פרשת הפעלתו ומעצרו של אורי אלמקייס
פרשת הפעלתו ומעצרו של אוֹרי אלמקייס כוללת שתי פרשות העוסקות בהפעלתו והעברת מידע לידיו של אלמקייס על ידי קציני מודיעין של צה"ל, ומעצרו על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל. במאי 2022 הוא נעצר בחשד לפרסום ידיעות סודיות, ופרקליטות המדינה הגישה נגדו כתב אישום חמור. בדצמבר 2023, לאחר כשנה וחצי במעצר בית, הוחלט על ביטול כתב האישום נגדו.
הפרשה מורכבת משתי פרשות נפרדות - בפרשה אחת חיילים מאגף המודיעין מסרו מידע סודי לידיו של אלמקייס שפרסם את חלקו. בעקבות כך אלמקייס נחקר, נעצר לזמן ממושך, והוגש נגדו כתב האישום שבוטל. שני כתבי אישום הוגשו גם נגד גורמי אגף המודיעין, ואלה הובילו להרשעות וענישה במסגרת הסדרי טיעון.
בפרשה שנייה קצין המודיעין של אוגדת הבשן (אוגדה 210), תחת פיקודו של תא"ל רומן גופמן, הפעיל את אלמקייס ומסר לו מידע לפרסום. פרשה זו נחקרה על ידי מחלקת ביטחון מידע (מחב"ם) בצה"ל.[1], ועוררה עניין ציבורי רב, עקב מעורבותו של גופמן בה - אלמקייס טען כי גופמן נטש אותו לאחר שיזם את הפעלתו ואף סיכן את חייו, וכי הכחיש את מעורבותו גם אחרי שנודע לו על מעצרו. על טענות אלו קבע בג"ץ כי הן שגויות ועושות לגופמן עוול.[2]
מבצע ההשפעה של אוגדה 210
אלמקייס היה תלמיד מצטיין שהפעיל ערוצים ברשתות החברתיות, ובהם ערוץ הטלגרם "עולם החדשות". בערוציו הוא נהג להנגיש מידע על המתרחש במדינות ערב ובכלי התקשורת הערביים[3]. פעילותו משכה את תשומת ליבו של צה"ל, ובפרט של אוגדה 210 בפיקוד הצפון תחת פיקודו של תא"ל רומן גופמן.
גופמן יזם את הקמתו של צוות לקידום מבצעי השפעה ברשת, וזאת על אף שהאוגדה ואנשיה לא הוסמכו לעסוק בלוחמה פסיכולוגית[3]. במסגרת יוזמה זו, פנה רב-סרן צור, ראש מדור התרעה באוגדה, אל אלמקייס וביקש ממנו להפיץ ידיעות ביטחוניות בערוץ הטלגרם שלו. המטרה הייתה להשפיע על סיכול פעולות טרור של חזבאללה, צבא סוריה ומשמרות המהפכה. לטענת אלמקייס, הפנה צור אל אלמקייס גם את נגד המודיעין נתנאל מפיקוד המרכז שהעביר לו ידיעות נוספות. מעבר להפצת המידע, אלמקייס אף הפעיל עבור אמ"ן, בהוראת רס"ן צור, מספר סוכנים במדינות אויב כדי לאסוף מודיעין על איראן וגורמי טרור בזירות שונות[4]. בתחקיר "המקור" טען אלמקייס כי צור הבטיח להעביר לו "חומרים מעניינים" לפרסום ואכן החל לעשות זאת.
בשלב מסוים הודיע צור לאלמקייס כי עליהם לנתק מגע באופן מיידי, ואף הנחה אותו להתכחש לקשר ביניהם ("לא דיברנו, אתה לא מכיר אותי"), אך למרות זאת חזר לתקשר עמו יממה לאחר מכן[5][4]. הפרשה נחשפה לאחר שבשב"כ זיהו פרסומים ברשת הכוללים מידע מסווג, מה שהוביל לפתיחת חקירה שהגיעה בסופו של דבר אל אלמקייס ואל החיילים שהדליפו לו את המידע[5].
מעצר ושחרור
מעצר וחקירה
ב-24 במאי 2022, בהיותו קטין בן 17, נעצר אלמקייס על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל. הוא נחקר במשך 44 ימים, בחשד למספר עבירות ובראשן החזקת ידיעות סודיות ופרסום ידיעות סודיות. אלמקייס היה במעצר במהלך חקירתו במתקן שב"כ בתנאים קשים בתא קטן וקר כשהוא אזוק בידו ורגליו[5]. הוא עבר עינויים ובהם מניעת שינה, אכילה תוך כדי איזוק ובידוד מוחלט. על המעצר והחקירה הוטל בתחילה צו איסור פרסום[6].
במהלך החקירות שניהלה יאחב"ל, טען אלמקייס מספר פעמים כי הופעל על ידי אגף המודיעין, ושהידיעות הסודיות שפרסם הועברו אליו מקצין ונגד המשרתים באמ"ן, אשר ביקשו ממנו לפרסמן במסגרת מבצע השפעה[3]. במשטרה בדקו את טענתו של אלמקייס באופן שטחי בלבד ושללו אותן במהרה, מאחר שגורמים בצבא הכחישו כל קשר אליו[3]. עורכת הדין של אלמקייס, אורית חיון, טענה כי כשניסה לפרט בנושא, החוקרים קטעו אותו והעבירו נושא[3].
לפי העיתונאי מיכאל האוזר טוב, בעת הגשת כתב האישום נגד הנער, פרקליטות המדינה כלל לא הייתה מודעת לטענה זו, כיוון שצה"ל מסר לפרקליטות מידע לפיו הנער לא הופעל בידי גורם כלשהו בצבא - לאחר שחקירה פנימית כבר חשפה את דבר הפעלתו[3][7].
הגשת כתב אישום ומעצר בית
בסיום החקירה, ב-13 ביוני 2022, הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה כתב אישום חמור נגד אלמקייס ונגד חייל מילואים באגף המודיעין (שאינם קשורים לאוגדת הבשן), בחשד לעבירות ביטחון שמהותן החזקה ופרסום ידיעות מסווגות. העונש המרבי על העבירות, שהחוק מגדיר "ריגול חמור", הוא 15 שנות מאסר[3][6]. לפי הודעות הפרקליטות ביום המעצר, "נגרם סיכון ביטחוני חמור ביותר ונרחב כתוצאה מהעבירות שביצעו הנאשמים, וכן נגרם נזק ביטחוני חמור בפועל". באותו זמן נטען כי השניים לא פעלו בשם גורמים זרים, אלא מתוך רצון לפרסם ראשונים מידע מסווג[6]. עם הגשת כתב האישום, התיר בית המשפט המחוזי בלוד פרסום חלקי של הפרשה, אם כי חלקים ממנה נותרו תחת צו איסור פרסום[6].
בתום חקירתו הוחזק אלמקייס במעצר בית באיזוק אלקטרוני, ללא גישה לאינטרנט או לכלל אמצעי המדיה, עם איסור כניסה לביתו של כל אדם, וללא מגע עם העולם החיצון[3].
בעת פרסום הגשת כתב האישום פורסם כי באגף המודיעין הוחלט על הקמת צוות בדיקה בראשות אלוף-משנה, שתפקידו לבדוק את שיטת איתור המועמדים לשירות ביחידות מסווגות, את אופן שמירת המידע בקרב החיילים המשרתים שם ובכלל בצה"ל ואת התנהלות החיילים ברשתות החברתיות[6].
כאמור הטענות של אלמקייס כי גורמים בצה"ל הפעילו אותו, לא הועברו לפרקליטות[3]. בנוסף מעורבותו של תא"ל גופמן בפרשה הוסתרה מאלמקייס ומצוות ההגנה שלו[3].
לפי העיתונאי מיכאל האוזר טוב, המידע על הפעלתו של אלמקייס עלה כבר בשלב מוקדם יחסית במסגרת תחקיר פנימי שקיים אגף המודיעין בצה"ל במקביל לחקירה הפלילית - אך מידע זה לא הועבר לפרקליטות המדינה[3]. ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, הורה על הקמת צוות שיתחקר את דליפת המידע המסווג. בחקירה התברר כי רב-סרן צור הדליף את הידיעות לנער בניסיון להוציא לפועל מבצע השפעה, ולשתול ברשת מידע שיסייע לישראל. עוד נמצא כי איש מהמעורבים לא פנה לקבלת אישור משפטי. כמו כן נטען בתחקיר כי הקשר עם הנער נוהל ללא ידיעת הגורמים המוסמכים באגף המודיעין[3].
מכשיר הטלפון של אלמקייס הוחרם בידי המשטרה עם מעצרו. במקביל להגשת כתב האישום, ביקשו עורכי הדין של אלמקייס, אורית חיון ודין כוכבי, לקבל לידיהם את מכשיר הטלפון שלו, כדי להוכיח את טענותיו[3]. המכשיר עבר לידיהם רק לאחר חודשים רבים שבהם שהה אלמקייס במעצר, לאור סירובה של המדינה. מהתכתובת שנמצאה בו עלה כי הקצין והנגד נהגו לפנות אליו בבקשה שיפרסם ידיעות ביטחוניות מסווגות, וכי את הקשר עם אלמקייס יזם רב-סרן צור, ששימש ראש מדור התרעה באוגדה 210. בהמשך הוא הפנה אל אלמקייס איש מודיעין נוסף מפיקוד המרכז שהחל גם הוא להעביר אליו ידיעות[3].
ביטול כתב האישום ושחרור ממעצר בית
בינואר 2024, לאחר כשנה וחצי של מעצר בית, הצליח אלמקייס להוכיח בעזרת עורכי דינו כי הוא חף מפשע. בעקבות הוכחות אלו פרקליטות המדינה חזרה בה מכתב האישום וביטלה אותו[3]. כמו כן נמצא כי במסגרת מבצע השפעה והפעלת סוכנים במדינות אויב שיזם רומן גופמן נגד גורמי טרור, הופעל אלמקייס באופן שסיכן את חייו.
לטענת דובר צה"ל מינואר 2024, בעקבות החקירה של אגף המודיעין והתייעצות בגורמי הייעוץ המשפטי, הוחלט באגף המודיעין על נקיטת צעדים פיקודיים נגד מספר מעורבים, ובהם החיילים המוזכרים, זאת לאור פעולות אשר חרגו מסמכות ובוצעו ללא קבלת אישורים מתאימים ושלא בהתאם לנהלים, אשר אינם מתירים פעילות אל מול גורמים אזרחיים. נטען גם כי פעולות הקצינים המעורבים מהוות שגיאות מקצועיות, ולא מדובר במעשים המעלים חשד לביצוע עבירה פלילית[3].
עם זאת, בפרשת דלף המידע לאלמקייס (שאינה קשורה לאוגדת הבשן ופרטיה חסויים) הוגשו שני כתבי אישום נגד גורמי אגף המודיעין, ואלה הובילו להרשעות וענישה במסגרת הסדרי טיעון.[8]
חשיפת הפרשה וחקירתה
חשיפת הפרשה בעיתונות
בינואר 2024 חשף מיכאל האוזר טוב את הפרשה בעיתון "הארץ". שמו של אלמקייס נאסר אז לפרסום ודווח עליו כעל "נער בן 17". האוזר טוב חשף את מעצר השווא ואת הקשר לגורמים בצבא וכן תיאר בעיות נוספות בפרשה. לדבריו במהלך החקירה לא בחנה המשטרה לעומק את גרסתו של הנער משום שפעלה בהתאם להנחיות גורמים בצבא. הוא חשף כי בדיקה פנימית של אגף המודיעין אישרה לבסוף את טענת אלמקייס, אך ממצאיה לא הועברו לפרקליטות. האוזר טוב הזכיר גם את מעורבותו של תת־אלוף רומן גופמן, וכי זה יזם מבצעי השפעה ברשת אף על פי שהאוגדה אינה מוסמכת ללוחמה פסיכולוגית[3].
בינואר 2025 פרסמה תוכנית התחקירים "המקור" של חדשות 13 תוכנית תחקיר ובה עדויות של אלמקייס על תנאי מעצרו והתכתבויות של גורמי מודיעין איתו[4].
חקירת הפרשה
לאחר חשיפת הפרשה נודע כי המידע על הפעלתו של אלמקייס עלה במסגרת תחקיר פנימי שקיים אגף המודיעין בשלב מוקדם של הפרשה, אולם הוא הוסתר מהפרקליטות ומגורמי המשפט[3]. לאחר שחרורו של אלמקייס טען דובר צה"ל ביחס למעורבות גופמן כי מדובר "בשגיאה מקצועית שתוחקרה ונבדקה, והוחלט כי תטופל במישור הפיקודי"[3] ננקטו צעדים פיקודיים נגד רס"ן צור והנגד נתנאל, ולתא"ל גופמן ניתנה הערה פיקודית על ידי מפקד פיקוד הצפון אמיר ברעם.[9]
במרץ 2025 פורסם כי הסנגוריה הצבאית פנתה לפרקליטות הצבאית בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד תא"ל גופמן, וכן שני מפקדים נוספים שהיו מעורבים בפרשה. בטענה שהפעילו את אלמקייס, כקטין, בפעילות מודיעינית ללא סמכות מתאימה, ובכך סיכנו את חייו. במכתב ששלחה הסנגוריה לפרקליטה הצבאית הראשית ולתובע הצבאי הראשי נטען כי בצה"ל לא בדקו כראוי את התנהלותם, וניסו לטייח את הפרשה. כן נטען כי התחקיר הפנימי שערך הצבא היה "דל ונכה במתכוון", ונמנע מלברר סתירות בולטות בגרסאות שמסרו המפקדים[10]. גופמן טען כי לא היה מודע לזהותו ולגילו של אלמקייס, וכי הדגיש באוזני פקודיו שאין למסור לו מידע מסווג, אלא ידיעות שפורסמו באמצעים גלויים[3].
טענות לשקרים מצד גופמן בתחקיר צה"ל
בדצמבר 2025 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויו של גופמן, שקודם בינתיים לאלוף והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, לתפקיד ראש המוסד. לאחר ההכרזה טען מיכאל האוזר טוב כי גופמן שיקר בתחקיר שנערך בצה"ל סביב הפעלתו של אורי אלמקייס[11]. לפי האוזר טוב בבדיקה רשמית שנערכה בצה"ל בשנת 2022 טען גופמן שאין לו כל קשר לאלמקייס והוא מעולם לא הפעיל אותו, זאת על אף שעמד בראש שרשרת ההפעלה, יזם ואישר אותה.[11].
לפי האוזר טוב, בעקבות הצהרותיו של אלמקייס בחקירה, בשב"כ פנו לצה"ל כדי לבדוק את הטענות[11]. ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין, תא"ל ג', ערך בדיקה ראשונית בה לא נמצאה עדות לפעילותו של אלמקייס ואיש לא הכירו. עם זאת, כיוון שהנער הזכיר בחקירתו את אוגדה 210, החליט תא"ל ג' לפנות לגופמן, מפקד האוגדה, כדי לברר האם מדובר בפעולה מטעמו[11].
תא"ל ג' תיחקר את גופמן ושאל אותו אם הוא הפעיל את אלמקייס. גופמן הכחיש כל קשר אליו. לפי האוזר טוב גופמן טען שהוא אינו מכיר את הנער ולא מנהל מבצעי השפעה באוגדה[11]. בעקבות עדות זו שלח ראש חטיבת ההפעלה תצהיר לשב"כ שהכחיש כל קשר של צה"ל לאלמקייס. בתצהיר נכתב כי "בבדיקה יסודית בקרב הגורמים המוסמכים בצה"ל העוסקים בתהליך ההפעלה המבצעי בעולם ההשפעה וההונאה, לא נמצאה כל עדות לפנייה לאנשים החשודים (הכוונה, לפי האוזר טוב, לאורי אלמקייס) כחלק ממאמצי השפעה או הונאה". הצבא נדרש להתייחס לסוגיה כמה פעמים לאחר מכן בבדיקות חוזרות, ועשה שימוש נוסף במסמך זה. בעקבות המסמך והצהרתו של גופמן נשללה גרסתו של אלמקייס[11].
ב-29 במאי פורסם כי סגן ראש שב"כ נ' מנע שימוש של הפרקליטות במידע שחושף כי האוגדה של גופמן שיקרה לשב"כ על הפעלת אורי אלמקייס. זאת לאחר שגורמי המקצוע בשב"כ אישרו את השימוש במידע וקבעו כי הוא אינו מסווג. עוד פורסם כי דוד זיני תמך בהחלטתו של נ'.[12]
תביעה משפטית
עורכי דינו של אלמקייס, אורית חיון ודין כוכבי, הגישו כתב תביעה נגד המדינה[11], לפיו במהלך החקירה בשב"כ נמנעה מאלמקייס שינה משום שבכל כמה דקות דפקו על דלת הברזל של תאו באזיקים; ניתן לו אוכל דל שאותו נאלץ לאכול כשהוא אזוק; ובשלב מסוים במעצרו הוחזק בניידת עצירים סגורה במשך שעות וכמעט איבד את הכרתו. בנוסף נטען כי ב־12 הימים הראשונים למעצרו נמנע מאלמקייס לפגוש בעורכי דינו[11].
מועמדות רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד
בעקבות ההכרזה על מועמדות גופמן לתפקיד ראש המוסד בדצמבר 2025, טען אלמקייס כי המינוי מהווה סכנה לביטחון המדינה. לדבריו, גופמן היה מעורב בהפעלתו למשימות מודיעין והשפעה מול גורמי טרור ומדינות אויב, תוך סיכון חייו, אך לאחר שנעצר – התנער גופמן מאחריות והכחיש כל קשר להפעלתו. אלמקייס סיכם כי בשל התנהלות זו, גופמן אינו ראוי לתפקידי פיקוד, ובוודאי שלא לעמידה בראש המוסד[13][14].
המינוי הועבר לבחינת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. הוועדה אישרה את מינויו של גופמן, אולם ההחלטה לא התקבלה פה אחד. יו"ר הוועדה הגיש חוות דעת חולקת ובה התנגד למינוי על רקע ממצאי פרשת אלמקייס וקבע כי נפלו פגמים בטוהר מידותיו של גופמן. גרוניס ציין כי תשובות גופמן בתחקיר הצה"לי לא היו מדויקות, וכי האחריות הפיקודית על הפעלת הקטין מהווה פגם ערכי-מוסרי חמור. שאר חברי הוועדה, ובהם פרופ' טליה איינהורן ומשה טרי, תמכו במינוי, אף שחלקם ציינו בחוות דעתם כי האירועים המפורטים בפרשה מעוררים תהיות משמעותיות, אך אין בהם כדי לפסול את המועמד. הוועדה סירבה לשמוע את עדות אלמקייס, שביקש להופיע בפניה, והסתפקה בחומרים מתוך ראיונות תקשורתיים[15][16].
ב-13 באפריל 2026 הגיש אלמקייס יחד עם התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד מינוי גופמן[17]. באפריל 2026 פורסם כי גופמן שוחח עם מעורבים בפרשה מספר פעמים בתקופה שבין הכרזת מינויו לבין מועד עדותם בפני הוועדה, ושיחות אלה עסקו בהפעלתו של אלמקייס ובחלקו של גופמן בפרשה[18]. לאחר שהבקשה למתן צווי ביניים נגד המינוי נדחתה, הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל עתירה נוספת בעניין[19].
במאי 2026 תמכה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בקבלת העתירות וביטול מינויו של גופמן לראש המוסד, תוך שהיא קובעת כי מעורבותו של גופמן בפרשת אלמקייס "מטילה צל כבד על טוהר המידות שלו" וכי המינוי חורג ממתחם הסבירות. בתגובתה ציינה את התנגדותו של גרוניס למינוי ואת קיומו של מכתב חסוי ומהותי שהעביר ראש המוסד דוד ברנע ובו מידע שהוביל להתנגדותה הנחרצת למינוי[20].
בג״ץ אלמקייס
 | |
| מידע החלטה | |
|---|---|
| ערכאה | בג"ץ |
| תאריך טענות | 12 במאי 2026 |
| תאריך החלטה | 1 ביוני 2026 |
| החלטה | |
| דחיית העתירות ומינויו של גופמן | |
| חברי המותב | |
| חברי המותב | דפנה ברק ארז, אלכס שטיין, עופר גרוסקופף |
| דעות בפסק הדין | |
| דעת רוב | דעת רוב קבעה כי התנהלותו של גופמן בפרשה אינה מטילה בו דופי ערכי |
ב-12 במאי 2026 התקיים דיון בעתירות בבג"ץ בפני ההרכב השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ועופר גרוסקופף. השאלה המרכזית שהגדיר בית המשפט היא האם מעורבותו של גופמן ב"פרשת אלמקייס" מהווה פגם המצדיק את ביטול מינויו, או שמא מדובר באירוע שנבדק ואינו מחייב התערבות בהחלטת ראש הממשלה.[21] בהחלטת ביניים שניתנה בתום הדיון, הורה בית המשפט להגיש לעיונו את כלל החומרים והפרוטוקולים שהונחו בפני הוועדה המייעצת למינוי בכירים (ועדת גרוניס). בנוסף, ובהסכמת הצדדים, הורה בג״ץ על הגשת תצהיר מטעם תא"ל ג', לשעבר ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באמ"ן. על התצהיר לכלול התייחסות מפורטת לבירור שערך הקצין במאי 2022 מול גופמן וגורמים באוגדה 210, בעקבות בדיקה של מערך ביטחון המידע (מחב"ם).[21]
ב-14 במאי 2026, יומיים לאחר הדיון בעתירות נגד מינויו של גופמן לראש המוסד, הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, "בקשה דחופה" וחסויה לבג"ץ להגשת מידע חדש.[22] לפי הודעתה, שנוסחה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) ד״ר גיל לימון במהלך תקופת החפיפה של גופמן במוסד, הוא שוחח עם ראשת אגף שבו משרת תא"ל ג' בנוגע להמשך העסקתו של הקצין בארגון.[22] היועמ"שית טענה כי מדובר במידע שעל גופמן הייתה חובה למסור לבית המשפט בעצמו במהלך הדיון, שכן הדבר נוגע להתערבות לכאורה בעניינו של קצין המעורב בהליך המשפטי נגדו.[22]
הממשלה מצידה ביקשה להסיר את החיסיון מההודעה, בטענה כי מדובר באירועים "חסרי משקל" שמטרתם להטיל דופי בגופמן. שופטי בג"ץ הורו לצרף הסבר גלוי להודעה החסויה, אך הבהירו כבר בשלב זה כי אין במידע החדש כדי לשנות את ההחלטות שניתנו עד לאותו יום בתיק.[22]
ב-15 במאי הוגשה תגובתו של גופמן, באמצעות עו"ד אוהד שלם, ובה נדחו טענות היועמ"שית בתקיפות.[23] בתגובה נטען כי דברי היועמ"שית "אינם אמת" וכי היא פעלה בחוסר תום לב תוך השמטת עובדות מהותיות.[23] לפי גרסת גופמן, נושא המשך העסקתו של תא"ל ג' עלה ביוזמת ראשת האגף כחלק מסקירת כוח אדם שגרתית בחפיפה, והוא השיב כי יחליט בעניין רק לאחר כניסתו לתפקיד.[23] עוד נטען כי גופמן הנחה מפורשות שלא לפנות לקצין בנושאים אלו עד לסיום ההליך המשפטי כדי לשמור על טוהרו, וכי לא קיים פגישה אישית או שיחה עם תא"ל ג' בנושא העתירות.[23]
ב-17 במאי הוגש תצהיר לבג"ץ מטעם תא"ל ג'.[24] בתצהיר, שגובה בתרשומת שניהל ג' בזמן אמת, נכתב כי גופמן נשאל אם "ידוע לו על קשר כלשהו לערוץ אקטואליה ביטחונית בטלגרם", והוא השיב לכך בשלילה.[25]
ב-19 במאי 2026 קבע בג"ץ כי עבודת ועדת גרוניס לקתה בחסר והורה לה לזמן בפניה ולגבות עדויות מאלמקייס ומתא"ל ג'.[26] הוועדה פעלה בהתאם להנחיה זו ועמדות חבריה לא השתנו.
ב-1 ביוני 2026 דחה בג"ץ את העתירות וקבע בדעת רוב כי "אין חולק כי בפרשת אלמקייס האלוף גופמן פעל שלא כשורה", אך אין בהתנהלותו זו פגם בטוהר המידות השולל את מינויו לראש המוסד.[27]. בפסקו, השופט שטיין תקף בחריפות את עצם הגשת העתירה, את היועצת המשפטית לממשלה ואת עו"ד אליעד שרגא יו"ר התנועה לאיכות השלטון שכינה את גופמן במילים פוגעניות ודרש להשית עליו הוצאות בסך 70,000 ש״ח.
קישורים חיצוניים
- אושרה מועמדותו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, באתר משרד ראש הממשלה, 12 באפריל 2026
- המקור, עונה 24, פרק 2: נער במרתפי השב"כ, באתר חדשות 13, 7 בינואר 2025
- הנער שהופעל ע"י הצבא והוחזק במעצר בגין ריגול: "הייתי בתא שבי לכל דבר ועניין", באתר הארץ, 7 בינואר 2025
מיכאל האוזר טוב, "יש דברים שאני לא משתף, כדי שההורים לא יידעו": זהו הנער שנעצר על ידי שב"כ והואשם בריגול אחרי שסייע לצה"ל, באתר הארץ, 10 בינואר 2025- גלעד מורג, יואב זיתון, אישום: איש מילואים באמ"ן מסר ידיעות סודיות לנער, שפרסם אותן; חייל נוסף נעצר, באתר ynet, 13 ביוני 2022
- מיכאל האוזר טוב, נער נעצר לשנה וחצי בגין ריגול, האישום בוטל כשהתברר שהופעל באישור תא"ל, באתר הארץ, 10 בינואר 2024
- מיכאל האוזר טוב, הנער שהופעל באישור תא"ל ונכלא: עברתי תרגילי חקירה קשים, מנעו ממני שינה, באתר הארץ, 1 ביולי 2024
- מיכאל האוזר טוב, הסנגוריה הצבאית ביקשה לפתוח בחקירה נגד מזכירו הצבאי של רה"מ כי הפעיל נער במבצע השפעה, באתר הארץ, 16 במרץ 2025
- טל אריאל יקיר, "נוצלתי על ידי הצבא לאורך כל הדרך": הקטין שהופעל בידי אלוף גופמן תובע צדק, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2025
- שלמה פיוטרקובסקי, מי נתן את ההוראה: האמת מאחורי הפרשה שעלולה לסכל את מינוי רומן גופמן, בעיתון מקור ראשון, 2 במאי 2026
הערות שוליים
- ↑ פסקה 77 לפסק דינו של השופט גרוסקופף
- ↑ פסקה 94 לפסק דינו של השופט עופר גרוסקופף
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 3.15 3.16 3.17 3.18 3.19 מיכאל האוזר טוב, נער נעצר לשנה וחצי בגין ריגול, האישום בוטל כשהתברר שהופעל באישור תא"ל, באתר הארץ, 10 בינואר 2024
- ^ 4.0 4.1 4.2 המקור, עונה 24, פרק 2: נער במרתפי השב"כ, באתר חדשות 13, 7 בינואר 2025
- ^ 5.0 5.1 5.2 הנער שהופעל ע"י הצבא והוחזק במעצר בגין ריגול: "הייתי בתא שבי לכל דבר ועניין", באתר הארץ, 7 בינואר 2025
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 יניב קובוביץ, חייל מילואים באמ"ן וקטין הואשמו בפרסום ידיעות סודיות ברשתות החברתיות, באתר הארץ, 13 ביוני 2022
- ↑ גידי וייץ, צה"ל שיקר לפרקליטות בפרשת אלמקייס, והנער נשאר במעצר עוד 16 חודשים, באתר הארץ, 26 במאי 2026
- ↑ פסקה 14 לפסק דינו של השופט גרוסקופף
- ↑ בג"ץ 23426-04-26 אורי אלמקייס ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־1 ביוני 2026
- ↑ טל אריאל יקיר, "נוצלתי על ידי הצבא לאורך כל הדרך": הקטין שהופעל בידי אלוף גופמן תובע צדק, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2025; מיכאל האוזר טוב, הסנגוריה הצבאית ביקשה לפתוח בחקירה נגד מזכירו הצבאי של רה"מ כי הפעיל נער במבצע השפעה, באתר הארץ, 16 במרץ 2025
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 11.7 מיכאל האוזר טוב, רומן גופמן שיקר בתחקיר צה"ל וטען כי לא הפעיל את הנער לטובת מבצע השפעה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2025
- ↑ יהושע בריינר, בגיבוי זיני, סגנו מנע מהפרקליטות להציג מידע שחושף כי האוגדה של גופמן שיקרה לשב"כ על הפעלת הנער, באתר הארץ, 29 במאי 2026
- ↑ הנער שהופעל על ידי גופמן תוקף: "הפקיר אותי והרס את חיי - יפקיר גם אנשי מוסד", באתר ישראל היום, 4 בדצמבר 2025
- ↑ מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד מסוכן לביטחון ישראל!, אורי אלמקייס, רשת X, 4 בדצמ׳ 2025
- ↑ יהונתן ליס, מיכאל האוזר טוב, חן מענית, בניגוד לעמדת גרוניס: הוועדה למינוי בכירים אישרה את מינוי רומן גופמן לראש המוסד, באתר הארץ, 12 באפריל 2026
- ↑ איתמר אייכנר, למרות התנגדות גרוניס: הוועדה למינוי בכירים אישרה את מינוי גופמן לראש המוסד, באתר ynet, 12 באפריל 2026
- ↑ לי נעים, אורי אלמקייס עתר לבג"ץ נגד מינויו של רומן גופמן לראש המוסד, באתר מאקו, 14 באפריל 2026
- ↑ מיכאל האוזר טוב, גופמן יצר קשר עם מעורבים בפרשת הפעלת הקטין לפני עדותם בוועדת גרוניס, באתר הארץ, 30 באפריל 2026
- ↑ חני אדרי, מופתעים? התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד מינוי גופמן, באתר "סרוגים", 19 באפריל 2026
- ↑ נטעאל בנדל, היועמ"שית לבג"ץ: בטלו את מינוי רומן גופמן לראש המוסד, באתר ynet, 10 במאי 2026
- ^ 21.0 21.1 בג"ץ רומן גופמן: השופטים דורשים לקבל את הפרוטוקולים של ועדת המינויים, באתר www.maariv.co.il, 2026
- ^ 22.0 22.1 22.2 22.3 נטעאל בנדל, טובה צימוקי, היועמ"שית העבירה "מידע חסוי" על גופמן. בג"ץ: לא יוביל לשינוי ההחלטות שקיבלנו, באתר ynet, 14 במאי 2026
- ^ 23.0 23.1 23.2 23.3 נטעאל בנדל, מתקפה חריפה של גופמן על היועמ"שית: "לא אומרת אמת", באתר ynet, 15 במאי 2026
- ↑ נטעאל בנדל, התצהיר שיכשיר את מינוי גופמן לראש המוסד? "אישר שלא מסר מסמכים לערוצי טלגרם", באתר ynet, 18 במאי 2026
- ↑ מיכאל האוזר טוב, בג"ץ על מינוי גופמן: על ועדת גרוניס להתכנס שוב לשמוע את דברי אלמקייס ותא"ל ג', באתר הארץ, 19 במאי 2026
- ↑ בג"ץ 23426-04-26 אורי אלמקייס נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־19 במאי 2026
- ↑ נטעאל בנדל, בג"ץ דחה את העתירות - ורומן גופמן ימונה לראש המוסד, באתר ynet, 1 ביוני 2026;
בג"ץ 23426-04-26 אורי אלמקייס ואחרים נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־1 ביוני 2026
פרשת הפעלתו ומעצרו של אורי אלמקייס43384825Q131554640