קבר שמואל הנביא
 | |
| מסגד הבנוי על מצודה צלבנית בנבי סמואל, בקריפטה של המסגד נמצא קבר שמיוחס לשמואל הנביא | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תאריך פטירה | כ"ח באייר, ולפי גרסה אחרת כ"ט באייר. |
| עיר | סמוך לירושלים |
| מיקום | פסגת הר צפונית מערבית לירושלים |
| קואורדינטות | 31°49′57.76″N 35°10′48.48″E / 31.8327111°N 35.1801333°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   נבי סמואל | |
קבר שמואל הנביא הוא מבנה שנמצא באתר נבי סמואל ויש מזהים אותו כקברו של שמואל הנביא. האתר משמש כיום כמקום עלייה לקבר, ובעיקר בכ"ח באייר וכ"ט באייר הנחשבים על-פי המסורת היהודית הרווחת, כיום פטירתו של שמואל הנביא; וכן כבית כנסת אורתודוקסי. האתר משמש גם כמסגד ואתר עלייה לרגל של בני דתות שונות.
זיהוי הקבר
בספר שמואל נכתב כי ”וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”, ואולם אין תמימות דעים באשר לזיהוי הרמה. המגמה המקובלת על רוב החוקרים היא ששמואל נקבר ברמה שבאפרים ולא ברמה שבבנימין.
החל מהמאה ה-10, כ-2000 שנה אחרי קבורתו המשוערת של שמואל, זיהו נוסעים נוצרים באתר את קברו של שמואל הנביא. זיהוי שנפוץ כיום גם בקרב היהודים. המקום זוהה עם רמה שבבנימין. ספר שמואל א', פרק כ"ח, פסוק ג', פרק כ"ה, פסוק א', כנראה במאה ה-12.
רבי בנימין מטודלה כתב ביומן המסע שלו, לאחר שביקר בארץ בשנת 1173, שהצלבנים, עברו דרך רמלה, שזוהתה על ידם כ"רמה", ומצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, ולקחו אותם וקברו מחדש במקום זה, שזוהה על ידם כשילה.
גם המוסלמים אימצו את מסורת קברו של שמואל הנביא, וכבר ב-985 לספירה הזכיר הגאוגרף המוסלמי הירושלמי אלמקדסי את הכפר "דיר צמויל" על שם הקדוש שמואל בצפון ירושלים[1], ונראה שכוונתו לאתר המוכר לנו כיום. שם האתר "נבי סמואל" - "הנביא שמואל" הוא שהשתרש עד ימינו, בעקבות מאות שנים של אחיזה מוסלמית במקום.
מבנה הקבר
הקבר נמצא על פי המסורת הנפוצה בתוך מצודה צלבנית בלב אתר ארכיאולוגי בנבי סמואל. המבנה בן שתי קומות, כאשר הקומה הראשונה היא אולם גדול, ובקומה השניה של המבנה שוכן מסגד מוסלמי. בקומה תת קרקעית נמצא הציון, ומסביבו חדרי תפילה גדולים עם כניסות נפרדות לגברים ונשים.
מגג המבנה המשמש כנקודת תצפית, ניתן לראות חלקים נרחבים מירושלים, וכן ניתן להבחין בחלקים מגוש דן וחלק מהים התיכון.
העליה לציון
מתקיימת עלייה לקבר בכל ימות השנה, ואולם עיקר העליה לציון היא בכ"ח וכ"ט אייר שעל פי המסורת באחד מהם חל יום ההילולא של שמואל הנביא. בלילה שבין שתי הימים אף מתקיים במקום טקס הדלקת מדורה על ידי אדמו"רי אונגוואר, בדומה למקובל בציון הרשב"י במירון. המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים בישראל אחראי על קיום ההילולה[2].
גלריית תמונות
-
כותרת 1 -
גג המבנה
-
הציון
-
חדר התפילה -
פנים המבנה הצלבני -
המסגד בקומה השניה -
פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007)
-
נבי סמואל באיור משנת 1889 -
נבי סמואל בלילה
ראו גם
לקריאה נוספת
- יואל בן-דב, נבי סמואל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
- זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל, כרך ב', הוצאת אחיעבר, 1972, עמ' 426-438.
- יצחק מגן ומיכאל דדון, נבי סמואל ( שמואל הנביא - הר השמחה), קדמוניות, 118, 1999, עמ' 62-77.
- יואל אליצור, מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984
- זאב ח' ארליך (ז'אבו), קבר שמואל או נבי סמוויל?, מקור ראשון.
- ציון הקודש של שמואל הנביא, הרב יוחנן שבדרון, קובץ בית אהרן וישראל 145, באתר היברובוקס.
- דיון על זיהוי הקבר בפורום "ספרים וסופרים" באתר בחדרי חרדים.
- קונטרס מגילת הרמה, רמות, 2014.
הערות שוליים
- ^ זאב וילנאי, יהודה ושומרון, עמ' 420
- ^ כ-60,000 איש פקדו את ציונו של שמואל הנביא בירושלים, באתר המשרד לשירותי דת.