צבתן נקוד

צבתן נקוד
	זכר בוגר
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	צבתנאים
משפחה:	צבתניים
סוג:	צבתן
מין:	צבתן נקוד
שם מדעי
	Forficula smyrnensis

צַבתָן נקוד או צבתן מצוי (שם מדעי: Forficula smyrnensis), המכונה גם חרק מספריים או חיית מספריים, הוא חרק מסוג צבתן השייך למשפחת הצבתניים.

הצבתן הוא חרק לילי בעל גלגול חסר. אורכו בין 16 ל-26 מילימטרים, כולל הצבת. כנפי החפיה של הצבתן קצרות מאוד, כרבע מאורך הבטן בלבד, ובמרכזן כתם לבנבן - הכתמים שעל שמם נקרא הצבתן "נקוד". כנפי התעופה גדולות, אולם במנוחה הן מקופלות מספר פעמים לאורך ולרוחב, עד שהן נראות כזוג נוסף של כתמים לבנים המבצבץ מתחת לכנפי החפיה. צבע גופו של הצבתן חום אך ראשו, חזהו ורגליו בהירים יותר. לראשו שני מחושים בעלי עשרה מקטעים. לזכר גוף ארוך מלנקבה, צבת רחבה יותר בבסיסה ומעוקלת יותר. לנקבה צבת דקה יותר וישרה, בדומה לצבת הנימפות. בטנו של הזכר מחולקת לעשרה מקטעים כולל הצבת, ולנקבה רק 8 מקטעים.

מזון

בדומה לשאר בני משפחתו, הצבתן הנקוד ניזון בעיקר מצמחים ומפרחים כגון דליה, ציפורן וורד, אך לעיתים הוא צד גם חרקים קטנים כגון כנימות, דגיגי כסף ואחרים.

התנהגות

כרוב בני משפחתו, הצבתן הנקוד מעדיף מקומות אפלים, מוגנים וחשוכים. בשעות היום הוא מסתתר בסדקים ובחריצים אפלים ולחים, ובלילה הוא יוצא לחפש מזון. כאשר הוא מרגיש מאוים או בשעת ציד, הצבתן מקמר את הצבת מעל גבו.

בחורף מטילות הנקבות צבר ביצים לבנות במקום אפלולי, כדוגמת חללים תחת אבנים, בין עלי שלכת או בסדקים בקיר. בשונה מרוב החרקים, הנקבה שומרת על הנימפות לאחר בקיעתן ומאכילה אותן כחודש וחצי, עד שהן עומדות ברשות עצמן. במהלך תקופה זו הנימפות משילות את עורן כארבע פעמים.

תפוצה: הצבתן הנקוד הוא מין מזרח תיכוני. התפוצה בישראל: צפון הארץ ומרכזה, כל השנה, בעיקר בחורף.

נזקים לאדם

למרות מראהו המאיים אין הצבתן יכול לפגוע ישירות בבני אדם. צביטתו איננה חזקה מספיק כדי לפצוע את העור והוא אינו יכול לנשוך או להעביר מחלות. בהיותו אוכל כל, הצבתן עלול להזיק לצמחייה בגינות נוי, בעיקר לפרחים. מאידך, הוא גם טורף מזיקים שונים כגון כנימות וחרקים אחרים.