פרסי פוסט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. פרסי הריסון פוסט (אנגלית: Percy Fawcett; 18 באוגוסט 1867–1925 בקירוב) היה גאוגרף בריטי, קצין ארטילריה, קרטוגרף, ארכאולוג וחוקר דרום אמריקה. פרסי פוסט נעלם בשנת 1925 (יחד עם בנו הבכור, ג'ק, ואחד מחבריו של ג'ק, ראלי רימל) במהלך משלחת למצוא את אתר העיר האבודה "Z" (אנ') - עיר עתיקה, שהוא ואחרים האמינו כי קיימת בג'ונגלים של ברזיל.[1]
ראשית החיים
פרסי פוסט נולד ב־18 באוגוסט 1867 בטורקי, דבון, אנגליה, לאדוארד בויד פוסט ומיירה אליזבת מקדונלנד.[2] פוסט קיבל את השכלתו המוקדמת בקולג' ניוטון אבוט. אביו של פוסט, שנולד בהודו, היה עמית החברה הגאוגרפית המלכותית (RGS), ואילו אחיו הבכור, אדוארד דאגלס פוסט (1866–1960), היה מטפס הרים, מומחה לתורת הנסתר המזרחית ומחבר ספרים ורומני הרפתקאות פופולריים.[3]
פוסט למד באקדמיה הצבאית המלכותית, וקבל דרגת סגן בארטילריה ב־24 ביולי 1886.[4] ב־13 בינואר 1896 התמנה לתפקיד שליש [5] של גדוד התותחנים הראשון בקורנוול [6] והועלה לדרגת קפטן ב־15 ביוני 1897.[7] בהמשך שירת בהונג קונג, במלטה וציילון,[8] שם פגש את אשתו לעתיד נינה אגנס פטרסון, אותה נשא בינואר 1901. נולדו להם שני בנים, ג'ק (יליד 1903), ובריאן (1906–1984), ובת אחת, ג'ואן (1910–2005).
פוסט הצטרף לחברה הגאוגרפית המלכותית ( RGS) בשנת 1901, במטרה ללמוד מדידות ועיצוב מפות. בהמשך עבד בשירות החשאי הבריטי בצפון אפריקה תוך כדי לימוד מלאכת המודדים. הוא שירת במשרד המלחמה באי ספייק, מחוז קורק משנת 1903 עד 1906, שם הועלה לדרגת רב-סרן ב־11 בינואר 1905.[9] הוא התיידד עם הסופרים ה. ריידר האגרד וארתור קונאן דויל. האחרון השתמש בדיווחים מאמזונאס של פוסט כהשראה לרומן "העולם האבוד".
משלחות מוקדמות
המשלחת הראשונה של פוסט לדרום אמריקה הייתה בשנת 1906.[10] הוא היה בגיל 39 ונסע לברזיל למפות אזור ג'ונגל בגבול ברזיל ובוליביה, לפי בקשת החברה הגאוגרפית המלכותית. האגודה הטילה את יצירת המפה של האזור הזה, כמיפוי צד שלישי שאינו מייצג אינטרסים לאומיים מקומיים. הוא הגיע ללה פאס, בוליביה ביוני. בעודו במסע בשנת 1907, טען פוסט כי ראה וירה באנקונדה ענקית באורך 19 מטר, טענה שבגללה הוא הפך ללעג על ידי מדענים. הוא דיווח גם על בעלי חיים מסתוריים אחרים שלא היו מוכרים לזואולוגים, כמו כלב קטן דמוי חתול בערך בגודל של שועל, שלטענתו ראה פעמיים, גם את העכביש הענק Apazauca, שטען שהרעיל מספר מקומיים.[11][12]
פוסט ערך שבעה מסעות בין 1906 ל־1924. הוא היה מקובל על המקומיים והעריך אותם, ונתן להם מתנות, התנהל איתם בסבלנות ובהתנהגות אדיבה. בשנת 1908 הוא התחקה אחר מקור נהר ריו ורדה (ברזיל) ובשנת 1910 עשה מסע לנהר הית' (בגבול בין פרו לבוליביה) כדי למצוא את מקורו, לאחר שפרש מהצבא הבריטי ב-19 בינואר.[13]
בהתבסס על מחקר תיעודי, פוסט גיבש עד שנת 1914 רעיונות על קיומה של "עיר אבודה", שכינה אותה "Z", אי שם באזור מאטו גרוסו בברזיל. הוא תיאר כי פעם הייתה קיימת תרבות מורכבת באזור האמזונס ושייתכן כי חורבות מבודדות שרדו.[14] פוסט מצא גם מסמך המכונה "כתב יד 512", ושכן בספרייה הלאומית של ריו דה ז'ניירו. הוא האמין שזהו מסמך של מתיישב פורטוגזי, שכתב שבשנת 1753 כי גילה את חורבותיה של עיר עתיקה שהכילה קשתות, פסל ומקדש עם הירוגליפים. העיר מתוארת בפירוט רב מבלי לספק את המיקום המדויק. עיר זו הפכה ליעד משני עבור פוסט, אחרי היעד המרכזי - מציאת שרידי "Z".
בתחילת מלחמת העולם הראשונה חזר פוסט לבריטניה לשרת בצבא כקצין מילואים בתותחנים והתנדב לתפקיד בפלנדריה, ופיקד על חטיבת ארטילריה אף על פי שהיה כמעט בן 50. הוא הועלה לדרגת סגן אלוף ב־1 במרץ 1918.[15] הוענק לו עיטור על השירות המצוין ביוני 1917.
לאחר המלחמה חזר פוסט לברזיל ללמוד על חיות הבר והארכאולוגיה המקומיים. בשנת 1920 עשה ניסיון לבדו לחפש את העיר "Z", אך סיים את החיפוש לאחר שסבל מקדחת.[14]
משלחת אחרונה
בשנת 1925, במימון קבוצת משקיעים מלונדון,[16] חזר פוסט לברזיל עם בנו הבכור ג'ק וחברו הטוב והוותיק ראלי רימל, למסע חיפושים כדי למצוא את האתר של העיר "Z". פוסט השאיר הוראות לפיהן אם המשלחת לא תחזור, אין לשלוח משלחת הצלה שמא גורל המצילים יהיה כגורלו.
פוסט היה אדם עם ניסיון של שנים רבות בפעילות וחיים בשטח, ולקח ציוד כמו מזון משומר, אבקת חלב, אקדחים, מכשירי ניווט וכרונומטר. חבריו למשלחת נבחרו בגלל איתנותם, יכולתם ונאמנותם זה לזה. פוסט בחר רק בשני בני לוויה כדי להקטין את הסירבול של המשלחת ופחות התחשב בשבטים הילידים, מכיוון שחלקם היו עוינים כלפי זרים.
ב־20 באפריל 1925 יצאה משלחתו מקויאבה. בנוסף לשני מלוויו העיקריים, ליוו את פוסט שני ברזילאים, שני סוסים, שמונה פרדות וזוג כלבים. התקשורת האחרונה עם המשלחת הייתה ב־29 במאי 1925, כאשר פוסט כתב, במכתב לאשתו שנמסרה על ידי אחד הילידים, שהוא מוכן לצאת לשטח שלא נחקר רק עם ג'ק וראלי. על פי הדיווחים, הם חצו יובל נהר בדרום מזרח האמזונס. המכתב האחרון, נתן את מיקומם ובאופן כללי המכתב היה אופטימי.
רבים הניחו כי האינדיאנים המקומיים הרגו אותם, מכיוון שבאותו זמן היו כמה שבטים בקרבת מקום: הקאלאפלו, השבט האחרון שראה אותם, הארומאס, סויאס והקסוונטות שאל שטחם הם נכנסו. לדברי החוקר ג'ון המינג, משלחתו של פוסט שכללה את השלושה, הייתה קטנה מדי בכדי לשרוד בג'ונגל. הציפייה שלו שמארחיו הילידים יעזרו להם, כנראה הייתה מחשבת שווא כי הוא היה מוגבל במתנות שהצליח להביא להם כדי לתת להם בתמורה לנדיבותם. 20 שנה אחר כך, ראש שבט הקאלפלו בשם קומאצי, אמר לאנשיו כיצד נהרגו הזרים הלא-רצויים. אך חוקרים אחרים חשבו שהם הלכו לאיבוד ומתו מרעב.[17][18]
אדמר מורל ונילו ולוזו דיווחו כי קודמו של קומאצ'י, ראש השבט איזארארי, אמר להם שהוא הרג את פוסט ובנו ג'ק, כשירה בהם בחצים לאחר שפוסט תקף אותו ואת הילידים האחרים כשסירבו למסור לו מדריכים וסבלים.[19]
בשבט הקאלפלו קיים סיפור שעובר בעל פה, על בואם של שלושת החוקרים, ושהם נסעו מזרחה ואחרי חמישה ימים אנשי השבט הבחינו שהקבוצה כבר לא הדליקה יותר מדורות במחנה שלהם. הקאלאפלו אומרים שסביר להניח כי אנשי שבט אלים הרגו אותם. אין שום הוכחה שהם נרצחו. ייתכן שהם מתו מסיבות טבעיות בג'ונגל הברזילאי.
בשנת 1927 נמצאה לוחית-שם של פוסט אצל שבט אינדיאני. ביוני 1933 נמצא מצפן תאודוליט, השייך לפוסט, בידי שבטי האינדיאנים של המטו גרוסו. עם זאת, לוחית השם הייתה ממשלחתו הקודמת של פוסט. היא ככל הנראה ניתנה במתנה לראש אותו שבט אינדיאני. הוכח שהמצפן הושאר מאחור לפני שנכנסו לג'ונגל במסעם האחרון.[20][21][22]
"מחנה הסוסים המתים"
"מחנה הסוסים המתים", או מחנה פוסט, הוא אחד המחנות הגדולים שעשה פוסט במסעו האחרון. המאהל הזה היה המיקום האחרון הידוע שלו. ממחנה הסוסים המתים, פוסט כתב לאשתו על הקשיים שעמדו בפניהם, הקואורדינטות שלו, ותוכניותיו לעתיד הקרוב. הוא סיים את המסר שלו: "אתה לא צריך לפחד משום כישלון".[23]
שאלה אחת שנותרה בנוגע למחנה סוסים מתים נוגעת להבדלים בקואורדינטות שפוסט נתן למחנה. במכתב לאשתו הוא כתב: "הנה אנחנו ב'מחנה סוסים מתים', קו רוחב 11 מעלות 43' דרום ואורך 54 מעלות 35' מערב, המקום בו מת סוסי בשנת 1920". עם זאת, בדו"ח ששלח לעיתונים בצפון אמריקה הוא נתן קואורדינטות אחרות. ייתכן כי אי ההתאמה הייתה שגיאה בדפוס. עם זאת, ייתכן שהוא הסתיר בכוונה את המיקום כדי למנוע מאחרים להשתמש בנתוניו כדי למצוא את העיר האבודה.[24] ייתכן והיה בכך גם ניסיון למנוע כל ניסיונות ההצלה. פוסט הצהיר כי אם ייעלם, אין לשלוח משלחת הצלה מכיוון שהסכנה הייתה גדולה מדי.[25]
שמועות ודיווחים
התאוריה של הנרי קוסטין
החוקר הנרי קוסטין ליווה את פוסט בחמש משלחות קודמות. קוסטין הביע ספק שפוסט נרצח בידי האינדיאנים הילידים, מכיוון שהוא נהנה בדרך כלל מיחסים טובים עימם. הוא האמין שפוסט נקלע לחוסר אוכל או נפל לתשישות.[26]
סיפורו של וילאס בואז
החוקר הדני ארנה פאלק-רון נסע למטו גרוסו במהלך שנות השישים. בספר שהופיע בשנת 1991 הוא כתב כי נודע לו על גורלו של פוסט בסיפור של אורלנדו וילאס-בואז - פעיל ברזילאי למען זכויות הילידים.[27] את הדברים שמע מאחד הרוצחים של פוסט. לטענתו, פוסט וחבריו עברו תאונה על הנהר ואיבדו את מרבית המתנות שהביאו לשבטים. המשך המסע ללא מתנות היה הפרה קשה של הפרוטוקול. מכיוון שחברי המשלחת היו באותה עת חולים באורח קשה, שבט הקאלאפלו שהם נתקלו בו החליט להרוג אותם. גופותיהם של ג'ק פוסט וריילי רימל הושלכו לנהר. אל"ם פוסט, שנחשב לאדם זקן ולכן מכובד, קיבל קבורה ראויה. פאלק-רון ביקר בשבט קאלאפלו ודיווח כי אחד מזקניי השבט אישר את סיפורו של וילאס-בוז על איך ומדוע נהרג פוסט.
בשנת 1951, אורלנדו וילאס-בוז קיבל כביכול את עצמות השלד של פוסט ובדק אותן באופן מדעי. הבדיקה אישרה, לכאורה, כי העצמות היו של פוסט, אך בנו, בריאן פוסט, סירב לקבל זאת. וילאס-בוז טען כי בריאן התעניין יותר מדי ברווחים כספיים מהספרים על היעלמותו של אביו. ניתוח מדעי מאוחר יותר אישר כי העצמות אינן של פוסט.[28][29]
בשנת 1998, החוקר האנגלי בנדיקט אלן יצא להפגש עם האינדיאנים בקאלאפלו, שלפי טענת וילאס-בוז הודו בכך שהרגו את שלושת חברי משלחת פוסט. אחד מזקני שבט הקאלאפלו, ווג'וי, טען במהלך הראיון שצולם ב-BBC כי העצמות שנמצאו על ידי וילאס-בוז 45 שנה לפני כן לא היו באמת של פוסט.[30][31] הזקן הכחיש כי לשבטו היה חלק בהעלמותם של חברי משלחת פוסט. שום עדות חותכת אינה תומכת בשום הצהרה.
קומונה בג'ונגל
ב־21 במרץ 2004 דיווח העיתון הבריטי "האובזרבר" כי מנהל הטלוויזיה מישה ויליאמס, שחקר את מסמכיו הפרטיים של פוסט, סבר שפוסט לא התכוון לחזור לבריטניה אלא התכוון למצוא קומונה בג'ונגל על בסיס עקרונות תיאוסופיים של פולחן בנו, ג'ק.[32] ויליאמס הסביר את מחקריו בפירוט מסוים בהקדמה למחזהו אמזוניה, שהופיע לראשונה באפריל 2004.[33]
העיר האבודה של Z של גראן
בשנת 2005 ביקר סופר ה"ניו יורקר" דייוויד גראן (אנ') בשבט קאלאפלו ודיווח כי ככל הנראה השבט שימר היסטוריה בעל פה על פוסט, שהיה בין האירופאים הראשונים שהשבט ראה אי פעם. מהדיווח למד כי פוסט ומשלחתו שהו בכפרם ואז עזבו, לכיוון מזרח. הקאלאפלו הזהירו את פוסט וחבריו כי אם ילכו בדרך שתכננו, הם יהרגו על ידי "אינדיאנים עזים" שכבשו את השטח הזה, אך פוסט התעקש להמשיך. אנשי הקאלאפלו הבחינו בעשן ממדורת המשלחת בכל ערב במשך חמישה ימים לפני שנעלמה. הקאלאפלו אמרו שהם בטוחים שאינדאנים אלימים הרגו אותם.[34] המאמר גם מדווח כי שבט המכונה קוהיקוגו שהה באזור בו פוסט נעלם, כפי שהתגלה על ידי הארכאולוג מייקל האקנברגר ואחרים.[35]
בשנת 2009 יצא ספרו של גראן, "העיר האבודה Z" (אנ'), המתאר את פועלו של פוסט. על פי הספר, יצא בשנת 2016 סרט באותו שם (אנ'), שנכתב ובויים על ידי ג'יימס גריי (אנ'), בכיכובו של צ'ארלי האנם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Heckenberger, Michael J. (2009). "Lost Cities of the Amazon". Scientific American. 301 (4): 64–71. doi:10.1038/scientificamerican1009-64.
- ^ "E. Douglas Fawcett (1866–1960)". Keverel Chess. 10 August 2011. Archived from the original on 3 April 2012.
- ^ "Fawcett, E Douglas". The Encyclopedia of Science Fiction. 18 January 2017
- ^ No. 25615". The London Gazette. 10 August 1886. p. 3855.
- ^ No. 26703". The London Gazette. 24 January 1896. p. 424
- ^ No. 26705". The London Gazette. 31 January 1896. p. 589.
- ^ "No. 26869". The London Gazette. 2 July 1897. p. 3635
- ^ Fawcett, Percy (4 May 2010). Exploration Fawcett: Journey to the Lost City of Z. The Overlook Press.
- ^ "No. 27792". The London Gazette. 12 May 1905. p. 3426
- ^ No. 27916". The London Gazette. 25 May 1906. p. 3657
- ^ Fawcett, P. H. and Fawcett, B. Exploration Fawcett (1953)
- ^ Apazauca spider". The Great Web of Percy Harrison Fawcett.
- ^ "No. 28330". The London Gazette. 18 January 1910. p. 434.
- ^ 14.0 14.1 Grann, David (19 September 2005). "The Lost City of Z". The New Yorker. Retrieved 23 December 2016.
- ^ "No. 31120". The London Gazette (Supplement). 10 January 1919. p. 674.
- ^ The London Illustrated News, 22 June 1924
- ^ "Man Who Knew Fawcett". Lancashire Evening Post. 25 July 1931. p. 4. Retrieved 11 June 2018.
- ^ "Izarari, Chief of the Kalapalos". The Great Web of Percy Harrison Fawcett. Retrieved 11 March 2019.
- ^ "Reports for Fawcett's assassination by Izarari". The Great Web of Percy Harrison Fawcett. Retrieved 11 March 2019.
- ^ Wallechinsky, David; Wallace, Irving (1981). "History of the Search for Percy H. Fawcett, Part 2". Trivia-Library.com.
- ^ Cummins, Geraldine (March 1985). The Fate of Colonel Fawcett. Health Research Books. p. 14
- ^ Basso, Ellen B. (22 July 2010). The Last Cannibals: A South American Oral History. University of Texas Press.
- ^ "Colonel Fawcett's Last Words". Colonel Percy Fawcett's Search For the Lost city of Z. Archived from the original on 28 September 2010. Retrieved 9 June 2011.
- ^ The Continuing Chronicles of Colonel Fawcett". Retrieved 9 June 2011.
- ^ "Dead Horse Camp (Fawcett's Camp)". The Great Web of Percy Harrison Fawcett. Retrieved 9 June 2011.
- ^ "Man Who Knew Fawcett". Lancashire Evening Post. 25 July 1931. p. 4. Retrieved 11 June 2018.
- ^ Falk-Rønne, Arne (16 March 2017). Dr. Klapperslange (in Danish). Lindhardt og Ringhof
- ^ The upper jaw provides the clearest possible evidence that these human remains were not those of Colonel Fawcett, whose spare upper denture is fortunately available for comparison. Royal Anthropological Institute (London) (1951) "Report on the human remains from Brazil" as quoted by Grann (2009) p. 253
- ^ "1953 Col. Fawcett Peru Bolivia Brazil South America Lost Expedition El Dorado". eBay. Retrieved 21 July 2017.
- ^ Orcutt, Larry (2000). "Colonel Percy Harrison Fawcett"
- ^ Vajuvi said that they were the bones of his grandfather, Mugikia." Grann (2009) pp. 252–253
- ^ Thorpe, Vanessa (21 March 2004). "Veil lifts on jungle mystery of the Colonel who vanished". The Observer.
- ^ Williams, Misha. AmaZonia (PDF).
- ^ Grann, David (19 September 2005). "The Lost City of Z". The New Yorker. Retrieved 23 December 2016.
- ^ The Lost City of Z and Charles Mann's book 1491: New Revelations of the Americas Before Columbus.