פריץ מקנזן
תבנית אמן ריקה פריץ מקנזן (* 8 באפריל 1866 בגרין ; † 12 במאי 1953 בברמן) היה צייר גרמני, מייסד שותף של מושבת האומנים וורפסוודה ומנהל האקדמיה הנורדית לאומנות, כיום אוניברסיטת ברמן לאומנויות.
קורות חיים
למד משנת 1884 יחד עם אוטו מודרזון ופריץ אוברבק (Fritz Overbeck) באקדמיה לאומנות של דיסלדורף (Kunstakademie Düsseldorf), ומשנת 1889 אצל פרידריך אוגוסט פון קולבאך ווילהלם פון דיאז (Wilhelm von Diez) באקדמיה לאומנות של מינכן (Akademie der Bildenden Künste München).
כבר בשנת 1884 גילה מקנזן את כפר הביצות וורפסוודה עם נופיו ואוכלוסייתו הכפרית, שנתנו השראה לעבודותיו, ובילה שם את חודשי הקיץ. בשנת 1889 הצטרפו אליו מודרזון, והנס אם אנדה (Hans am Ende), וכמה שנים מאוחר יותר גם אוברבק והיינריך פוגלר, ואז למעשה קמה מושבת האומנים וורפסוודה.
מקנזן התגורר דרך קבע בוורפסוודה בין השנים 1895 ל-1904 ולימד שם שורה של אומנים, ובראשם פאולה מודרזון-בקר וקלרה וסטהוף (Clara Westhoff).
בשנת 1908 הוא קיבל משרת פרופסורה באקדמיה לאומנות של ויימאר, והפך למנהלה בשנת 1910. בשנת 1918 חזר מקנזן לוורפסוודה, ושם חי עד מותו בשנת 1953, ובה נקבר.[1]
מקנזן היה חבר בארגון הלאומני "קסדת הפלדה", עבורו כתב גם מאמרים, וכן בארגון הלאומני והאנטישמי "קמפבונד לתרבות גרמנית" (Kampfbund für deutsche Kultur). לאחר מלחמת העולם הראשונה דעכה הצלחתו האמנותית, אך חזרתו לבמה האומנותית התאפשרה בזכות קו יצירה שעלה בקנה אחד עם תפיסת האומנות של המפלגה הנאצית. בין השנים 1933 ל-1935 הוא היה מופקד על הקמתה וניהולה של האקדמיה הנורדית לאומנות בברמן. ב-1 במאי 1937 הצטרף למפלגה הנאצית. מקנזן היה אומן מוערך בתקופת הנאציזם ובשנת 1937 הוצג בתערוכת האומנות הגרמנית הגדולה הראשונה בבית האומנות הגרמנית שבמינכן. בשנת 1941 קיבל את מדליית גתה לאומנות ומדע. בשנת 1942, בגיל 76, היה רב-סרן ביחידת התעמולה של הוורמאכט בצפון צרפת הכבושה, שם צייר תמונות ים וחוף. בשלב הסופי של מלחמת העולם השנייה, באוגוסט 1944, כלל אותו אדולף היטלר ב"רשימת המבורכים" של הציירים החשובים ביותר.
מקנזן היה גם חבר הנהלה של אגודת האומנים הגרמנית.
מאז 1907 היה נשוי לציירת הרטה מקנזן (1884–1949), לבית שטאלשמידט, שהייתה גם תלמידתו. בתם היחידה אלכסנדרה (1908–1961) סבלה מהפרעה נפשית, אושפזה במוסדות פסיכיאטריים, וב־1934 עברה עיקור כפוי בהתאם לחוק הנאצי. מקנזן עצמו התנגד לעיקור וניסה למנוע את ההליך.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ An Introduction to Nineteenth Century Art, Fritz Mackensen, www.19thcenturyart-facos.com (באנגלית)
- ↑ Millies, Barbara (2021). Inmitten.: Spuren des Nationalsozialismus in Worpswede, heute. Bremen: Klaus Kellner Verlag
פריץ מקנזן42546940Q448400