לדלג לתוכן

קהילת יהודי לנצ'נה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
בית הכנסת הגדול בלנצ'נה, כיום מוזיאון להיסטוריה היהודית בעיר

קהילת יהודי לנצ'נה בעיר לנצ'נה (בפולנית: Łęczna; ביידיש: לענטשנע) בפולין, נוסדה ככל הנראה סמוך להקמת העיר בסביבות שנת 1467, ומוזכרת לראשונה בשנת 1501. והתקיימה עד לשואה. כיום, קיימים בעיר מספר אנדרטאות ומבנים המנציחים את ההיסטוריה היהודית בעיר.[1]

המאות ה-16 עד ה-18

קהילת לנצ'נה נוסדה במאה ה-15, זמן קצר לאחר ייסוד העיר. היהודים גרו בעיקר באזור שמצפון לכיכר השוק, ושם גם היה בית הכנסת.[2]

הקהילה המקומית הפכה לאחת מן הגדולות והמשפיעות ביותר בפולין במחצית השנייה של האלף השני, ואירחה בשנים 1668, 1678 ו-1681, את הכינוס השנתי של ועד ארבע ארצות, שהיה המוסד העליון של יהדות פולין בין השנים 1580 ו-1764.[3]

היהודים שחיו בלצ'נה היו בעיקר בעלי מלאכה כמו סנדלרים, חייטים וקצבים. בשנת 1674, לאחר שהקהילה היהודית קיבלה היתר להקים בית כנסת משלה, היהודים היוו 33% מ-547 התושבים בעיר.[4] הקהילה היהודית בלצ'נה נהנתה מחיי יום-יום חופשיים יחסית וללא הגבלות, בניגוד לערים אחרות במזרח אירופה ובפולין בפרט. למרות שהוטלו הגבלות מסוימות על ייצור משקאות חריפים (הרשק קודנסקי, למשל, הורשה לייצר 400 קלחות וודקה, תוך תשלום אגרה שנתית של 400 זלוטי), הותרה בעלות על פאבים, מזקקות ומתקנים אלכוהוליים אחרים, ואפשרה ליהודים המקומיים להתפרנס מענף זה.[1]

המאה ה-19

בשנת 1803, 38% מ-1,465 תושבי העיר, היו יהודים (563 נפשות), ובשנת 1840 אחוז זה הוכפל והגיע ל-64% מכלל האוכלוסייה (1,754 יהודים מתוך 2,715 אזרחים).[5] בשנת 1846 הרובע היהודי נשרף כמעט כליל, וגם מבנה בית הכנסת, אך במהרה שוקמה ונבנתה מחדש. באותה תקופה, נוסדה בעיר חסידות לנטשנה, על ידי רבי יצחק אייזיק תלמידו של הרבי מלובלין, והעיר הייתה אחת מהמרכזים של היהדות החסידית בפולין. כן גר בעיר רבי שלמה לייב מלענטשנע (ה'תקל"ח - ה'תר"ג) שנקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ברחוב פסטרניק.[1]

במהלך מרד ינואר בשנת 1864, אחד המורדים שנלכדו היה סגן רחמן בורנשטיין, תושב יהודי בעיר, שנהרג בסופו של דבר.[1]

המאה ה-20

בשנת 1921 הקהילה היהודית מנתה 2,019 נפש (63% מכלל האוכלוסייה). לקהילה היו בית כנסת, מקווה, בית תפילה, בית קברות ובית קברות. ובשנת 1935 הגיע מספרם ל-2,273 (54.6% מכלל התושבים בעיר 4,162 נפש)[4] בשנת 1936 נבחרו שמונה אנשים למועצה העירונית הכללית, דבר המראה עד כמה דומיננטית הייתה הקהילה היהודית בעיר.

עם הכיבוש הנאצי, היהודים חויבו לענוד טלאי צהוב על חזיהם ומאוחר יותר על זרועותיהם. יהודים לא הורשו להיכנס לבתי קפה, מלונות וברים. עוד לפני הקמת הגטו, בקיץ 1940, נלקחו יהודים והוכנסו לפחונים, עירומים, וללא אוכל. רבים מתו מרעב וכוויות מהגג החם.[6] בהתאם לתקנות הנאציות שנכפו על יהודי פולין על ידי ריינהרד היידריך, הוקם גטו יהודי בלנצ'נה וכל היהודים נאלצו לעבור לגבולותיו. לאחר הקמת הגטו, הפיקוח ניתן לאוקראינים שאומנו על ידי הנאצים במחנה האימונים טרווניקי. אף על פי כן, גדר הפרדה בין הקהילות היהודיות והפולניות נבנתה רק בשנת 1942. בינואר 1940 הוקם יודנראט מקומי על ידי הנאצים, שהורכב מ-12 חברים. יצחק חיים פרוכטמן עמד בראש היודנראט. ביולי 1940 הוקם ועדת עזרה הדדית יהודית מקומית. יצחק זילברשטיין, תושב המקום, היה יו"ר הוועדה. כן נוסד בגטו ארגון שירות בריאות, ובשנת 1941 גם מטבח ציבורי.

בין מאי ליולי 1942 הגיעו יהודים מצ'כוסלובקיה ובוהמיה לגטו לנצ'נה, ואוכלוסיית הגטו גדלה מ-2,191 במרץ 1941 לכ-4,300 באוקטובר 1942.[7]

הטרנספורט הראשון למחנה ההשמדה סוביבור יצא ב-25 באוקטובר 1942. ובו גורשו כ-3,000 איש, רובם קשישים וילדים. ביום הכיפורים של שנת ה'תש"ג, ספטמבר 1942, בסמוך לבית הכנסת ברחוב בוז'ניצה, נרצחו על ידי הנאצים בירי מקלעים 970 יהודים שבויים ממחנה העבודה בלונצ'נה שחוסל סופית. הגופות נקברו במקום ההוצאה להורג. מיד אחר כך הרגו הגרמנים 23 יהודים ברחוב קאנאלובה, ו-50 יהודים ברחוב לנצ'וחובה, ואף הם נקברו בקבר אחים במקום הרצח.[6] וויצ'ך וייצ'ורק, מחבר הספר "Szkice z prowincji" ("זיכרונות מהפרובינציה"), מתאר את האירוע: ”ליד בית הכנסת היה כיכר גדולה למדי, ובצדה אחד נקיק. הנקיק היה נוצר משך השנים על ידי גשמים ושלגים שהפשירו. הנקיק ירד לכביש לובלין, ליד עמק נהר שווינקה. זה היה המקום שבו הוצאו יהודים בשורות של ארבעה איש מהגטו. לאחר מכן, מקלע עשה את עבודתו. יהודים נהרגו לא רק בקבוצות אלא גם בנפרד. זה נעשה בשלב המאוחר יותר של הרציחות, תוך כדי חיפוש אחר אלה שהסתתרו בנבכי הגטו. יתר על כן, הפצועים שניסו להסתתר ספגו גם הם מכות מוות. לוידוא הריגה, הגרמנים זרקו רימוני יד לבור שבו היו מונחים גופות. לאחר מכן, שוטרים יהודים קיבלו פקודה לכסות את הגופות בשכבת אדמה.” במהלך השואה, קרוב ל-5,000 יהודים שחיו בלצ'נה בזמן המלחמה נרצחו על ידי הנאצים. רובם נשלחו לסוביבור בשלושה גירושים - הראשון באפריל או במאי 1942 (200 איש), ב-25 באוקטובר 1942 (3,000 איש) וב-29 באפריל 1943 (300 איש).

לאחר השואה, הקהילה היהודית של לנצ'נה חדלה להתקיים.[7]

אתרים יהודיים

בית הכנסת הגדול והמוזיאון

ארון הקודש בבית הכנסת הגדול בלנצ'נה, כיום מוזיאון

בית הכנסת הגדול בלנצ'נה (פו')[8] ממוקם ברחוב בוז'ניצה 19, נבנה בסביבות 1655, לאחר שהארכיבישוף של קרקוב העניק רשות ליהודי לנצ'נה להקים בית כנסת משלהם בעיר. בית הכנסת נשרף פעמיים, ב-1846 וב-1881.

מבנה בית הכנסת מלבני, ושטחו 15 על 9.5 מטרים. עובי הקירות כ-1.3 מטר, והם מחוזקים בעמודי תמך רחבים. חלונות בית הכנסת שקועים ובראשם קשת חצי עגולה. הבימה המוגבהת בנויה אבן, וניצבת במרכז אולם התפילה, ומצידה ארבעה עמודים העולים עד תקרת בית הכנסת. הבימה נשמרה בסגנון האדריכלות הרנסאנס המאוחרת, ובחלקה העליון ניתן לראות רוזטות ומוטיבים פרחוניים. בצד המערבי של המבנה נמצאת עזרת הנשים.[2]

לאחר השריפות, המבנה שוקם והורחב, אך נפגע שוב במהלך בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, ובין השנים 1939 ל-1944 שימש בית הכנסת את הנאצים כמחסן תבואה. בשנים שלאחר המלחמה השתמשו התושבים המקומיים במבנה כמקור לחומרי בניין, ונגרם לו הרס רב. בשל ההרס הוחלט בשנת 1952 להרוס את המבנה, החלטה שבוטלה בהמשך, ובשנים 1954–1964 התבצעו עבודות לשיקום המבנה כולל החלפת גג העץ בגג בטון מכוסה ברעפים,[2] ושוקמו עזרת הנשים, הבימה וארון הקודש. בשנת 1970 נרשם בית הכנסת ברשימת המונומנטים לשימור בקרן לשימור המורשת היהודית (פו') (ה-FODŻ).[9][10] לאחר שנבנה בית כנסת חדש בקרבת מקום, הפך המבנה הישן למוזיאון להיסטוריה של העיר, כולל ההיסטוריה היהודית, מעגל השנה היהודי, ופריטים הקשורים ליהודים. בספטמבר 1961 הוצבה לוחית זיכרון על הקיר החיצוני של הבניין לזכר השימוש הקודם בו, והקהילה היהודית שהושמדה שחיה בו בעבר. ב-4 ביולי 2014, בית הכנסת רוסס בגרפיטי עם כתובות אנטישמיות.

בית הכנסת הקטן

בית הכנסת הקטן, כיום יש בו ספרייה

בית הכנסת הקטן בלנצ'נה (פו'), בסמוך לבית הכנסת הישן עומד בית כנסת קטן וחדש יותר, ברחוב בוזניצה 21. בית הכנסת נבנה בתחילת המאה ה-19, ובנוסף לאולם התפילה, היה במבנה גם החיידר של הקהילה.[11] גם בית הכנסת החדש נשרף בשריפות שהיו בשנים 1846 ו-1881. הוא שופץ רק בשנת 1859 ובפעם השנייה בשנת 1894. לאחר השואה, הבניין לא חזר לרשות הקהילה היהודית שכבר אינה קיימת, אלא שימש בתחילה כמשרד לארגון העבודה השיתופית "דרוונו" בלובלין, בשנת 1979 הועבר לשימוש משרדי ארגון הטקסטיל, עד לשנת 1989 שהמבנה ננטש. בשנת 1992 שופץ המבנה, ונפתחה בו ספרייה. רק רהיט אחד שרד מהזמן שבו הבניין שימש כבית כנסת – כיור נטילת הידיים.

בית הקברות היהודי בלנצ'נה

בית העלמין היהודי בלנצ'נה, 2022

בית הקברות היהודי בלנצ'נה (פו') ברחוב פסטרניק, מתוארך לפחות לשנת 1639, והקבורה האחרונה התקיימה בו בשנת 1942. לפני מלחמת העולם השנייה היה בית הקברות מוקף בחומת לבנים. במהלך שנות ה-50 בית הקברות חוסל, ונטעו בשטחו עצים, שלא השאירו זכר מצבות. מאמץ לשיקום בית הקברות החל בשנת 1984, מספר מצבות נמצאו, ועדיין ניתן למצוא אותן במוזיאון האזורי של לנצ'נה.[12] בשנת 2005, בהשתדלותו של הרב ישראל מאיר גבאי מארגון "אוהלי צדיקים", נבנה מחדש האוהל על קברו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.[13]

זיכרון

ב-7 בנובמבר 2023 הוקמה ליד בית הכנסת אנדרטה, לזכרם של יהודי העיר שנרצחו בשואה. במהלך הטקס להסרת הלוט מהאנדרטה, הזכיר הרב מיכאל שודריך "יש לנו חובה לזכור איך זה היה לפני 81 שנים, ואיך זה היה לפני חודש, ב-7 באוקטובר, ש-1400 נשים, ילדים וגברים חסרי הגנה נהרגו בישראל".[5] על האנדרטה העשויה שני עמודי שיש גבוהים, נכתב בפולנית ובעברית:

לזכר היהודים
נשים, גברים וילדים שנהרגו בלנצ'נה
בשנים 1939-1945
ושמקום קבורתם לא נודע
ז"ל

— לוח שיש ימני

פ.נ.
יהודים ז"ל
כ-3000 גברים, נשים וטף
אזרחי הרפובליקה הפולנית השנייה
כמו כן יהודים מצ'כיה, סלובקיה וגרמניה
אסירי גטו Łęczna
נרצחו באכזריות בסתיו 1942

— לוח שיש שמאלי

ב-13 במאי 2024 התקיים טקס להנחת לוח זיכרון נוסף לזכר יהודי העיר, בסמוך למבנה עיריית לנצ'נה.[14]

רבנים ואישי ציבור

חינוך ותרבות

  • ספריית לנצ'נה היהודית - נוסדה בשנת 1918 על ידי שטריכר הנריק, הספרייה ארגנה אירועים תרבותיים בחגים יהודיים.[19]
  • "חיידר" – תשע כיתות חדר פעלו בלנצ'נה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ועד לתקופת השואה.[11]
  • "בית יעקב" – בית ספר יסודי יהודי לבנות.[20]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 היסטוריה של קהילת לנצ'נה באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 לנצ'נה באתר סיור וירטואלי בפולין
  3. ↑ ראו מכתב משנת תכ"ח (1668), בעניין חילוקי דעות בין יהודי פולין וליטא, שהוכרעו בועד ארבע ארצות שישב אז בקהילת לענטשני, פנקס המדינה, באתר היברובוקס
  4. ^ 4.0 4.1 דמוגרפיה של יהודי לנצ'נה באתר השטעטל הווירטואלי
  5. ^ 5.0 5.1 חנוכת האנדרטה לזכר היהודים שנרצחו בלנצ'נה בידי הנאצים אתר חדשות עירוני (בפולנית)
  6. ^ 6.0 6.1 זיכרון יהודי לנצ'נה (בפולנית)
  7. ^ 7.0 7.1 יהודים שחיו בלנצ'נה - ומה שנותר מאותן שנים בפולנית עם תרגום מובנה לאנגלית
  8. ↑ תמונה של בית הכנסת הגדול בלנצ'נה
  9. ↑ בהחלטה A/444 מיום 13 במרץ 1970 (WKZ לובלין)
  10. ↑ בית הכנסת הגדול בלונצ'נה באתר השטעטל הווירטואלי (בפולנית)
  11. ^ 11.0 11.1 החיידר בלנצ'נה (באנגלית)
  12. ↑ בית הקברות היהודי בלנצ'נה באתר השטעטל הווירטואלי (בפולנית)
  13. ↑ בית הקברות בלנצ'נה באתר בתי הקברות היהודיים בפולין (בפולנית)
  14. ↑ הזמנה לטקס באתר עיריית לנצ'נה (בפולנית)
  15. ↑ רבי שלמה לייב מלענטשנא
  16. ↑ באתר אהלי צדיקים
  17. ↑ רבי יהושע מאוסטרובה
  18. ↑ ספרו של הרב אברהם ירחמיאל ברומברג, עמק אברהם, ‏בילגורייא תרעב, באתר היברובוקס
  19. ↑ הספרייה היהודית בלנצ'נה
  20. ↑ בית ספר בית יעקב בלנצ'נה
  21. ↑ בפולנית עם תרגום מובנה לאנגלית

קהילת יהודי לנצ'נה42830237Q18165833

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קהילת_יהודי_לנצ%27נה&oldid=3649520"