסת קארצ'וג, בחירה סמלית המשקפת את חשיבותו הדתית וההיסטורית של המקום, ואת השיקום והשימור בית הכנסת.
הרעיון להקים את מוזיאון יהודי ההר נולד בשנת 2017, כאשר בית הכנסת קארצ'וג, שהיה נטוש במשך שנים רבות, נבחר לשמש כמבנה האדמיניסטרטיבי של המוזיאון. בית הכנסת שוחזר בהתבסס על סקיצות קודמות, ובכך הוחזר לחיים מקום תפילה מרכזי עבור הקהילה.
המוזיאון זכה לתמיכה של אנשי העסקים הרוסיים גוד ניסנוב, זרח אילייב וגרמן זאכרייב, וקרן STMEGI לקחה על עצמה את המשימה לספק למוזיאון מוצגים. קרן זו, הארגון הגדול ביותר המאגד את יהודי ההר בעולם, פנתה במהלך פיתוח המוזיאון לפזורה ולקהילות כדי למצוא עתיקות המייצגות את מורשת הקהילה.
במוזיאון ניתן למצוא תערוכה המציעה מבט רחב על המסורות, ההיסטוריה, והעיסוקים המסורתיים של יהודי ההר, לצד היסטוריה מקומית הקשורה ליישוב האדום. כמו כן, ישנה פינה מיוחדת המוקדשת לרבנים שפעלו בקווקז לאורך השנים, ופינה נוספת המוקדשת לגיבור הלאומי של אזרבייג'ן, אלברט אגרונוב, יליד באקו, בן למשפחה יהודית שעברה להתגורר בקירמיזי קסבה.
המבקרים במוזיאון יכולים ליהנות מסיורים מודרכים בשפות מקומיות וזרות, המאפשרים הבנה רחבה יותר של ההיסטוריה והתרבות של הקהילה.[16]
קישורים חיצוניים
- יואב קרן, העיירה היהודית העתיקה האחרונה: ביקור בקירימיזי קסבה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2018
- מוזיאון חדש באזרבייג'ן מנציח את מסורות "היהודים ההרריים", באתר הארץ, 21 בספטמבר 2020
הערות שוליים
- ^ Vera B. Moreen, The Problems of Conversion among Iranian Jews in the Seventeenth and Eighteenth Centuries
- ^ Visions of Azerbaijan Magazine ::: Jerusalem of the Caucasus, Visions of Azerbaijan Magazine (באנגלית)
- ^ Valery Dymshitz, Expedition to Azerbaijan
- ^ bluebirdmaps, The Mountain Jews of Azerbaijan, bluebirdmaps, 2017-11-22 (באנגלית)
- ^ The Jewish Story of Guba, Azerbaijan | World Jewish Travel (באנגלית)
- ^ The Jewish Story of Guba, Azerbaijan | World Jewish Travel (באנגלית)
- ^ Discover the centuries-old culture of Mountain Jews in Azerbaijan | Euronews, web.archive.org, 2021-11-02
- ^ Lee Gancman, A glimpse into Azerbaijan’s hidden all-Jewish town, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Visions of Azerbaijan Magazine ::: Jerusalem of the Caucasus, Visions of Azerbaijan Magazine (באנגלית)
- ^ Qırmızı qəsəbə - Azərbaycanın dini və etnik tolerantlıq simvolu
- ^ Qırmızı Qəsəbədə unikal məktəb
- ^ Jewish Heritage in Azerbaijan - Quba
- ^ Фонд СТМЭГИ объединяет горско-еврейских меценатов и тех, кому нужна помощь, STMEGI (ברוסית)
- ^ Cинагога Гиляки - одно из старейших зданий Кавказа, STMEGI (ברוסית)
- ^ Gilaki Synagogue | World Jewish Travel (באנגלית)
- ^ God Nisanov, Historical Museum Opens in Krasnaya Sloboda, Medium, 2020-02-13 (באנגלית)
קירמיזי קסבה40128354Q1025296