פרננדו הראשון, מלך פורטוגל

פרננדו הראשון, מלך פורטוגל
Fernando I
	פרננדו הראשון, מלך פורטוגל
לידה	31 באוקטובר 1345; קוימברה, ממלכת פורטוגל
פטירה	22 באוקטובר 1383 (בגיל 37); ליסבון, ממלכת פורטוגל
מדינה	ממלכת פורטוגל
בת זוג	לאונור טלס
שושלת בית בורגונדי
תואר	מלך פורטוגל
אב	פדרו הראשון, מלך פורטוגל
אם	קונסטנסה מנואל
צאצאים	ראו בהמשך
	18 בינואר 1367 – 22 באוקטובר 1383; (16 שנים)
	→ פדרו הראשון, מלך פורטוגל ביאטריש, מלכת פורטוגל ←
	23 במרץ 1369 – 31 במרץ 1371; (שנתיים)
	→ פדרו, מלך קסטיליה אנריקה השני, מלך קסטיליה ←

פרננדו הראשון, מלך פורטוגל (בפורטוגזית: Fernando I; ‏31 באוקטובר 1345 - 22 באוקטובר 1383), היה מלך פורטוגל בין השנים 1367–1383 וטוען לכתר קסטיליה בין השנים 1369–1371.

ביוגרפיה

פרננדו נולד בקוימברה בפורטוגל ב-31 באוקטובר 1345, לפדרו הראשון, מלך פורטוגל וקונסטנסה מנואל, בתם של חואן מנואל, נסיך ויאנה וקונסטנס מאראגון, נסיכת ויאנה.

בשנת 1367 מת אביו פדרו הראשון, מלך פורטוגל, ופרננדו עלה לשלטון במקומו. בשנת 1369 מת פדרו, מלך קסטיליה, ובמקומו עלה לשלטון אחיו אנריקה השני, מלך קסטיליה - בנו הלא חוקי של אלפונסו האחד עשר, מלך קסטיליה. פרננדו ערער על זכותו של אנריקה, ותבע את כתר קסטיליה לעצמו. בעקבות כך פרצה מלחמה בין קסטיליה לפורטוגל, ובשנת 1371 חתמו השניים על הסכם בתיווכו של האפיפיור גרגוריוס האחד עשר, שאנריקה ישלוט בממלכת קסטיליה, ואילו פרננדו יתחתן עם בתו של אנריקה - לאונור מקסטיליה. אולם עוד קודם קיום ההסכם התחתן פרננדו עם לאונור טלס, בתם של מרטין אפונסו טלו דה מנסס ואלדונסה אאנס דה ואסקונסלוס. כעבור זמן קצר התחדשה המלחמה בעקבות תככיו של ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר, והיא נמשכה עד לשנת 1373.

לאחר מותו של אנריקה השני, מלך קסטיליה בשנת 1379, שוב התחדשה המלחמה בעקבות תככי ג'ון מגונט, ובשנת 1382 נחתם הסכם בדחוס, ובו הוחלט שבתו של פרננדו - ביאטריש תתחתן עם חואן הראשון, מלך קסטיליה, ולאחר מותו של פרננדו יירשו שניהם את פורטוגל.

ב-14 במאי 1383 התחתנו השניים, וב-22 באוקטובר אותה שנה מת פרננדו, ולפני מותו חתם על הסכם שחואן וביאטריש יירשו אותו. אולם, האצולה הפורטוגזית לא קיבלה את ההסכם, אשר משמעותו הייתה העברת השלטון בפועל לשושלת החדשה, ולמעשה השתלטות של מלכי קסטיליה על פורטוגל, וגם מעמד הסוחרים העשירים של ליסבון התנגד לו.

סדרת מעשי עוינות הדדים החלה מיד עם מותו של המלך בדצמבר 1383. קרב משמעותי ראשון, "קרב אטולירוס", התרחש באפריל 1384 בין קבוצת קרב קסטיליאנית לכוח פורטוגזי בפיקודו של הגנרל נונו אלוורש פריירה (Nuno Álvares Pereira), אשר נתמך בכוחות סיוע אנגלים. הקרב הסתיים בניצחון פורטוגזי ללא נפגעים. כוח קסטיליאני גדול יותר, בפיקודו של המלך עצמו, הטיל מצור על ליסבון, אך נאלץ לסגת לאחר כ-4 חודשים כתוצאה משיבושי ההספקה והטרדות מצד כוחות פורטוגזים אשר זינבו בו.

באפריל 1385 הכריז על עצמו ז'ואאו, דוכס אביש, בתמיכת ממלכת אנגליה, כמלך ז'ואאו הראשון מפורטוגל. הוא החל במסע לגיוס תמיכה עממית גם בערים אשר הביעו את תמיכתם בעבר בנסיכה ביאטריש והמלך חואן הראשון מקסטיליה, והעביר את תמיכתם אליו. בעקבות ככך פרצה מלחמה בין פורטוגל לקסטיליה, אולם ז'ואאו נשאר בשלטון, והקים את שושלת בית אביש אשר שלטה בשנים הבאות בפורטוגל.