צ'אנג-אה 1
 | |
| איור של צ'אנג-אה 1 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | CNSA |
| תאריך שיגור | 24 באוקטובר 2007, 10:05:04 UTC |
| משגר | לונג מארץ' 3A |
| אתר שיגור | LP-3, מרכז שיגורי הלוויינים צ'יטאנג |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת, אימפקטור |
| לוויין של | הירח |
| תאריך כניסה למסלול | 5 בנובמבר 2007 |
| מסלול | מסלול קוטבי |
| נטייה | ~64° |
| אפואפסיד | ~200 ק"מ |
| פריאפסיד | ~200 ק"מ |
| זמן הקפה | ~127 דקות |
| אתר נחיתה | 1°30′S 52°22′E / 1.50°S 52.36°E (התרסקות) |
| תאריך נחיתה | 1 במרץ 2009 (התרסקות) |
| משך המשימה |
בתכנון: שנה אחת. בפועל: שנה, 4 חודשים, 4 ימים, 22 שעות ו-7 דקות |
| מידע טכני | |
| משקל | 2,350 ק"ג |
| משקל מטע"ד | 123 ק"ג |
| אורך | 2 מטרים |
| רוחב | 1.7 מטרים |
| גובה | 2.2 מטרים |
צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח. הגשושית נקראה על שמה של פיה בשם צ'אנג שלפי אגדה סינית חיה על הירח (משמעות ה-אה בשם החללית הוא "אלקטרוני").
צ'אנג'-אה 1 שוגרה ב-24 באוקטובר 2007, בשעה 10:05:04 UTC, ממרכז שיגורי הלוויינים צ'יטאנג על גבי משגר לונג מארץ' 3A. הגשושית עזבה את מסלול כדור הארץ אל עבר הירח ב-31 באוקטובר 2007 ונכנסה למסלול סביבו ב-5 בנובמבר 2007. הצילום הראשון של הירח נשלח מהגשושית ב-26 בנובמבר 2007.[1] ב-12 בנובמבר 2008 שוחררה מפה של כל הירח שנוצרה מתצלומי צ'אנג-אה 1 שצולמו בין נובמבר 2007 ליולי 2008.[2][3]
המשימה תוכננה לפעול שנה אחת אך הורחבה והגשושית פעלה עד ל-1 במרץ 2009 אז הוצאה ממסלולה. היא התרסקה על קרקע הירח באותו יום בשעה 08:13 UTC.[4] התצלומים שנשלחו מצ'אנג-אה 1 איפשרו ליצור מפה תלת ממדית של הירח ברזולוצייה הגבוהה ביותר מכל מפה אחרת של הירח.[5] משימת המשך של הגשושית, צ'אנג-אה 2, שוגרה ב-1 באוקטובר 2010[6] ועדיין פעילה. משימה נוספת, צ'אנג-אה 3, שוגרה ב-1 בדצמבר 2013 וכוללת רכב מחקר (רובר) שנחת על פני הירח ב-14 בדצמבר 2013.
מטרות המשימה
למשימת צ'אנג-אה 1 היו 4 מטרות מרכזיות:[3][7]
- השגת תצלומים תלת-ממדיים של מבנה הקרקע של הירח על מנת להפיק ממנו מידע שיסייע לתכנון נחיתות עתידיות על הירח. מסלול הגשושית נבחר כך שהיא תוכל לצלם את כל אזורי הירח כולל אזורים הסמוכים לקטבים שלא צולמו במשימות קודמות.
- ניתוח ומיפוי תפוצת יסודות כימיים שונים על פני הירח על מנת להעריך את הפוטנציאל למציאת משאבים על הירח.
- חקירת תכונות הקרקע של הירח והערכת עומקה, וכן מדידת כמות ההליום-3 (³He).[8]
- חקירת החלל הנמצא במרחק של 40,000 עד 400,000 ק"מ מכדור הארץ על ידי מדידת רוח השמש וחקירת ההשפעה של רוח זו על כדור הארץ והירח.
בנוסף למטרות אלו, המערכות ההנדסיות שנבנו ונבחנו במהלך המשימה (הגשושית, המשגר, אתר השיגור ומערכות הבקרה בגשושית ובקרקע) השיגו 5 מטרות:
- תכנון, פיתוח ובניית הגשושית הירחית הראשונה של סין.
- השגת הטכנולוגייה הביסית הנדרשת להכנסת חללית למסלול סביב הירח.
- ביצוע המחקרים הראשונים של סין על הירח.
- פיתוח מערכות חדשות שנדרשו לבניית הגשושית ולביצוע המחקרים.
- צבירת ניסיון המשמש (וישמש) את התוכנית לחקר הירח של סין.
המשימה
לפי לוח הזמנים של תוכנית חקר הירח הסינית, תכנון השלב הראשון בתוכנית הושלם בספטמבר 2004. תכנון, פיתוח ובחינת אבטיפוס של הגשושית הושלם לפני סוף 2005. פיתוח, בניית, הרכבת ובחינת הגשושית הושלמו לפני דצמבר 2006.
הגשושית תוכננה לשיגור באפריל 2007 אך השיגור עוכב עד אוקטובר, מפני ש"היה זה זמן טוב יותר לשליחת גשושית למסלול סביב הירח".[9] צ'אנג-אה 1 שוגרה על גבי משגר לונג מארץ' 3A ב-24 באוקטובר 2007 בשעה 10:05 UTC ממרכז שיגורי הלוויינים צ'יטאנג הנמצא במחוז סצ'ואן במערב סין.
לאחר שיגורה ביצעה הגשושית שלוש הקפות סביב כדור הארץ, כאשר בכל פעם שהגיעה לפריגיאה היא הפעילה את מנועיה שגרמו לאפוגיאה להתרחק יותר מכדור הארץ, עד שהפעלת מנוע שבוצעה ב-31 באוקטובר העבירה את הגשושית למסלול מעבר אל עבר הירח. הפעלת מנוע נוספת העבירה את הגשושית למסלול קוטבי סביב הירח והפעלות מנוע נוספות בכל מעבר בפרילון בשלוש ההקפות הראשונות הנמיכו את האפולון עד שהגשושית נכנסה למסלול מעגלי. הכניסה למסלול הושלמה ב-5 בנובמבר 2007. לציון האירוע, שידרה הגשושית 30 שירים קלאסיים וקטעי מוזיקה סיניים.
הגשושית נשלטה מרחוק מתחנות קרקע בצ'ינגדאו ובקאשגאר, כחלק מרשת החלל העמוק של סין (מקבילתה של רשת חלל עמוק המשמשת את נאס"א). תחנת מאסאפאלומאס השייכת לסוכנות החלל האירופאית שישמשה גם היא ליצירת קשר עם הגשושית.
תמונות ראשונות של הירח שודרו מהגשושית ב-26 בנובמבר 2007. הגשושית תוכננה להקיף את הירח במשך שנה אחת[8] אך פעילות הגשושית הורחבה והיא נשארה במסלול סביב הירח עד ל-1 במרץ 2009.
סיום המשימה
ב-1 במרץ 2009, בשעה 08:13:10 UTC, התרסקה צ'אנג-אה 1 על קרקע הירח ובכך סיימה את משימתה. לפי הצהרת סוכנות המדע, הטכנולוגיה ותעשיית הביטחון הלאומי של סין, ההתרסקות הייתה מתוכננת ומבוקרת[10] והיא היוותה "תרגיל יבש" לנחיתה עתידית על הירח.[11] הגשושית התרסקה ב-1°30′S 52°22′E / 1.50°S 52.36°E.[12][13][14] במהלך משימתה שידרה הגשושית 175 ג'יגה-בייט של מידע.
מבנה הגשושית
צ'אנג-אה 1 שקלה 2,350 ק"ג כאשר מתוכם 130 ק"ג מטע"ד. הגשושית נשאה 24 כלים כולל CCD, מצלמת סטריאו, כלים מיקרופרוביים וגלאי חלקיקי שמש עוצמתי.
- מצלמת סטריאו בעלת רזולוציה אופטית של 120 מטרים וספקטרומטר שפעל באורכי-גל של בין 0.48 מיקרו-מטר ל-0.96 מיקרו-מטר.
- מד גובה לייזר עם 1064 ננו-מטר, 150 מיקרו-ג'ול, טווח רזולוצייה של מטר אחד וגודל נקודה של 300 מטר.
- מדמה ספקטרומטר.
- ספקטרומטר קרני X וקרני גמא שעבד בטווח אנרגיה של 0.5 עד 50 keV עבור קרני X, ו-300 keV עד 9 MeV עבור קרני גמא.
- רדיומטר קרני-מיקרו בעל יכולת גילוי של 3, 7.8, 19.35 ו-37 GHz וחדירה מקסימלית של 30, 20, 10 ומטר אחד ורזולוצייה תרמית של 0.5 K.
- גלאי חלקיקי אנרגיה עוצמתיים ושני גלאי רוח שמש בעלי יכולת איתור אלקטרונים ויונים כבדים של עד 730 MeV.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- צ'אנג-אה 1 באתר נאס"א. (באנגלית)
- צ'אנג-אה 1 באנציקלופדיה אסטרונאוטיקה. (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ China publishes first moon picture
- ^ "China publishes first map of whole lunar surface"
- ^ 3.0 3.1 "Chang’E-1 Lunar Mission: An Overview and Primary Science Results"
- ^ . "China's lunar probe Chang'e-1 impacts Moon"
- ^ China's map leaps over the moon
- ^ http://www.bbc.co.uk/zhongwen/simp/china/2010/10/101001_china_satellite_moon.shtml
- ^ Chang'e-1 - new mission to Moon lifts off
- ^ 8.0 8.1 "Scientific objectives and payloads of Chang'E-1 lunar satellite"
- ^ Chang'e-1 Satellite Launch Delayed
- ^ "China lunar probe mission ends with planned crash"
- ^ Article: China's First Moon Probe Crashes to Lunar Surface
- ^ "NASA NSSDC Master Catalog - Chang'e 1"
- ^ China's lunar probe Chang'e-1 impacts moon
- ^ Smackdown". Aviation Week & Space Technology 70 (10): p. 16. 9 March 2009.