צלמית (ארכאולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צלמית אשה מחרס מתקופת הברונזה התיכונה ב1 1750-1900 לפנה"ס. מצפון סוריה. אוסף המוזיאון הימי הלאומי

בארכאולוגיה, צַלְמִית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים. צלמיות יוצרו מחומרים שונים, בעיקר טין, אבן ומתכת. על פי הצלמיות ניתן ללמוד על מנהגי פולחן, אורחות חיים ומנהגים של התרבויות השונות לאורך ההיסטוריה. מקום הימצאן הפיזי בחפירה ארכאולוגית והקשרן (בבית, במצבור אשפה, במבנה פולחני וכדומה) מאפשר הסקת מסקנות לגבי תכליתן, כגון חפצי קדושה, וקמע מזל.

המקומות העיקריים בהם נתגלו צלמיות פרהיסטוריות, הם אזורים שונים באירואסיה בתקופה הפלאוליתית, ביפן בתקופת ג'ומון, במזרח התיכון בתקופה הנאוליתית ובמסואמריקה בתקופה הפרה קלאסית (בין 1,200 לפנה"ס ל-200 לפנה"ס).[1]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Richard G. Lesure, Interpreting Ancient Figurines: Context, Comparison, and Prehistoric Art, Cambridge University Press, 2011, מסת"ב 9781139496155
  • Douglass Whitfield Bailey, Prehistoric Figurines: Representation and Corporeality In The Neolithic, Routledge, 2005, מסת"ב 9780415331517
  • Harald Haarmann, Interacting with Figurines: Seven Dimensions in the Study of Imagery, Full Circle Publishing & Consulting Svcs, 2009, מסת"ב 9780979004636

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צלמית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Richard G. Lesure מפה בעמ' 19
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25755907צלמית (ארכאולוגיה)