צבא היבשה הארגנטינאי (בספרדית: Ejército Argentino, EA) הוא זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של ארגנטינה והשירות הצבאי הבכיר של ארגנטינה. על פי חוקת ארגנטינה, נשיא ארגנטינה הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים. סמכות הפיקוד מופעלת באמצעות שר ההגנה. תאריך הקמת הצבא הרשמי הוא 29 במאי 1810 (שנחגג בארגנטינה כיום הצבא), ארבעה ימים לאחר הפלת הממשל הקולוניאלי הספרדי בבואנוס איירס. הצבא הלאומי החדש הוקם מכמה יחידות מיליציה קולוניאליות קיימות וגדודים מאוישים מקומיים; הבולט שבהם הוא רגימנט חיל הרגלים "פטריסיוס", שעדיין מהווה יחידה פעילה עד היום.
הצבא הארגנטינאי הוקם ב-29 במאי 1810 וזאת בכדי להקים כוח צבאי מוסדר להגנת הטריטוריה מפני השלטון הספרדי בווירריינאטו לה פלטה. בהחלטה זו הועלתה דרגתם של גדודים קיימים לרגימנטים, בוצע ארגון מחדש של יחידות הפרושות בשטח, והוכר תרומתם של החיילים בימי ההתקוממות. צעדים אלו נחשבים חיוניים להתבססות המהפכה ולהתקדמות של ארגנטינה. במהלך מלחמות העצמאות בדרום אמריקה מילא הצבא הארגנטינאי תפקיד מרכזי. תחת הנהגתו של הגנרל חוסה דה סן מרטין נטל חלק במסעות צבאיים מכריעים: חציית האנדים ושחרור צ'ילה (1817–1818), וכן מסע השחרור לפרו (1820–1821), שהוביל לסיום השליטה הספרדית בחלקים חלקים של היבשת. מערכות אלו עיצבו את המסורת הצבאית של הצבא והפכו אותו לאחד הכוחות החשובים במאבק לשחרור אמריקה הלטינית. לאורך המאה ה־19 וה־20 עבר הצבא תהליכי ארגון והתמקצעות, וביסס את מעמדה כזרוע היבשתית המרכזית של הכוחות המזוינים הארגנטינאים ומכילים עיקרי מערכת ההגנה הלאומית. מלבד תפקידיו המבצעיים, קיבל הצבא גם משימות טקסיות והיסטוריות: רגימנט הגראנדרוס על סוס, אשר קם בתקופת סן אף מרטין, מופקד עד היום על ביטחונו אישי של נשיא ארגנטינה, על משמר כבוד בטקסים רשמיים ועל שמירת קברו של סן מרטין בקתדרלה המטרופוליטנית של בואנוס איירס. למעלה ממאתיים שנות קיומו נחשבות צבא היבשה הארגנטינאי לאחד המוסדות המרכזיים בעיצוב המדינה, בהבטחת ריבונות ובגיבוש זהותה הלאומית.[1]
מבצע רוסריו (בספרדית: Operación Rosario), אשר נקרא בתחילה על ידי הצי הארגנטינאי " מבצע אזול " ( Operación Azul ), היה המבצע הצבאי הארגנטינאי לפתיחת מלחמת פוקלנד. שינוי השם נעשה ביוזמת קציני צבא היבשה, אשר ביקשו להעלות על נס את דמותה של מוורחין הרוסריו, שבשמה נלחמו כוחות קריאולוס וספרדים בתקופת הפלישות הבריטיות לבואנוס איירס בראשית המאה ה-19.[2] במלחמה בשתתפו 10,600 חיילים מצבא היבשה.[3]
בבוקר 28 במרץ 1982 הפליגו כוחות של צבא היבשה והצי לעבר איי פוקלנד (הקרויים בארגנטינה "איסלאס מלווינס"), תחת פיקודו של מפקד המבצע, הגנרל אוסוולדו גארסיה. זה היה צריך לבצע נחיתה אמפיבית ולהחזיר לשליטה ארגנטינאית את האיים, מאז 1833 בריתות בריטית. בין הכוחות שנטלו חלק במבצע היו מפקדת חטיבת הרגלים ה־9 ופלוגה ג׳ של רגימנט הרגלים ה־25, אשר הוסעו על גבי המשחתת. בשל מזג האוויר הקשה בים הדרומי, הועברו ההנחיות למפקדים ברשת הקשר. ההוראות הדגישו כי מטרת המבצע היא "פעולה ללא שפיכות דמים" – הימנעות ככל האפשר מהסבת נפגעים לכוחות. משימת צבא היבשה תחילה הייתה להשתלט על מגורי מושל האיים ועל בסיס חיילים בריטים של חיל הנחתים המלכותי, אולם בשל פגיעה בזמינות המסוקים יועדו הכוחות להשתלב בכוח הנחיתה האמפיבי, לכבוש את המסלול ההמראה של פורט סטנלי ולהכשירו לנחית מטוסי תובל.[2]
בליל 1 באפריל החלה פעולת הנחיתה: בשעה 21:00 נחתו כוחות הקומנדו הימי. בשעות הבוקר המוקדמות של 2 באפריל נחתו כלי רכב אמפיביים משוריינים עם קבוצת המשימה 40.1, שכללה נחתים וכוח מפלוגה ג׳ של רגימנט הרגלים ה־25. משימתם הייתה להשתלט על שדה התעופה, לפנות את המסלול ולהכשירו לנחיתת מטוסי תובלה מדגם C-130. בשעה 7:30 דיווח מפקד גדוד 25 כי שדה התעופה נכבש וכי המסלול נוקה. בשעה 8:45 נחת במקום מטוס ההרקולס C-130 הראשון. בשעה 9:00, בעת שהתנהלו חילופי אש בסביבת ובתוך ביתו של מושל האיים, נכנעו הכוחות הבריטיים באי.[2]
חיילי חיל הרגלים הארגנטינאי
במהלך מלחמת פוקלנד נהרגו 194 חיילים ארגנטינאים ו-1,308 חיילים נפצעו בקרבות. המלחמה, שהסתיימה בתבוסה צבאית, הותירה את צבא ארגנטינה במצב קשה. הוא סבל מפגיעה חמורה בציודו, מורל לוחמיו התערער, וכוחו הצבאי והשפעתו באזור נחלשו משמעותית. אירועי המלחמה, בשילוב עם התבוסה במלחמת פוקלנד (מלחמת "מלבינס"), היוו גורם מרכזי בנפילת המשטר הצבאי (החונטה) ששלט בארגנטינה. תבוסות אלו חשפו את חולשת השלטון והובילו להתגברות הלחץ הציבורי. כתוצאה מכך, הגנרל ריינאלדו ביניונה, שעמד בראש החונטה, נאלץ להתחיל בתהליך של מעבר לדמוקרטיה, שהושלם עם הבחירות שנערכו בשנת 1983.
מבנה
חיילי קבוצת הכוחות המיוחדים הארגנטינאים
המטה הכללי צבא ארגנטינה
צבא ארגנטינה מנוהל על ידי ראש המטה הכללי, הממונה ישירות על ידי נשיא המדינה. בראש המטה עומדים ראש המטה, סגן ראש המטה וראשי ששת האגפים השונים. בנוסף לאלה, פועלות מספר רב של מנהלות ופיקודים האחראים על תחומי פיתוח, לוגיסטיקה ואדמיניסטרציה, ובהם מנהלת תקשורת ומחשוב, מנהלת חינוך, מנהלת כוח אדם ורווחה, ומנהלת מודיעין.
פריסה גאוגרפית
החל מסוף 2010, כוחות הצבא מאורגנים גאוגרפית בשלוש דיוויזיות (Divisiones de Ejército), בנוסף לכוח ייעודי לפריסה מהירה. כל דיוויזיה אחראית על אזור גאוגרפי ספציפי בארגנטינה:
הדיוויזיה הראשונה: מכסה את צפון-מזרח המדינה.
הדיוויזיה השנייה: מכסה את מרכז וצפון-מערב המדינה.
הדיוויזיה השלישית: מכסה את דרום המדינה ופטגוניה.
חטיבות שדה ורגימנטים
נכון לשנת 2011, הצבא הארגנטינאי כולל 11 חטיבות מסוגים שונים:
שתי חטיבות שריון
חייל ארגנטינאי במשימת שמירת שלום של האו"ם, האיטישלוש חטיבות ממוכנות
שלוש חטיבות הרים
חטיבת צנחנים אחת
שתי חטיבות ג'ונגל
כל חטיבה מורכבת מ-רגימנטים (המכונים כך מסיבות היסטוריות, אך מקבילים בפועל לגודל גדוד) ויחידות נוספות כמו גדודי ארטילריה, הנדסה, מודיעין ולוגיסטיקה. הרגימנטים מתמחים לפי אזור הפעולה (חי"ר הררי, חי"ר ג'ונגל), ציוד (שריון, חי"ר ממוכן) או הכשרה מיוחדת (צנחנים, קומנדו). רגימנטים אלו מונה בין 350 ל-700 חיילים.
בשנת 2006 הוקם "כוח הפריסה המהירה" שהתבסס על חטיבת הצנחנים הרביעית, וב-2008 הוקמה "קבוצת הכוחות המיוחדים" המורכבת משתי פלוגות קומנדו ופלוגה אחת של כוחות מיוחדים.
דרגות
בצבא ארגנטינה, סימני הדרגה לקצינים נענדים על כותפות, בעוד שדרגות המתנדבים נענדות על השרוולים. הדרגות מדרגת "קולונל-מייג'ור" ומעלה נבדלות בכך שהכותפות שלהן מעוטרות בחוטים אדומים, וסמלי השמש המציינים את הדרגה עשויים מקליעת זהב. לעומת זאת, סמלי השמש של קצינים בדרגות נמוכות יותר עשויים ממתכת. בנוסף, גנרלים עונדים על דש מעיליהם עלי דפנה מוזהבים. במדי קרב, כל סימני הדרגה נענדים על הצווארון.[4]
הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר בשימוש כיום היא "לוטננט-גנרל". עם זאת, במאה ה-19 הוענקה דרגה גבוהה יותר, "קפטן-גנרל", לגנרלים חוסה דה סן מרטין וברנרדינו ריבדאביה. מכיוון שהדרגה אינה קיימת כיום ולא צפויים קידומים אליה, לא נוצרו עבורה סימני זיהוי רשמיים.[4]
ארגנטינה
ערך מורחב – מלחמת פוקלנד
אתר האינטרנט הרשמי של צבא היבשה הארגנטינאי
צבא היבשה הארגנטינאי, ברשת החברתית פייסבוק
צבא היבשה הארגנטינאי, ברשת החברתית אינסטגרם
