קבוצת קלארין
קבוצת קלארין Grupo Clarín SA הוא קונגלומרט התקשורת הגדול בארגנטינה.
סקירה כללית
הוקם בשנת 1999 וככזה, הוא כולל את עיתון קלארין (שהוא הנפוץ ביותר הנרחב באמריקה הלטינית), Papel Prensa (המנהל את בית הדפוס של העיתון), Cablevision (טלוויזיה בכבלים), Artear (חברת מדיה) וכלי תקשורת רבים אחרים.[1]
הקבוצה צמחה בהשקה המוצלחת ב-1945 של היומון המרכזי, קלארין, מאת רוברטו נובל המנוח, ופועלת בענפי הפרסום, העיתון, הטלוויזיה, הרדיו והתקשורת. בעלת המניות הגדולה ביותר שלה היא ארנסטינה הררה דה נובל. בעלי מניות גדולים אחרים כוללים את הקטור מגנטו, חוסה אנטוניו ארנדה, לוסיו רפאל פאליארו ובנק ההשקעות גולדמן זאקס. מגנטו הוא הנשיא והמנכ"ל של קבוצת התקשורת, בעוד שארנסטינה הררה דה נובל מנהלת את עיתון הדגל "קלארין".
לאחר שהפכה למפיצת העיתונים הגדולה ביותר בעולם דובר הספרדית עד 1980 (כאשר הכנסותיה הגיעו ליותר מ-900 מיליון דולר),[1] הקבוצה פיצלה את עצמה באופן משמעותי בשנת 1990, כאשר נכנסה למגזר הטלוויזיה עם רכישת ערוץ 13 ונכנסה לרדיו ברכישת תחנת הרדיו Mitre. בעקבות ההתרחבות לטלוויזיה בכבלים בשנת 1992, הוקם Todo Noticias, ערוץ החדשות בכבלים של הקבוצה, בשנת 1993 ונותר אחד המשפיעים במגזר. הקונצרן שולט גם בקבוצת Patagonik Film ועיתונים אזוריים רבים (בעיקר לוס אנדס של מנדוזה ו-La Voz del Interior של קורדובה).
קלארין הונפקה בבורסות בואנוס איירס ולונדון בשנת 2007, עליה הועמד לרשות בעלי המניות נתח של 20% בקבוצה (והשאיר 9% לגולדמן זאקס ו-71% לבעלי המניות הפרטיים שלה). הכנסות הקבוצה בשנת 2011 היו מיושמות בעיקר על ידי יחידות הטלוויזיה בכבלים שהיוו 46% מהמכירות ועל ידי הכנסות מפרסום (22%). ספקית שירותי האינטרנט Prima SA הניבה 14% מסך ההכנסות, וענייני הפרסום הרבים של הקבוצה רשמו 9% מכלל ההכנסות; וזכויות שידור, תכנות ותוכן דיגיטלי היוו את מרבית יתר ההכנסות.[2]
גולדמן זאקס מכר את חלקה של 9% בקבוצה למנכ"ל קרן המניות פונטינליס פרטנרס, ראלף בות בשנת 2012.[3] על רקע מחלוקות מתמשכות בין קלארין וממשלות בני הזוג קירשנר סביב חוק ההגבלים העסקיים 2009 שנועד להגביל את מספר רישיונות הרדיו והטלוויזיה שבידי קבוצת קלארין, הרשות הפדרלית לשירותי תקשורת אורקולית (AFSCA) הצטרפה לקבוצה ב-17 בדצמבר 2012, על מנת לפסול את עצמה מהתערבות.[4]
מחדל חוב והשפעה פוליטית
אחת האחזקות של הקבוצה היא חברת הכבלים Multicanal SA בתחילת שנות האלפיים, שהייתה בהליך פשיטת רגל. על פי רישומי בית המשפט לפשיטת רגל בארצות הברית, החברה ביצע מהלכים פוליטיים שבסופו של דבר הפריעו ליכולתם של בעלי השטרות לקבל תשלום בחזרה.[5]
בשנת 2002 ארגנטינה נקלעה למשבר פיננסי וכלכלי. הפסו הארגנטינאי היה קשור לערך הדולר האמריקני, אך בשנת 2002 הממשלה נתנה לשווי הפסו לצוף. כתוצאה מכך, ערכו ירד ב-75% ביחס לערך הדולר בארבעה חודשים בלבד.[5]
Multicanal קנתה תכנות מארצות הברית. פיחות הפסו, יחד עם המגבלות של המדינה על הגישה לדולרים אמריקאים, ייקרה עבור Multicanal את רכישת התכנות. החברה גם התקשתה לבצע תשלומי ריבית בגין חוב של כ-509 מיליון דולר. עד אפריל 2002 ברירת המחדל של Multicanal הייתה מחייבת את כל התשלומים למחזיקי השטרות שלה. כאשר Multicanal נכנסה להליכי פשיטת רגל בארצות הברית, קבוצת משקיעים ומחזיקים בשטרות ומניות (קבוצה המכונה "הוף") הגישה עתירה לבית המשפט לפשיטת רגל בארצות הברית. הוף הגישה תיקים בבתי משפט במדינת ניו יורק כדי לנסות ולגרום לחברה להחזיר את השטרות הללו, Multicanal הגישה מה שמכונה עתירה של 304 מכיוון שהחברה לא רצתה לשלם להוף עבור תשלומים באיחור של שטרות החוב.[5]
חוק חדש בארגנטינה משנת 2003, שקבוצת קלארין שידלה בהצלחה להעבירו, הקשה על הוף ובעלי השטרות. החוק הגביל את כמות המניות בחברת תקשורת שיכולה להיות בבעלות אנשים מחוץ לארגנטינה. בהמשך התלוננו הוף כי החוק העניק לקלארין ול-Multicanal יתרון לא הוגן.[5]
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של קבוצת קלארין
- קבוצת קלארין, ברשת החברתית פייסבוק
- קבוצת קלארין, ברשת החברתית אינסטגרם
- קבוצת קלארין, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Funding Universe: Grupo Clarín
- ^ "2011 Annual Report" (PDF). Grupo Clarín. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2020-10-01.
- ^ "Goldman Sachs vende sus acciones en Clarín a un multimillonario". InfoNews.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Argentina's government launches process to break up major media company Grupo Clarín". Washington Post. אורכב מ-המקור ב-2015-05-27.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Gropper, Allan L., Judge. MEMORANDUM OF DECISION. UNITED STATES BANKRUPTCY COURT SOUTHERN DISTRICT OF NEW YORK. 2004-08-27.
30835684קבוצת קלארין