רחוב עמק רפאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צומת אורנים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רח' עמק רפאים
Emek RefaimSt.
מידע כללי
על שם נחל רפאים
מיקום
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה המושבה הגרמנית
(למפת ירושלים רגילה)
 
רחוב עמק רפאים
רחוב עמק רפאים

רחוב עמק רפאים הוא רחוב בדרום ירושלים העובר בשכונות המושבה הגרמנית והמושבה היוונית. תחילתו של הרחוב בהתפצלות מדרך בית לחם ליד גן הפעמון והתחנה הראשונה, והוא נמשך דרומה עד לצומת אורנים בקצה המושבה היוונית. לרחוב חשיבות מסחרית ותרבותית רבה, ולאורכו מסעדות, בתי קפה ובתי עסק רבים. בעתיד מתוכנן לעבור בו הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים.

הרחוב סלול לאורך ערוץ נחל רפאים, בחלקו העליון והשטוח המכונה עמק רפאים, ומכאן שמו.

שלט ובית מספר 24 ברחוב עמק רפאים בירושלים
רחוב וינדהם דידס פינת עמק רפאים, ירושלים

היסטוריה

בתחילתו היה הרחוב דרך עפר קטנה שהובילה מירושלים לכפר בית צפאפא. בשנת 1873 הוקמה לאורכה המושבה הגרמנית על ידי עדת הטמפלרים, וחלק מהדרך נסלל והפך לרחוב הראשי במושבה.

עם תהליך היציאה מן החומות הוקמו באזור שכונות נוספות - בקעה וקטמון על ידי ערבים-נוצרים והמושבה היוונית בידי נוצרים יוונים מהרובע הנוצרי, וגם המושבה הגרמנית גדלה והתפתחה. חשיבותו של הרחוב עלתה ובתים רבים נבנו לאורכו, רבים מהם נבנו על ידי משפחות עשירות מהעיר העתיקה והיו גדולים ומפוארים.

במלחמת העצמאות ננטשו רוב הבתים על ידי תושביהם הערבים, מלבד כמה נוצרים מהמושבה היוונית. לאחר המלחמה הושיבה המדינה בבתים הנטושים עולים חדשים. חשיבותו והדרו של הרחוב ירדו עם עזיבת תושביו העשירים, וחלק מהבתים בו הוזנחו או הורחבו ללא התחשבות בערכיהם האדריכליים.

עם הזמן הפך הרחוב למבוקש בקרב תושבים אמידים, בזכות קרבתו ונגישותו למרכז העיר והאופי הכפרי המיוחד של השכונה ובתיה.

לקראת סוף המאה ה-20 התפתח הרחוב כמוקד בילוי והסעדה, ונפתחו בו מסעדות, בתי קפה, ברים ובתי עסק שונים, ומתקיימים בו אירועים ופסטיבלים שונים, כמו גם שוק איכרים קבוע. ב-9 בספטמבר 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, התבצע פיגוע התאבדות בקפה הלל (בית הקפה היה ממוקם ב"בית הלבן", שברחוב עמק רפאים מס' 56) . למרות זאת, ובעיקר עם סיומה של האינתיפאדה, חזרו רחוב עמק רפאים והמושבה הגרמנית להיות אחד האזורים התוססים בעיר המאופיין במבלים רבים, בדגש על אוכלוסייה אנגלו-סקסית מן האזור[1].

במסגרת המערך להסעת המונים בירושלים מתוכננת לעבור ברחוב שלוחה של הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. במקור תוכננה השלוחה לעבור בתוואי המסילה הישנה, אך לאחר הקמת פארק המסילה ובעקבות מחאת תושבים הועבר מסלול הקו לרחוב עמק רפאים. התוכנית נתקלה גם היא בהתנגדות מצד תושבים ובעלי עסקים שהגיעה לשיאה ב-2018 בשורת אירועי מחאה לצד התנגדויות שהוגשו לוועדות התכנון והבניה[2][3]. לאור המחאה נבחנו חלופות שכללו מעבר הקו בתוואי פארק המסילה מעל ומתחת לפני הקרקע, וכן בדרך חברון, אך לבסוף הוחלט להיצמד לתוכנית הקיימת[4]; תוכנית הקו אושרה ביוני 2018 בוועדה המחוזית, ובאפריל 2020 פורסמו מסמכי המיון למכרז להקמת הקו[5].

ב-7 ביולי 2025, החלו העבודות על הרכבת ובעקבותן הפך הכביש לחד-סטרי משני הכיוונים, מכיון צומת אורנים עד רחל אמנו. ומדרך בית לחם עד רחל אמנו. קווי אוטובוסים רבים הוסטו ממסלולם[6], ובעקבות העבודות וחשש מפגיעה בעסקים עיריית ירושלים בנתה ״פודטראקים״ על פארק המסילה הסמוך[7]

מהלך הרחוב

רחוב עמק רפאים ישר כמעט לחלוטין, ובחלקו הוא מקביל למסילת הרכבת הישנה שהפכה לפארק. הוא מתחיל בפיצול מדרך בית לחם מול מתחם התחנה הראשונה, מדרום לגן הפעמון. כאן הוא נכנס למושבה הגרמנית, ורחובות קטנים מתפצלים ממנו לשני הצדדים. במרכזו נמצאת כיכר חכמי יוון, בה הוא מצטלב עם רחוב רחל אמנו. מכאן שייכים הבתים למושבה היוונית.

צומת אורנים

הרחוב מסתיים בצומת אורנים המחבר ארבעה רחובות מרכזיים: רחוב עמק רפאים, רחוב פייר קניג – רחוב מרכזי בתלפיות שבו נמצא קניון הדר ומרכזי מסחר נוספים, רחוב אלעזר המודעי בקטמון, ורחוב רבן יוחנן בן זכאי. בסמוך לצומת עובר גם פארק המסילה ברחוב הרכבת. הצומת נמצא בתפר שבין כמה שכונות ומחבר אותם. השכונות הן: קטמון, גוננים, בקעה, מקור חיים, תלפיות והמושבה הגרמנית.

בצומת צפויים לעבור שני קווי רכבת קלה ובעקבות כך הצומת צפוי להיות האב תחבורתי, הקו התכלת והקו הסגול. תוכנית העירייה הייתה להרחיב את כבישי הצומת לתנועת כלי רכב, אך בשל מחאת תושבים שונתה התוכנית והצומת אמור להפוך לתצורת כיכר מרומזר, כאשר במרכזו יעבור פארק המסילה.[8]

בתים ואתרים ברחוב

מבני ציבור:

בתים פרטיים בעלי עניין אדריכלי:

  • בית פרנק (עמק רפאים 6)
  • פנסיון שמידט (עמק רפאים 8)
  • בית זנדל (עמק רפאים 9)
  • בית אברלה (עמק רפאים 10)
  • בית אמה אימברגר (עמק רפאים 11 פינת רחוב כרמייה 2-4) - בבניין שברחוב כרמייה 4 פעל בשנים 1948-1974 קפה פטר.
  • בית אימברגר (עמק רפאים 14)
  • בית פאולוס (עמק רפאים 18)
  • בית מאסו (עמק רפאים 25) - בניין מפואר המעוטר בעיטורי קרמיקה ארמנית כחולה. בבניין פעלה בשנים 1949-1995 מגדניית נדה (ירושלים).
  • בית גארבאדיאן (עמק רפאים 33) - בבניין התגוררה, עד למותה, הסופרת בתיה גור. בנוסף, קיימת על יד הבית ערוגת ברושים, ובה לוחית-הנצחה לתושבת השכונה שנפטרה, אורה רון-שמחוביץ (2016-1953).
  • בית ד"ר פוטיוס אפקלידס (רחל אמנו 3) - מוזיאון קטן המנציח את חיי היום-יום של המושבה היוונית בעבר.
  • בית יואנידיס ("הבית הלבן", רח' עמק רפאים 56)

בתי קברות:

נקודות נוספות בעלות עניין:

  • שכונת יהודה עמיחי (תחילת רחוב עמק רפאים, ללא מספר) - גינה פראית ועליה מתנוסס שלט על הקמת שכונה עתידית. הגינה והשלט זכו בזכות מסתוריותם לכתבות בעיתונות המקומית[9].
  • "דגל עֵז", או: "העיזים הצהובות" (עמק רפאים 59) - פסל סביבתי שיצר האמן יובל רימון ב-1987.[10]
  • פילבוקס מנדטורי (עמק רפאים 65) - בתוך השטח שהיה שייך למשתלת ראובני.

לקריאה נוספת

  • דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008
  • יוסי בן-ארצי, מגרמניה לארץ הקודש - התיישבות הטמפלרים בארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1996.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רחוב עמק רפאים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רחוב עמק רפאים41443202Q7884739