צ'ייאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Chillán
עם כיוון השעון, מלמעלה: קתדרלת צ'ייאן, אצטדיון נלסון אוירזון ארנס, גשר הרכבת ניובלה, פסל ברנרדו או'היגינס, נוף פנורמי של העיר בשקיעה.
עם כיוון השעון, מלמעלה: קתדרלת צ'ייאן, אצטדיון נלסון אוירזון ארנס, גשר הרכבת ניובלה, פסל ברנרדו או'היגינס, נוף פנורמי של העיר בשקיעה.
עם כיוון השעון, מלמעלה: קתדרלת צ'ייאן, אצטדיון נלסון אוירזון ארנס, גשר הרכבת ניובלה, פסל ברנרדו או'היגינס, נוף פנורמי של העיר בשקיעה.
מדינה צ'ילהצ'ילה צ'ילה
מחוז ניובלה
פרובינציה דיגיין
Official website

צ'ייאן (בספרדית: Chillán) היא עיר בפרובינציית דיגיי במחוז ניובלה בצ'ילה. היא ממוקמת כ-400 קילומטרים מדרום לבירת המדינה, סנטיאגו,[1] ליד מרכז המדינה. היא בירת מחוז ניובלה מאז הקמתו ב-6 בספטמבר 2015. בתוך העיר נמצאת תחנת רכבת, מסוף אוטובוסים בין עירוני ובסיס צבאי גדודי. העיר כוללת מרכז קניות מודרני וסגור בנוסף לשוק צ'ייאן, שוק איכרים אייקוני, שוק איכרים באוויר הפתוח ויריד רחוב שבו נמכרים פירות, ירקות, אמנות, ביגוד וסחורות אחרות. ההרים הסמוכים, כמו בפארק הלאומי לגונה דל לאחה (אנ') ורכס נבדוס דה צ'ייאן (אנ') הם יעדים פופולריים לסקי, טיולים רגליים ומעיינות חמים.

היסטוריה

האזור שבו נבנתה צ'ייאן היה מיושב בעבר על ידי ילידים בשם צ'יקיאנס (ספ').[2] לפי הנזיר והחוקר ארנסטו וילהלם דה מוסבאך (ספ'), השם צ'ייאן, הוא נגזרת אטימולוגית מ"צ'ילה", מילה מקומית לשועל האפור הדרום אמריקאי.[3]

צ'ייאן נוסדה בשנת 1580 על ידי הספרדים, באתר של צ'ייאן וייחו (אנ') בשם סן ברטולומה דה צ'ייאן על ידי מרטין רואיס דה גמבואה,[4] שניהל מערכה נגד העמים הילידים המקומיים באותה תקופה, אך שם זה לא הצליח, והוחלף בשם הנוכחי, שבשפה הילידית המקומית פירושו "היכן שהשמש יושבת".

במשך השנים העיר עמדה בהתקפות רבות בין היתר של הילידים מבני מפוצ'ה ופוונצ'ה (אנ'), שהתנגדו נחרצות לקולוניאליזם הספרדי. במהלך מרד המפוצ'ה של 1655(אנ'), הוטל מצור על העיר על ידי לוחמי המפוצ'ה.[5][6] הספרדים ניסו להגן על העיר אבל בתחילת מרץ, כחודש לאחר תחילת המרד, מצוקת הספרדים הייתה כל כך גדולה שהם נטשו את העיר, פנו צפונה, ונמלטו מאזור הסכסוך.[6] האאודיינסיה המלכותית של סנטיאגו, גוף השלטון הספרדי המקומי, הכריזה על הפינוי כמעשה פחדנות, ואסרה על פליטים מצ'ייאן לעבור מעבר לנהר מאולה צפונה.[7] הכוונה הייתה לכך שפליטי צ'ייאן יחזרו לאכלס ולעבד מחדש את האדמות שהם ברחו מהן. מכיוון שהתרחשה באותו זמן התפרצות של אבעבועות שחורות בקרב הפליטים, זה היה למעשה הסגר, שכן העונש על הסגת גבול לצפון היה עונש מוות.[7]

מאז הקמתה, צ'ייאן הייתה בלב האזור החקלאי העשיר של צ'ילה. עם הזמן, צ'ייאן הפכה למקום שוק ונקודת מפגש חשובה עבור צאצאיהם של בני המפוצ'ה ופוונצ'ה, יחד עם המסטיסים ואנשי קריולו(אנ'). סחורות רבות מפטגוניה ומאזור הפמפס הארגנטינאי הוכנסו לצ'ייאן דרך מעברי ההרים של האזור. בתחילת המאה ה-19, בזמן מלחמת העצמאות של צ'ילה ומגפות שודדים,[8] נהרס האזור הכפרי של צ'ייאן.

העיר נמצאת באזור של פעילות סיסמית, הסובל מרעידות אדמה הרסניות לאורך כל ההיסטוריה שלו; רעידת האדמה של צ'ייאן ב-1939 (אנ') הותירה למעלה מ-30,000 הרוגים ובעקבותיה הגיע לאזור סיוע בין-לאומי.

אביה המייסד של צ'ילה, ברנרדו או'היגינס, נולד בצ'ייאן ב-1778. הוא היה הכוח מאחורי עצמאותה של צ'ילה מספרד, שנבחר למנהל העליון והכריז על עצמאות לאחר קרב צ'קבוקו(אנ') נגד הספרדים ב-1817. ניצחונו המאוחר בשדה הקרב מאיפו חיזק את חירותה של המדינה. הוא מת בגלות בפרו ב-1842.

אקלים

לצ'ייאן יש אקלים ים תיכוני (שיטת קפן Csb).[9] החורף קריר אך מתון, עם טמפרטורה ממוצעת ביולי של 7.9 מעלות צלזיוס. רוב המשקעים יורדים בתקופה זו של השנה, כאשר מאי עד יולי הם החודשים הרטובים ביותר, בממוצע מעל 200 מילימטרים.[10] הקיץ, עם זאת, יבש וחם, עם ממוצע ינואר של 20.1 מעלות צלזיוס, ובמהלך תקופה זו, המשקעים נדירים, בממוצע רק 2–3 ימים בחודש מדצמבר עד פברואר. הטמפרטורות יכולות לעלות מדי פעם מעל 30 מעלות צלזיוס מאוקטובר עד אפריל. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 1,058 מילימטרים, אך היא משתנה מאוד משנה לשנה, כאשר 1982 היא השנה הרטובה ביותר עם 1,813 מילימטרים ו-1998 היא השנה היבשה ביותר עם 473 מילימטרים בלבד.[10]

האוויר בצ'ייאן הוא הרביעי הכי מזוהם בצ'ילה, אחרי סנטיאגו, טמוקו וקונספסיון. "כמו בטמוקו, הגורם העיקרי לזיהום האוויר בצ'ייאן הוא השימוש בתנורי עצים; כ-62% מכל משקי הבית בעיר משתמשים בעצי הסקה כמקור החימום העיקרי שלהם".[11]

דמוגרפיה

על פי מפקד האוכלוסין של 2002 על ידי המכון הלאומי לסטטיסטיקה, הקומונה של צ'ייאן משתרעת על שטח של 511.2 קילומטרים ומונה 161,953 תושבים (77,007 גברים ו-84,946 נשים). מתוכם, 148,015 (91.4%) התגוררו באזורים עירוניים ו-13,938 (8.6%) באזורים כפריים. האוכלוסייה גדלה ב-8.3% (12,442 נפשות) בין מפקדי 1992 ל-2002.

שם היחוס בספרדית לאדם מצ'ייאן, הנמצא בשימוש במשך יותר מ-400 שנה על ידי התושבים המקומיים, הוא צ'ייאנחו (Chillanejo), אך הוא לא נמצא במילון האקדמיה המלכותית הספרדית, המכיר רק בצורה "צ'ייאננסה" (Chillanense).

אנשים בולטים

קלאודיו אראו ב-1974, מאת אלן וורן

מינהל

כקומונה, צ'ייאן היא חטיבה מנהלית ברמה השלישית של צ'ילה המנוהלת על ידי מועצה עירונית, בראשות ראש עירייה המכונה אלקלדה (אנ'), הנבחר ישירות כל ארבע שנים. האלקלדה בשנים 2008–2020 היה סרחיו סרסר אנדוניה (ILE).[12][12]

צ'ייאן מיוצגת בבית הנבחרים על ידי קרלוס אבל חארפה (PRSD) ורוסאורו מרטינס (RN) כחלק ממחוז הבחירה ה-41, יחד עם היישובים קויווקו, פינטו, סן איגנסיו, אל כרמן, פמוקו, וצ'ייאן וייחו. הקומונה מיוצגת בסנאט על ידי ויקטור פרס וארלה (UDI) ופליפה ארבואה (PPD) כחלק ממחוז הבחירה הסנאטורי ה-13 (ביוביו-קוסט).

תחבורה

העיר צ'ייאן מחוברת לבירת צ'ילה סנטיאגו גם על ידי כביש מהיר מודרני וגם מערכת רכבות מחודשת שעושה את הנסיעה בפחות מחמש שעות, TerraSur, המסתיימת בתחנת צ'ייאן, ורכבת Alameda-Temuco פועלות שניהם על מסילת הברזל המחברת את צ'ייאן עם רנקגואה וסנטיאגו.

ביבליוגרפיה

  • בארוס ארנה, דיאגו (2000). היסטוריה כללית של צ'ילה (בספרדית). Vol. IV (2 ed.). סנטיאגו, צ'ילה: הוצאת האוניברסיטה. pp. 360–361. ISBN 956-11-1535-2.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של צ'ייאן

הערות שוליים

  1. ↑ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Chillán". Encyclopædia Britannica. Vol. 6 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 161.
  2. ↑ "- Chiquillanes, pehuenches y tehuelches, pueblos aborígenes chilenos". אורכב מ-המקור ב-2015-10-20. נבדק ב-2016-02-02.
  3. ↑ de Moesbach, Ernesto Wilhelm (2016) [1944]. Voz de Arauco (בספרדית). Santiago: Ceibo. p. 56. ISBN 978-956-359-051-7.
  4. ↑ Chillán (1580-1939) - Memoria Chilena, Memoria Chilena: Portal (בספרדית)
  5. ↑ Barros Arana 2000, p. 352.
  6. ^ 6.0 6.1 Barros Arana 2000, p. 357.
  7. ^ 7.0 7.1 Barros Arana 2000, p. 360.
  8. ↑ Villalobos, Sergio; Silva, Osvaldo; Silva, Fernando; Estelle, Patricio (1974). Historia De Chile (14th ed.). Editorial Universitaria. ISBN 956-11-1163-2, pp. 406–413
  9. ↑ Kottek, M.; J. Grieser; C. Beck; B. Rudolf; F. Rubel (2006). "World Map of the Köppen-Geiger climate classification updated" (PDF). Meteorol. Z. 15 (3): 259–263. doi:10.1127/0941-2948/2006/0130. נבדק ב-22 בדצמבר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 10.0 10.1 Dirección General de Aeronáutica Civil., Estadistica Climatologica Tomo II, climatologia, ‏March 2001. Archived from the original (PDF) on March 3, 2016. Retrieved March 17, 2014.
  11. ↑ Severe air pollution plagues Chilean cities, MercoPress (באנגלית)
  12. ^ 12.0 12.1 Municipalidad de Chillán ::, web.archive.org, ‏2011-10-13
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

צ'ייאן41139499Q3774

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=צ%27ייאן&oldid=3021386"