פרשת פלד גבעוני

פרשת פלד גבעוני היא פרשה כלכלית, במסגרתה אנשי עסקים ישראלים הקימו קבוצת חברות בורסאיות שנודעה בכינוי "קבוצת פלד גבעוני", על שם שניים מבעליה, רפי פלד ואריה גבעוני, וזו רכשה תוך חודשים אחדים, באמצעות מינוף גבוה, שמונה חברות ציבוריות, ובהן חברת "פויכטונגר" (שכללה, בין השאר, את משב קירור ואת החברה הציבורית אפקון תעשיות). הקבוצה קרסה בשנת 2002 והשאירה אחריה חובות של כ-800 מיליון ש"ח. מנהלי הקבוצה הועמדו לדין, הורשעו בעבירות כלכליות אחדות ונדונו למאסר.

היסטוריה של קבוצת פלד גבעוני

ביולי 2000 החל רפי פלד, לשעבר מפכ"ל המשטרה, מנכ"ל חברת החשמל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהקמתה של קבוצת חברות חדשה, שבהמשך כונתה "קבוצת פלד גבעוני". פלד רכש מניות ביצרנית הנייר הציבורת "ז'ק מיטרני", והחליף את שם החברה ל"קרן פלד השקעות". לדירקטורים בחברה מונו אחדים ממכריו של פלד, בהם האלוף (מיל') אביגדור בן-גל, דן הלפרן, לשעבר הנספח הכלכלי בוושינגטון, איתן הבר ועורך הדין דב וייסגלס. טל יגרמן, שהיה יועץ פיננסי של חברת החשמל בתקופה ניהולה בידי פלד, מונה ליועץ פיננסי של הקבוצה.

בנובמבר 2000 קרן פלד השקעות, שבקופתה היו פחות ממיליון דולר, רכשה את השליטה בחברת הנדל"ן הציבורית חייל אחזקות, תמורת 53 מיליון ש"ח. למימון הרכישה קיבלה החברה אשראי מבנק קונטיננטל.

במאי 2001 נמכרה השליטה בחברה הציבורית "משב תעשיות קירור" לחברה הפרטית בסט-בית, שבשליטת משפחת דוד הבי, חבר מרכז הליכוד ומקורב למשה קצב, ולחברה הפרטית מיאב חברה לבנין, שבשליטת אריה גבעוני, תמורת 16 מיליון דולר. גם עסקה זו מומנה באשראי בנקאי. האחים דוד ויוסף הבי רכשו גם 3% ממניות קרן פלד. הבי כיהן כדירקטור במשב (מיום 11.6.01) ובפויכטונגר תעשיות (מיום 2.12.01), וכיו"ר דירקטוריון אפקון אלקטרו מכניקה (מיום 11.3.02)

יגרמן יצר קשר בין קבוצת פלד לקבוצת גבעוני, ובאוגוסט 2001 בוצעה רכישה משותפת ראשונה לשתי הקבוצות, ויצרה את "קבוצת פלד גבעוני" - חייל אחזקות, שבשליטת פלד, ומשב, שבשליטת גבעוני והבי, רכשו את השליטה בחברה הציבורית פויכטונגר השקעות: חייל רכשה 36% ממנה ומשב רכשה 10% נוספים. במקביל, רכשה משב את מניות השליטה בחברה הציבורית פויכטונגר תעשיות. העלות הכוללת של העסקה עמדה על כ-170 מיליון ש"ח. מיום 8 בינואר 2002 כיהן גבעוני כמנכ"ל פויכטונגר תעשיות, ובנוסף כיהן כדירקטור במשב (מיום 11.6.02), בפויכטונגר תעשיות (מיום 2.12.01) ובחייל (מיום 25.7.01), ויו"ר דירקטוריון אפקון בקרה (דירקטור מיום 13.1.02, יו"ר מיום 27.2.02), ויסקל (מיום (10.12.01).

שבוע לאחר מכן הודיעה קבוצת פלד גבעוני שפויכטונגר השקעות תרכוש 11.5% מחברת יסקל החזקות תמורת 21 מיליון ש"ח. למימון הרכישה שימשה קופת המזומנים של פויכטונגר השקעות.

באוגוסט 2001 רכשה קבוצת פלד גבעוני מהאחים גדי ודני גולדשטיין 6.4% מחברת התוכנה פורמולה מערכות תמורת 25 מיליון דולר, עם אופציה לרכישת 10% נוספים בדרך של הקצאת איגרות חוב להמרה ל-51% ממניות יסקל החזקות בשווי של 43 מיליון דולר. ברכישות של מניות פורמולה בבורסה ומחוצה לה הגיעה קבוצת פלד גבעוני לאחזקה של כ-13% ממניות פורמולה.

תרשים האחזקות בקבוצת פלד גבעוני

במאי 2002 פורסמו הדו"חות השנתיים של החברות חייל אחזקות וקרן פלד השקעות, ובשניהם ניתנו הערות עסק חי, בעקבות הפסדים שהובילו לגירעון בהון העצמי.

ב-21 ביולי 2002 פתחה רשות ניירות ערך בחקירה גלויה בחשד לעבירות של אי פרסום דוחות כספיים של שמונה חברות ציבוריות שבשליטת קבוצת פלד גבעוני.

ב-1 ביולי 2002 הפסיקה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את המסחר בניירות הערך של קרן פלד השקעות, משב תעשיות קירור, אפקון אלקטרו מכניקה וחייל אחזקות, עקב אי-הגשת דוחות כספיים ליום 31 במרץ 2002. באוגוסט 2002 הוציא בית-המשפט המחוזי צווי הקפאת הליכים למרבית החברות הציבוריות שבקבוצה וומינה להן מנהלים מיוחדים. קבוצת פלד גבעוני קרסה, והשאירה אחריה חובות של כ-800 מיליון ש"ח.

הרשעה בבית המשפט המחוזי

בעקבות קריסתה של קבוצת פלד גבעוני הוגש ביולי 2003 כתב אישום נגד גבעוני, הבי, יגרמן, פלד ושתי חברות שבשליטתם, המייחס להם שלל עבירות כלכליות. על פי כתב האישום, מנהלי הקבוצה השתלטו על החברות ומשכו מקופתן עשרות מיליוני שקלים לכיסיהם.

ב-26 בדצמבר 2012 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ח'אלד כבוב את הנאשמים בשלל עבירות כלכליות בסדרה של אישומים.

בית המשפט קבע כי חרף העובדה שהיקף האחזקות של פלד וגבעוני בקרן פלד היה קטן (1.6% לפלד ו-3.2% לגבעוני), מבחינה מהותית השניים היו בעלי שליטה בקרן פלד ובחברות הכפופות לה (לרבות פויכטונגר השקעות) מאחר שהיה בכוחם וביכולתם להכווין ולהשפיע על הנעשה בחברות אלה והם אף עשו שימוש ביכולת זו.

בית המשפט תיאר את מעמדו המיוחד של יגרמן בקבוצה:

מעמדו של יגרמן, כמעמדו של המושך בחוטים בהצגת בובות. הבובה למראית עין מלאת חיים, אולם קהל הצופים התמים אינו יודע כי ידו של יגרמן היא המפעילה אותה, המשליטה את רצונה ומזיזה את הבובה לכל עבר שתחפץ, בהתאם לתוכנית שנרקמה מראש. וחלילה, לא משום שיתר הנאשמים הם חלשי אופי או חסרי חוט שדרה, אדרבא, התרשמתי מאוד מאישיותם של הנאשמים, פועלם, בכירותם ויכולתיהם הניהוליות, אלא משום שהבנתם בתחום שוק ההון היתה מוגבלת מאוד, ולעיתים לא קיימת, בעוד שהבנתו, בקיאותו, ידענותו והתמצאותו של יגרמן בזירה זו הייתה והינה מרשימה ביותר- ומכאן שפער זה אפשר ליגרמן להכפיף את שיקול דעתם של הנאשמים לשיקול דעתו שלו. כך, יגרמן מפעיל את כל האישים בחברות אך הוא חבוי במובן זה שאינו נושא בתואר רשמי של משרה. הטענה כי ההחלטות דרשו את אישור הגורמים המוסמכים וכי ליגרמן לא הייתה הסמכות, הפורמאלית או המעשית, להחליט, הינה לעג לרש. יגרמן נטל מכל בעלי התפקידים את סמכותם המהותית, עד שהתארים אותם נשאו היו בחלקם נבובים ולמראית עין. יגרמן הגה את התוכנית והחליט על האסטרטגיה שיש לנקוט על מנת להגשימה. מרגע שהחליט על הפעולה הנדרשת, בעלי התפקידים החרו אחריו וביצעו, לרוב ללא הפעלת שיקול דעת. ביתר הפעמים, נתנו אמון מלא ומוחלט ביגרמן ובתכניות שטווה, וראו בו "גאון פיננסי" שיכולותיו והבנתו נעלים וייחודיים. במובן זה, ברי כי האישורים בידי "הגורמים המוסמכים" היו למראית עין ולא שיקפו הליך בקרה מצד "המאשרים". יגרמן הוא שהחליט, הנחה, דחף והביא לידי גמר את תוכניתו. היתר עקבו אחר צלילי החליל, בעיניים שֵטָחו מראות, אל הנהר ואל הקריסה הכלכלית של הקבוצה.

יגרמן הגה ויזם את מרבית המהלכים העסקיים של הקבוצה. פלד, גבעוני והבי העידו שהם סמכו על יגרמן "בעיניים עצומות" וכי לרוב עשו כדבריו. בניגוד לטענתו של יגרמן כי שימש אך "יועץ כלכלי חיצוני" לקבוצה, קבע בית המשפט שיש לראותו כנושא משרה בכל אחת מחברות הקבוצה, ולכן רלוונטית האשמתו בעבירות הנוגעות לנושא משרה בתאגיד. קביעה זו נומקה בכך שהמושג "נושא משרה" מחייב פרשנות מהותית, ובחינה כזו של תפקודו של יגרמן בחברות הקבוצה מובילה למסקנה שיש לראות בו נושא משרה בקבוצה. בית המשפט המחוזי קבע כי יגרמן היה, לכל הפחות, סמנכ"ל הכספים של הקבוצה בכלל, ושל כל אחת מהחברות הציבוריות בפרט, זאת בהתחשב במעמד הרם שהיה ליגרמן בקבוצה, מעמד שהקנה לו השפעה על הדירקטוריונים בחברות הקבוצה ועל בעלי השליטה בהן.

ההרשעות

גבעוני הורשע בעבירות הבאות:

א. גניבת הכספים מקבוצת פויכטונגר תעשיות - 21 עבירות גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; 21 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; 21 עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין;

ב. גניבת כספים ממשב - 7 עבירות גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; 8 עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין; 7 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי 424(1) לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ג. ערבות ס.נ - בעבירת גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין;

ד. ערבות UMI - עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ה. הסכם הלוואה עם יגרמן - עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ו. משיכת שיקים מפויכטונגר תעשיות וממשב - עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין;

ז. הפרת חובות הדיווח של חברות בקבוצה (פויכטונגר תעשיות, אפקון אלקטרו מכניקה, משב ופויכטונגר השקעות - 2 עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; אישום 12 - עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

הבי הורשע בעבירות הבאות:

א. גניבת הכספים מקבוצת פויכטונגר תעשיות - 21 עבירות גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; 21 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; 21 עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין;

ב. גניבת כספים ממשב - 7 עבירות גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; 8 עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין; 7 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי 424(1) לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ג. ערבות ס.נ - עבירת גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין;

ד. הסכם הלוואה עם יגרמן - עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; בעבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ה. הפרת חובות הדיווח של חברות בקבוצה (פויכטונגר תעשיות, אפקון אלקטרו מכניקה, משב ופויכטונגר השקעות - 2 עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; - עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

יגרמן הורשע בעבירות הבאות:

א. גניבת הכספים מקבוצת פויכטונגר תעשיות - 21 עבירות גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; 21 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; 21 עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין;

ב. גניבת כספים ממשב - 7 עבירות גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; 8 עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין; 7 עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד לפי 424(1) לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ג. ערבות ס.נ - בעבירת גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין;

ד. ערבות UMI - עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ה. הסכם הלוואה עם יגרמן - עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ו. משיכת שיקים מפויכטונגר תעשיות וממשב - עבירת זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין; עבירת גניבה בידי מנהל לפי סעיף 392 לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין;

ז. משיכת שיקים מפויכטונגר תעשיות וממשב - עבירת זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין; עבירת קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין;

ח. הפרת חובות הדיווח של חברות בקבוצה (פויכטונגר תעשיות, אפקון אלקטרו מכניקה, משב ופויכטונגר השקעות - 2 עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; - עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; - עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

פלד הורשע בעבירות הבאות:

א. משיכות הכספים מקבוצת פויכטונגר תעשיות ומשב - 2 עבירות של מנהלים ועובדים בתאגיד לסעיף 424(2) לחוק העונשין; 2 עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק החברות;

ב. הסכם הלוואה עם יגרמן - עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(1) לחוק העונשין; עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך;

ג. הפרת חובות הדיווח של חברות בקבוצה (פויכטונגר תעשיות, אפקון אלקטרו מכניקה, משב ופויכטונגר השקעות - 2 עבירות דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; - עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך; אישום 12 - עבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

משב הורשעה בעבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

פויכטונגר השקעות הורשעה בעבירת דיווח לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך.

גזר הדין

ב-4 באפריל 2013 נגזרו עונשיהם של הנאשמים:

• גבעוני: מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, קנס בסך 20,000 ש"ח או חודשיים מאסר תחתיו.
• הבי: מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, קנס בסך 20,000 ש"ח או חודשיים מאסר תחתיו.
• יגרמן: מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, קנס בסך של 20,000 ש"ח או חודשיים מאסר תחתיו.
• פלד: 6 חודשי עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו וקנס בסך 100 אלף ש"ח או 4 חודשים מאסר תחתיו.
• חברת משב וחברת פויכטונגר השקעות: קנס בסך 10,000 ש"ח.

ערעור לבית המשפט העליון

הנאשמים והמדינה ערערו לבית המשפט העליון על גזר הדין, ובערעור דנו השופטים יורם דנציגר, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז. ערעורם של הנאשמים נדחה, ערעור המדינה בעניין קולת העונש בנוגע לעונשם של יגרמן ופלד התקבל: עונש המאסר שהוטל על יגרמן הוגדל מארבע שנות מאסר לשש שנות מאסר, והקנס שהוטל על פלד הוכפל ל-200 אלף ש"ח.

יגרמן הגיש בקשה לדיון נוסף בעניינו ובקשתו נדחתה על ידי הנשיאה מרים נאור.

בית המשפט העליון תיאר כך את קביעת בית המשפט המחוזי על חלקו של פלד בפרשה:

העבירות בהן הורשע קלות משמעותית מאלו שבהן הורשעו יתר המערערים. פלד לא גנב, לא זייף ולא קיבל דבר במרמה. עם זאת, כך נקבע, כשלונו של פלד התבטא בכך שלא זיהה במועד את נורות האזהרה שהבהבו נגד עיניו במשך חודשים, וכי הפעולות שביצע בניסיון לתקן את המצב, משהבין את חומרתו, היו בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. כמו כן, קבע בית המשפט, פלד נתן יד להעלאת קרנו של יגרמן בקבוצה, ללא כל הסמכה פורמלית וללא דיווח לדירקטוריון ולציבור המשקיעים על מערכת היחסים הפיננסית האישית שהתקיימה ביניהם. עבירות אלו, גם אם הן נופלות בחומרתן ביחס לאלו שבוצעו על ידי המערערים האחרים, יורדות ליסודות העמוקים ביותר של שוק ההון – שקיפות והגינות.

תביעה אזרחית

רו"ח חן ברדיצ'ב, בתפקידו כנאמן על הסדר הנושים של פויכטונגר תעשיות בע"מ, הגיש תביעה אזרחית נגד עזריאל פויכטונגר, הבעלים הקודם של פויכטונגר תעשיות, ונגד גבעוני, הבי, יגרמן ונושאי משרה נוספים בחברה, וחברת הביטוח "כלל" שביטחה אותם בביטוח אחריות נושאי משרה. הנתבעים נדרשו לשלם 75 מיליון ש"ח לקופת הפירוק של פויכטונגר תעשיות בע"מ, כפיצוי על הנזקים שגרמו לחברה. נושאי משרה אחדים, ובהם פלד, הגיעו לפשרה שבמסגרתה שילמו לקופת הפירוק, באמצעות חברת הביטוח "כלל", כ-7 מיליון דולר, ונמחקו מהתביעה.

התביעה נגד הנתבעים הנותרים התבררה בבית המשפט המחוזי מרכז בפני השופט עופר גרוסקופף, שפטר מאחריות את עזריאל פויכטונגר, וחייב את יגרמן, גבעוני והבי לשלם 22.6 מיליון ש"ח לקופת הפירוק, ובנוסף חייב את גבעוני ויגרמן לשלם כ-13.2 מיליון ש"ח לקופת הפירוק.

ברדיצ'ב ערער לבית המשפט העליון על פסק הדין בעניינו של עזריאל פויכטונגר, וערעורו נדחה.

בנק קונטיננטל

בנק קונטיננטל היה בנק קטן, שנוסד ב-1974 בשותפות של בנק הפועלים (63.3%) והבנק הגרמני BFG (בנק האיגודים המקצועיים בגרמניה) שהחזיק 36.7% מהמניות. הבנק עסק בעיקר במתן אשראי ליצואנים ישראליים באירופה. כמו כן עסק הבנק במסחר במטבע חוץ. בשנים 2000–2001 העניק הבנק אשראי בסכומים גבוהים מאוד (כ-190 מיליון ש"ח) לקבוצת פלד גבעוני, עד כדי 75% מסכום ההון העצמי של הבנק. לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים, נאלץ הבנק למחוק את רובו המוחלט של החוב מספריו.

קישורים חיצוניים

• עו"ד חנה קורין ועו"ד יוני לבני, 2016 - פרשת פלד גבעוני כאבן דרך בקביעת נורמות ההתנהגות בחברות ציבוריות, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 2 באפריל 2019
• מודי קרייטמן ושלומי גולובינסקי, רפי פלד מציג: הנפילה, באתר ynet, 9 ביולי 2002
• עמיר ליכט, אדון האופל – קווים חדשים לאחריותם של דירקטור צללים, דירקטור דה פקטו ובעל שליטה, 26 בינואר 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פרשת פלד גבעוני42140523