לדלג לתוכן

פרשת מותה של רנה גוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ערך זה מתעדכן מוויקיפדיה העברית, ושינויים מקומיים ידרסו. נא לא לבצע עריכות, מלבד סינון תוכן והסרת תמונות.

פרשת מותה של רנה גוד
תאריך 7 בינואר 2026
מקום פורטלנד אבניו סאות', מיניאפוליס
סוג פיגוע ירי, המתה
נשק אקדח
הרוגים 1
פצועים 1, 0
מספר מפגעים שנוי במחלוקת

פרשת מותה של רנה ניקול גודאנגלית: Death of Renee Nicole Good) היא אירוע ירי קטלני שהתרחש ב-7 בינואר 2026 במיניאפוליס, מינסוטה, שבמהלכו נורתה למוות רנה ניקול גוד, אזרחית ארצות הברית בת 37, על ידי סוכן של סוכנות אכיפת מכס והגירה (ICE).[1] האירוע התרחש במהלך המבצע הגדול ביותר בתולדות הסוכנות, שכלל פריסה של כ-2,000 סוכנים פדרליים באזור הערים התאומות.[2]

מותה של גוד עורר סערה פוליטית וציבורית נרחבת, תוך חילוקי דעות חריפים בין הממשל הפדרלי לבין הנהגת מדינת מינסוטה ועיריית מיניאפוליס על הפרשנות לעובדות.[3] בעוד שגורמים פדרליים תיארו את האירוע כ"מעשה של טרור פנים" וטענו להגנה עצמית, גורמים מקומיים וסרטוני וידאו מזירת האירוע הטילו ספק בגרסה זו וכינו אותה "תעמולה".[1]

רקע

רנה ניקול גוד

רנה ניקול גוד (לשעבר מקלין), בת 37 במותה, הייתה אזרחית ארצות הברית שהתגוררה במיניאפוליס עם שלושת ילדיה.[4] גוד הייתה בעלת תואר ראשון באנגלית מאוניברסיטת אולד דומיניון (Old Dominion University) בווירג'יניה משנת 2020, שם אף זכתה בפרס שירה לתלמידי תואר ראשון באותה שנה.[4] בחשבון האינסטגרם שלה תיארה עצמה כ"משוררת, סופרת, רעיה ואם".[3]

בזמן האירוע שימשה גוד כ"משקיפה משפטית" (Legal Observer) שעקבה אחר פעילות הכוחות הפדרליים בעיר, ולדברי משטרת מיניאפוליס לא הייתה יעד לחקירה או למעצר בעצמה.[1][2]

פריסת כוחות ICE במיניאפוליס

הירי התרחש על רקע הגברת אכיפת ההגירה תחת ממשל טראמפ. בראשית ינואר 2026 נשלחו למיניאפוליס למעלה מ-2,000 סוכנים פדרליים במה שהוגדר על ידי מנהל ICE בפועל, טוד ליונס, כ"מבצע ההגירה הגדול ביותר אי פעם".[2] המבצע הושק בעקבות טענות למעשי הונאה בקרב ספקי שירותי טיפול בילדים מהקהילה הסומלית במינסוטה, קהילה שלדברי מנהיגים מקומיים סבלה מהתבטאויות רטוריות קשות מצד הממשל.[5][2]

מושל מינסוטה, טים וולז, כינה את פריסת הכוחות "מלחמה נגד מינסוטה", וראש עיריית מיניאפוליס, ג'ייקוב פריי, טען כי מטרת המבצע היא "לזרוע כאוס ולהטיל טרור על תושבים".[2][1]

תקרית הירי

השתלשלות האירועים

בבוקר יום רביעי, 7 בינואר 2026, בסביבות השעה 09:40, נחסם נתיב הנסיעה של מכוניתה של גוד (רכב מסוג הונדה פיילוט אדום) על ידי כלי רכב של סוכנים פדרליים בצומת הרחובות 34 מזרח ושדרות פורטלנד בדרום מיניאפוליס.[6][1] עדי ראייה דיווחו כי שמעו שריקות שנועדו להזהיר את השכנים מפני נוכחות סוכני ICE באזור.[1]

לפי דיווחי המשטרה ועדויות ראייה, סוכנים רעולי פנים יצאו מרכביהם והתקרבו לרכבה של גוד. אחד הסוכנים ניסה לפתוח את דלת הנהג והושיט יד לתוך הרכב, בזמן שגוד החלה בנסיעה לאחור.[6] סוכן שלישי, עם נשק שלוף, חצה את נתיב הנסיעה של הרכב בזמן שזה החל להתרחק. הסוכן נראה נהדף לאחור (אך לא נפגע ישירות מהרכב) ופתח באש חיה לעבר המכונית.[2]

גוד נפגעה בראשה לפחות משתי יריות.[2][1] הרכב המשיך בנסיעה קצרה של כ-30 מטרים עד שהתנגש בעמוד תאורה וברכבים חונים.[7] צוותי עזרה ראשונה ניסו להעניק לה טיפול במקום, אך היא פונתה למרכז הרפואי הניפין (Hennepin Healthcare) ושם נקבע מותה.[2][1]

ראיות ויזואליות

מספר סרטונים שצולמו על ידי עוברי אורח פורסמו ברשתות החברתיות ולכאורה סתרו חלקים מהגרסה הפדרלית המוקדמת. סרטונים אלו הראו כי היה מרחק של מספר מטרים בין הרכב לבין הסוכן שפתח באש, וכי הסוכנים היו יציבים על רגליהם בכל עת.[6]

תגובות וגרסאות

גרסת הממשל הפדרלי

המחלקה לביטחון מולדת (DHS) והנשיא דונלד טראמפ תמכו בסוכן היורה וטענו כי פעל מתוך הגנה עצמית.

  • קריסטי נואם: מזכירת ביטחון המולדת כינתה את האירוע "מעשה של טרור פנים" וטענה כי גוד ניסתה לדרוס את הסוכנים.[2] לדבריה, הסוכן היורה נפצע בתקרית (טענה שהוכחשה על ידי עדי ראייה) וציינה כי אותו סוכן הותקף בעבר על ידי "מתפרע אנטי-ICE" ביוני 2025.[1]
  • דונלד טראמפ: הנשיא כתב ברשתות החברתיות כי הנהגת הייתה "לא ממושמעת, חוסמת ומתנגדת" וכי היא "דרסה באלימות ובזדון את סוכן ה-ICE".[8] הוא הטיל את האשמה על "השמאל הקיצוני" שתוקף לדבריו סוכני אכיפת חוק על בסיס יומי.[1]
  • תומאס הומן: בכיר לשעבר במערכת אכיפת החוק האמריקאית וה"צאר לענייני גבולות" (תואר לא רשמי, אך מקובל מאוד בממשל האמריקאי, לאדם שמקבל סמכות נרחבת לתאם בין סוכנויות שונות (כמו ICE, משמר הגבול וה-DHS) לצורך ביצוע מדיניות ספציפית) הצהיר כי לסוכנים יש זכות להגנה עצמית וכי האירוע הוא תוצאה של "רטוריקה של שנאה" נגד גורמי אכיפה.[1]

גרסת הרשויות המקומיות

הנהגת מינסוטה הגיבה בזעם להודעות הפדרליות:

  • ג'ייקוב פריי: ראש העיר כינה את גרסת ה-DHS במילה "Bullshit" (שטויות) וטען כי מדובר בשימוש פזיז בכוח.[2] הוא דרש מ-ICE לעזוב את העיר באופן מיידי: "הם לא כאן כדי ליצור ביטחון... הם גורמים לכאוס וחוסר אמון".[2]
  • טים וולז: מושל המדינה קרא לתושבים לא להאמין ל"מכונת התעמולה" של הממשל והצהיר כי המדינה תבטיח חקירה מלאה והוגנת.[2] הוא הפעיל את מרכז החירום המדינתי והוציא הוראת אזהרה למשמר הלאומי של מינסוטה.[1]
  • קית' אליסון: התובע הכללי של מינסוטה טען כי ההחלטה לשלוח אלפי סוכנים חמושים "מפיצה טרור בקהילות שלנו" והבטיח למצות את הדין עם מי שעבר על החוק.[1]

השלכות משפטיות וציבוריות

חקירה

האירוע הועבר לחקירה משותפת של ה-FBI והלשכה המדינתית למעצר פלילי של מינסוטה (BCA).[6] התובעת של מחוז הניפין, מרי מוריארטי, הצהירה כי תשתמש בכל כלי אפשרי כדי להבטיח חקירה מקומית ושקופה.[1]

מספר משפטנים ציינו כי לסוכנים פדרליים "אין חסינות אוניברסלית" וכי ניתן להעמידם לדין על רצח בבית משפט מדינתי "אם יוכח שהפעולה חרגה מגבולות תפקידם החוקי".[7] תקדים רלוונטי שצוין הוא הרשעתו של השוטר דרק שובין במיניאפוליס ב-2021.[7]

תגובות פוליטיות ארציות

מחאות וטקסים

מאות בני אדם התכנסו למשמרת זיכרון בזירת הירי בערב האירוע.[6] המשתתפים קראו "Say her name: Renee Good", קריאה המהדהדת את המחאות על מותו של ג'ורג' פלויד שאירע במרחק של קילומטרים ספורים משם ב-2020.[3] הפגנות נוספות נערכו בניו יורק ובשיקגו.[3]

מערכת החינוך הציבורית במיניאפוליס ביטלה את הלימודים לשארית השבוע מ"סיבות בטיחותיות".[1]

פרשנות לסמכות החוקית

האירוע העלה מחדש את שאלת הסמכות של סוכנויות פדרליות לפעול בערים ללא תיאום עם הרשויות המקומיות, כאשר מפקד משטרת מיניאפוליס, בריאן או'הרה, ציין כי הפריסה נעשתה בניגוד לרצון המשטרה המקומית.[1] בעוד שמומחי אבטחה מטעם הממשל טענו כי "הרחוב אינו המקום לאתגר פקודות של סוכן פדרלי", נוהלי ה-DHS הרשמיים קובעים כי שימוש בכוח קטלני חייב להיות "סביר באופן אובייקטיבי" וכי "אין להשתמש בו רק כדי לעצור אדם נמלט".[1]

קיימת מחלוקת לגבי אופן הפנייה הראשונית של הסוכנים לגוד. בעוד שגורמים פדרליים טענו כי גוד הייתה "פורעת חוק" שסירבה לציית לפקודות, עדי ראייה וסרטוני וידאו הראו סוכנים רעולי פנים שמתנפלים לכאורה על הרכב ללא הזדהות כסוכנים פדרליים, צועקים פקודות הכוללות שפה בוטה ("Get out of the fucking car") ומנסים לפתוח את דלת הנהג בכוח בעת שהרכב החל בנסיעה לאחור.[9][2]

חבר מועצת עיריית מיניאפוליס, ג'ייסון צ'אבס, מתח ביקורת חריפה על הכשרת הסוכנים וטען כי "האירוע מוכיח שסוכני ה-ICE אינם מאומנים בטכניקות של דה-אסקלציה (הפחתת מתחים) במצבי עימות".[1] לטענת גורמים מקומיים, "הגישה האגרסיבית של הסוכנים כלפי תושבים מייצרת כאוס וחוסר אמון בתוך הקהילה".[2]

במהלך המבצע במיניאפוליס ובאירועים דומים ברחבי ארצות הברית, השתמשו סוכני ה-DHS ברכבים לא מסומנים ובאפודים הנושאים את הכיתוב "POLICE".[1][10] השימוש במונח "משטרה" על ידי סוכני הגירה ספג ביקורת מצד פוליטיקאים ופעילים חברתיים, שטענו כי מדובר בטקטיקה המטעה את הציבור וגורמת לאזרחים להאמין שהם מתמודדים עם המשטרה המקומית ולא עם סוכנות פדרלית.[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 1.19 WCCO Staff (2026). "Woman fatally shot by ICE officer in Minneapolis identified". CBS Minnesota.
  2. ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 Joshua Barajas (2026). "What we know so far about the ICE shooting in Minneapolis". PBS News.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Nowell, Cecilia et al. (2026). "Democrats slam Trump’s justification for immigration agent killing woman during ICE raid". The Guardian.
  4. ^ 4.0 4.1 Busra Nur Cakmak (2026). "PROFILE - Renee Nicole Good: Woman killed by ICE agent in Minnesota". Anadolu.
  5. Janai Nelson (2026). "LDF Condemns Federal Law Enforcement Killing in Minneapolis". Legal Defense Fund.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 KSTP Staff (2026). "ICE agent shoots, kills woman in Minneapolis". KSTP 5 Eyewitness News.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 David Dayen (2026). "ICE Agents Can Be Charged With Murder". The American Prospect.
  8. Grand Pinnacle Tribune Staff (2026). "Minneapolis ICE Shooting Sparks Outrage And Demands For Justice". Grand Pinnacle Tribune.
  9. David Dayen (2026). "ICE Agents Can Be Charged With Murder". The American Prospect.
  10. Blumenthal, Richard (2025). "UNCHECKED AUTHORITY". U.S. Senate Committee on Homeland Security, p. 493, 500.
  11. Blumenthal, Richard (2025). "UNCHECKED AUTHORITY". U.S. Senate Committee on Homeland Security, p. 443, 531.

פרשת מותה של רנה גוד42595023Q137723290