קהילת יהודי קוס
קהילת יהודי קוס הייתה קהילה יהודית קטנה, ספרדית, שתקיימה בקוס, אחד האיים ביוון. שורשיה של קהילה זו נעוצים כנראה עוד בימי בית שני, אך היא כמעט נמחקה לחלוטין בשואה.[1][2][3] גורלה היה דומה לזה של קהילת יהודי רודוס, שהושמדה אף היא.
היסטוריה
התקופה ההלניסטית ועד ימי הביניים
שורשי הקהילה היהודית באי קוס עתיקים מאוד.[2] יהודים התיישבו באי, ככל הנראה, כבר בתקופה ההלניסטית, תחת שלטון אלכסנדר הגדול והתלמאים (מ־336 לפנה"ס).[4] בעיר קוס התפתח אז אחד המרכזים היהודיים הגדולים באגן הים האגאי. יוסף בן מתתיהו מצטט את סטראבון, שתיאר כיצד הפקידו היהודים 800 כיכרות כסף בקוס למשמרת מפני מיתרידטס.[2][4] הורדוס אף העניק מתנות לתושבי האי, ומשפחתו שמרה על קשרים עמם גם לאחר מותו.[2] עם הזמן, ככל הנראה, הפכו היהודים לבנקאים העיקריים באי.[4]
בשלטון ההוספיטלרים (1315–1523) גורשו יהודי האי ב־1502.[4] פייר ד'אוביסון, ראש המסדר, הורה להעבירם לניס .[2][4] מועד שיבתם אינו ידוע בוודאות, אך ב־1685 כבר הייתה קהילת קוס כפופה לקהילת רודוס ושילמה לה מס מ־18 איש.[4] הקהילה הייתה קטנה ועמדה תחת פיקוחו הישיר של הרב הראשי של רודוס עד 1870.[4]
התפתחות במאות ה-18 וה-19
הרב הידוע הראשון של הקהילה היה יצחק קטן, שכיהן בראשה בשנת 1700. בשנת 1747 נבנה בית כנסת קטן באי, במימונו של אליעזר טאריקה.[2][4] בית כנסת זה נהרס ברעידת אדמה ב־1933.[2]
הקהילה היהודית באי סבלה מאנטישמיות. בשנת 1850 אירעה עלילת דם נגד יהודי האי, אך מושל האי סירב לתמוך בתביעת היוונים. היהודים והיוונים נשלחו לרודוס, שם נענשו היוזמים והיהודים זוכו, לפי צו הסולטאן עבד אל־מג'יד הראשון.[4] שלוש שנים לאחר מכן התגלה רוצחו האמיתי של הקורבן: מוסלמי שירה בו בניסיון לגנוב משדהו.[4] שנה אחר כך, ב־1851, נמצאה גופת יהודי וידיה קטועות, בקוס. התברר שרועים יוונים השחיתו את הגופה כדי להניח את אצבעותיה בקרב עדריהם, באמונה שזה יגן על הצאן ויגדיל אותו.[4]
במחצית השנייה של המאה ה־19 ירד מספר המשפחות היהודיות באי מ־40 בשנת 1850 ל־25 בשנת 1872, ול־10 בלבד בשנת 1901.[4] הקהילה הקטנה התפרנסה ממסחר קמעונאי וקיימה יחסים טובים עם שכניה.[4] היהודים דיברו טורקית, יוונית ולאדינו.[4]
המאה ה-20 והשואה
בתחילת המאה ה-20 התגוררו באי שלוש־ארבע משפחות יהודיות בלבד.[2] בשנת 1903 ביקר באי הברון אדמונד דה רוטשילד ומימן הקמת חומה סביב בית הקברות.[2] האיטלקים כבשו את האי ב־1912 וסיפחו אותו רשמית ב־1923.[2] אז הגיעה לאי אוכלוסייה יהודית נוספת מאנטוליה ומרודוס, והקהילה גדלה למ־160 נפשות.[2] ב־1933 נהרגו חמישה יהודים ברעידת אדמה, ובית הכנסת, שעמד על גבעה מאות שנים, נהרס.[2] ב־1934 נבנה במקומו בית כנסת חדש בשם "קהל שלום" ליד הנמל; ממשלת איטליה מימנה מחצית מעלות הבנייה.[2] ב־1938 הוטלו על יהודי האי החוקים האנטישמיים של איטליה.[2]
לפני השואה מנתה הקהילה, כ־20 משפחות.[2] עם כיבוש האי בידי הגרמנים ב־3 באוקטובר 1943, ברחו שמונה משפחות לטורקיה .[2] הגרמנים אספו את שאר יהודי קוס.[2]
ב־22 ביולי 1944 הועלו יהודי קוס ורודוס על שלוש ספינות משא ונשלחו לפיראוס.[1] מהנמל הם הועלו על רכבות המוות לאושוויץ. רבים מהיהודים נשלחו לקרימטוריום כבר עם הגעתם.[3] ההערכה היא שכ־100 מיהודי קוס גורשו לאושוויץ. מתוכם, 12 בלבד שרדו את מחנות המוות, וארבעה נוספים ניצלו בזכות אזרחותם הטורקית.[2] הקהילה היהודית בקוס נמחקה בשואה. אדם אחד בלבד שרד וחזר לאי.[1] הקונסול הטורקי סלאחטין אולקומן הציל ארבעים ושניים יהודים בעלי אזרחות טורקית או נשואים לטורקים.[3]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Christian Herrmann, Kos – a Jewish community in the Aegean Sea, Vanished World, 2020-10-20 (באנגלית)
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 2.17 KOS, jewishvirtuallibrary
- ^ 3.0 3.1 3.2 זהבה חן-טוריאל, לא רק נופש: הקיץ העצוב של יהודי רודוס וקוס, באתר ynet, 19 באוגוסט 2019
- ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 KOS - JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com
קהילת יהודי קוס41676387