צ'וי קיו-הה
| לידה |
16 ביולי 1919 וונג'ו, קוריאה הדרומית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 2006 (בגיל 87) סיאול, קוריאה הדרומית | ||||
| מקום קבורה | Daejeon National Cemetery | ||||
| מדינה | קוריאה הדרומית | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הדמוקרטית רפובליקנית | ||||
| השקפה דתית | קונפוציאניזם | ||||
| פרסים והוקרה | מסדר מוגונגווה | ||||
| חתימה |
| ||||
| |||||
צ'וי קיו-הה (בקוריאנית: 최규하 ; 16 ביולי 1919 – 22 באוקטובר 2006) היה מדינאי ופוליטיקאי, כיהן כנשיאה הרביעי של קוריאה הדרומית בין השנים 1979–1980.
ביוגרפיה
ראשית חייו
צ'וי נולד בשנת 1919, בוונג'ו-מיון, וונג'ו, קונג-דו כיבוש יפני בקוריאה בתקופת אימפריה היפנית (כיום במחוז גנגוון בקוריאה הדרומית). צ'וי נולד למשפחה מהמעמד הגבוה, סבו היה מלומד בסונגקיונקואן. במהלך תקופה זו, צ'וי השתמש בשם היפני אומהרה קייצ'י.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון קיונגגי ובבית הספר הגבוה בטוקיו (כיום אוניברסיטת צוקובה) עם דיפלומות בשפה וספרות אנגלית, צ'וי עבד לזמן קצר כמורה בבית הספר התיכון הציבורי טאיקיו, לפני שעבר למנצ'וקוו ללימודים באקדמיית טאידו. צ'וי סיים את לימודיו בשנת 1943; שנתיים לאחר מכן הפך לפרופסור בבית הספר הרגיל קייג'ו.
קריירה פוליטית לפני תקופת הפארק
צ'וי כיהן כשגריר במלזיה בשנים 1964–1967, שר החוץ בשנים 1967–1971; וכראש ממשלת קוריאה הדרומית בשנים 1975–1979.
נשיאות (1979–1980)
לאחר ההתנקשות בפארק צ'ונג-הי ב־26 באוקטובר 1979, צ'וי מונה לנשיא בפועל; ראש הממשלה עמד הבא בתור לנשיאות על פי סעיף 48 בחוקת יושין. עקב אי השקט שנגרם משלטונו הסמכותי של פארק, צ'וי הבטיח בחירות דמוקרטיות, שכן תחת פארק הבחירות נתפסו באופן נרחב כזיופים. צ'וי גם הבטיח חוקה חדשה שתחליף את חוקת יושין הסמכותית ביותר. צ'וי היה המועמד היחיד בבחיורת 6 בנובמבר למשך שארית כהונתו של פארק, והפך לנשיא הרביעי של קוריאה הדרומית.
הפיכה והתפטרות
בדצמבר 1979, מייג'ור וגנרל צ'ון דו-הוואן ובעלי ברית קרובים בצבא ביצעו הפיכה נגד ממשלתו של צ'וי. הם הסירו במהירות את ראש המטה של הצבא ושלטו למעשה בממשלה בתחילת 1980.
באפריל 1980, עקב לחץ גובר מצד צ'ון ופוליטיקאים אחרים, מינה צ'וי את צ'ון לראש סוכנות הביון המרכזית הקוריאנית. במאי, הכריז צ'ון על משטר חונטה הצבאי וזנח כל יומרה של ממשלה אזרחית, והפך לנשיא דה פקטו של קוריאה הדרומית והוריד את צ'וי לבובה. עד אז, מחאות הסטודנטים הסלימו בסיאול ובגוואנגג'ו. המחאות בגוואנגג'ו הביאו למרד גוואנגג'ו, בו נהרגו 987 אזרחים בתוך חמישה ימים על ידי צבאו של צ'ון.
לאחר שכנועו של קים צ'ונג-יול, נאלץ צ'וי להתפטר בטענה שהוא מעוניין "להשאיר מאחור תקדים של ראש הממשלה פארק העברת שלטון בדרכי השלום". צ'ונג-הון הפך לנשיא בפועל, עד להיבחרו של צ'ון לנשיא ב-1 בספטמבר 1980.
לאחר הנשיאות (1980–2006)
לאחר התפטרותו, צ'וי חי בשקט הרחק מעיני הציבור ונפטר ב-22 באוקטובר 2006 בגיל 87. הלווייתו נערכה ב-26 באוקטובר 2006 בהשתתפות הנשיא רו מו-היון, הגברת הראשונה קוון יאנג-סוק, ראש הממשלה האן מינג-סוק והנשיאים לשעבר צ'ון דו-הוואן, קים יונג-סאם וקים דה-ג'ונג. צ'וי נטמן בבית העלמין הלאומי דאג'און.[1]
קישורים חיצוניים
- צ'וי קיו-הה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ דרום קוריאה: מת נשיא דרום קוריאה לשעבר צ'וי קיו-הא, באתר ynet, 23 באוקטובר 2006
צ'וי קיו-הה42116899Q313350