קבוצת המשבר הבין-לאומית
תבנית ארגון ריקה
קבוצת המשבר הבין-לאומית (באנגלית: International Crisis Group; בקיצור: ICG) הוא ארגון בין-לאומי לא-ממשלתי (INGO) וצוות חשיבה ללא כוונת רווח שהוקם ב-1995. הארגון מורכב מקובעי מדיניות ומאקדמאים המבצעים מחקר וניתוח נתונים על משברים בינלאומיים. ה-ICG מגדירים את עצמם כארגון אשר "פועל למניעת מלחמות ולקביעת מדיניות שתבנה עולם של שלווה".[1]
ה-ICG מספקים אזהרות מוקדמות דרך העלון שלהם CrisisWatch, עלון אשר כולל כלי למעקב אחר סכסוכים עולמיים. כלי זה נועד לזהות סיכוני הסלמה והזדמנויות לקידום שלום.[2] ה-ICG מוגדר כארגון "ליברלי".[3] הוא פועל בלמעלה מ-70 מוקדי סכסוך באפריקה, באסיה, באירופה, בארצות הברית ובקריביים. נכון לספטמבר 2023, ה-ICG מעסיקים 150 אנשים, ביניהם אקדמאים, אנשי דיפלומטיה, אנשי תקשורת ועוד.[4]
היסטוריה
הארגון הוקם בין 1994 ל-1995. הוא קיבל הון ראשוני מהטייקון היהודי-הונגרי-אמריקאי ג'ורג' סורוס, וסורוס תומך בארגון עד היום. נשיא פינלנד לשעבר מרטי אהטיסארי גם כן תמך פיננסית בארגון במרץ 1994.
בינואר 1995 אנשי עסקים בינלאומיים קיימו פגישה בלונדון, בה אישרו הצעה לתקציב שנתי של 8 מיליון דולר ול-75 עובדים במשרה מלאה בקבוצת המשבר הבין-לאומית. מ-1996 עד 1999, הארגון החזיק בכ-2 מיליון דולר ו-20 עובדים במשרה מלאה. ב-2017, תקציב הארגון עלה ל-17 מיליון דולר. הארגון קיבל גם מענקים מטעם ממשלות, חברות פרטיות ותורמים פרטיים. נכון ל-30 ביוני 2019, הארגון קיבל 43% מהמימון שלו ממענקי ממשלות, 31% מקרנות, 22% מהמגזר הפרטי ו-2% מתרומות פרטיות.[5]
רוברט מאלי, יועץ בכיר בממשל אובמה, הפך לנשיא ולמנכ"ל של ICG בינואר 2018. הוא נותק מקמפיין הבחירות של אובמה במאי 2008, כאשר נודע לציבור כי היה בקשרי שיח עם הארגון הפלסטיני החמוש חמאס, המוגדר על-ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית כארגון טרור.[6][7]
ל-ICG הייתה תרומה מהותית בקידום הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית ב-2015.[8]
ארגון
נשיאת הארגון היא קומפורט ארו, והמטה שלו ממוקם בשדרת לואיז 235, בריסל, בלגיה. לארגון משרדים נוספים בוושינגטון די. סי., בניו יורק ובלונדון.
נכון לספטמבר 2023, ישנם כ-44 חברים בקבוצת המשבר הבין-לאומית. סוסנה מלקורה שרת החוץ של ארגנטינה לשעבר, הצטרפה אל הארגון בשנת 2021.
ביקורת
ב-2005, הקרן השוודית "ONG הבינלאומית לשלום ומחקר עתידי" טענה כי לדירקטוריון של ICG יש קשרים הדוקים עם ממשלות מערביות, ללא חוקרים עצמאיים וללא מסגרת תאורטית סטנדרטית אובייקטיבית.[9]
באפריל 2013, ה-ICG נתנו "פרס על מרדף שלום" (In Pursuit of Peace Award) לנשיא מיאנמר לשעבר תיין סיין, וזאת אף על פי שארגון זכויות האדם Human Rights Watch הוציאו דו"ח המעיד על טיהור אתני בידי ממשלתו של סיין.[10]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קבוצת המשבר הבין-לאומית
הערות שוליים
- ↑ Preventing War. Shaping Peace. | International Crisis Group, www.crisisgroup.org, 2016-07-07 (באנגלית)
- ↑ CrisisWatch Conflict Tracker | International Crisis Group, www.crisisgroup.org, 2026-01-31 (באנגלית)
- ↑ Feinberg, Richard (2007-09-01). "Hugo Chávez: The Definitive Biography of Venezuela's Controversial President; Venezuela: Hugo Chávez's Revolution; Hugo Chávez: A Test for Foreign Policy". Foreign Affairs (באנגלית אמריקאית). Vol. 86, no. 5. ISSN 0015-7120. נבדק ב-2026-02-22.
- ↑ Our People | International Crisis Group, www.crisisgroup.org, 2016-07-07 (באנגלית)
- ↑ Financials | International Crisis Group, www.crisisgroup.org, 2016-07-22 (באנגלית)
- ↑ Barack Obama sacks adviser over talks with Hamas - Times Online, www.timesonline.co.uk (באנגלית)
- ↑ Lederman, Josh (2015-12-11). "Dropped for meeting Hamas, Rob Malley is now Obama's 'czar' for tackling Islamic State". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-02-22.
- ↑ Who is Robert Malley and What Happened to Him?, Tablet Magazine, 2023-07-24 (באנגלית)
- ↑ PressInfo # 219, Crisis Group. Who Pays the Piper?, www.transnational.org
- ↑ Guy Horton, Burma’s Shame: Why the ICG’s Peace Award for Thein Sein Is Unconscionable, The Irrawaddy, 2013-04-29 (באנגלית אמריקאית)
קבוצת המשבר הבין-לאומית42841151Q1072857