פרדיננד אדולף קהרר
| לידה | גונטרסבלום, מחוז מיינץ, פרובינציית ריינהסן,הדוכסות הגדולה של הסן, הקונפדרציה הגרמנית |
|---|---|
פרדיננד אדולף קֵהרֶר או קֵרֶר (בגרמנית: Ferdinand Adolf Kehrer, 16 בפברואר 1837 - 16 ביוני 1914) היה רופא נשים ומיילד גרמני. הוא המציא ב-1881 את הניתוח הקיסרי המודרני והנהיג ב-1882 את התפירה הכפולה של הרחם בניתוחים הקיסריים, בו זמנית עם מקס זנגר.
קורות חייו
ילדות וצעירות
קהרר נולד ב-1837 בגונטרסבלום, במחוז מיינץ, בפרובינציית ריינהסן בדוכסות הגדולה של הסן, בקונפדרציה הגרמנית, כיום במחוז מיינץ-בינגן במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה. אביו היה רופא כפר ואמו - בת של רוקח. אחרי שסיים בית ספר יסודי ביישוב הולדתו המשיך ב-1847 בחטיבת ביניים ותיכון בוורמס. לאחר מכן נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת גיסן, שבה היה תלמידו של פרדיננד פון ריטגן (1867-1787) ואחר כך למד באוניברסיטת מינכן אצל קרל פון הקר (1882-1827) ובאוניברסיטת וינה אצל קרל פון בראון-פרנוואלד (1891-1822).
הקריירה המקצועית והאקדמית
ב-22 בדצמבר 1859 סיים קהרר את התואר דוקטור לרפואה עם עבודה בנושא "לידות במצג ראש כשעורף פונה לאחור", בהנחייתו של פון ריטגן באוניברסיטת גיסן. אחרי שעבד כרופא כללי בגיסן ב-1863–1864 עבד כמדריך במכון הפיזיולוגי וכפרוסקטור בכיתת האנטומיה בגיסן.[1] ב-1864 התמנה כמרצה למיילדות באוניברסיטת גיסן והחל מ-1868 כפרופסור מחוץ למניין. בין 1871–1881 לימד כפרופסור למיילדות (מ-1872 מן המניין) באותה האוניברסיטה וכמנהל הקליניקה לרפואת נשים בעיר.[1] ב-1881 התמנה כפרופסור לגינקולוגיה באוניברסיטת היידלברג במקומו של וילהלם לאנגה. מאוחר יותר כיהן גם כדקאן הפקולטה לרפואה של היידלברג וב-1898–1899 כפרוקטור האוניברסיטה. בשנים 1880–1902 כיהן כגינקולוג מחוזי ראשי עבור הערים מנהיים, היידלברג ומוסבך.[1] קהרר היה הפרופסור מן המניין הראשון למיילדות בהיידלברג. הוא יזם את הבנייה ב-1883 של בית החולים החדש למיילדות בקליניקת ברגהיים. ב-1902 פרש כפרופסור אמריטוס.[1]
הישגיו המקצועיים
הניתוח הקיסרי השמרני הקלאסי
קהרר נודע בהנהגת השיטה המודרנית של ניתוח קיסרי באמצעות חתך אופקי בחלק התחתי של הרחם במקום החתך המאונך, מלמעלה למטה, שהיה נהוג עד אז. כמו כן עשה אחרי הלידה סגירת הפצע הניתוחי על ידי תפירת השריר והצפק. החתך שהשתמש בו קהרר וששוכלל מאוחר יותר על ידי פפאננשטיל הפחית את הסיכון לדימומים.
קהרר ערך את הניתוח הזה שנקרא "ניתוח קיסרי שמרני קלאסי" לראשונה במקסהיים ב־25 בספטמבר 1881 אצל אישה בת 28, בשם אמלי שלוסר (Emelie Schlusser) שכבר ילדה בעבר שלושה ילדים בדרך טבעית אולם שלושתם מתו לפני שמלאה להם שנה. את הניתוח הוא ביצע בבית האישה למשך שעה, כשנעזר בשני כירורגים נוספים, רופא משפחה ד"ר שיץ ומיילדת מארי צב (Zeeb). .[2] הניתוח הצליח והאם והילד הגיעו שניהם לגיל מתקדם. לילד נולדו אחר 13 ילדים, 19 נכדים ו-25 נינים. על הבית הוצבה לוח זיכרון לזכר הניתוח והרחוב, מנדלגאסה, קיבל את שמו של פרופסור - קהרר. שיטה זו הורידה את שיעור תמותת האמהות המנותחות מ-70-60% עד לפחות מ-1%.[3] היא שונתה אחר כך על ידי הרמן יוהאן פפאננשטיל שהנהיג את החתך האופקי של קיר הבטן הנושא את שמו - "החתך פפאננשטיל" [4] הנמצא בשימוש עד לימינו.
העיקור על ידי קשירת חצוצרות
ב-1897 ערך קהרר לראשונה בגרמניה, באוניבסריטת היידלברג עיקור של אישה בעזרת קשירת חצוצרות. על ידי כך היה קהרר אחד מחלוצי העיקור החצוצרתי המהווה עדיין כיום השיטה הניתוחית הנפוצה ביותר למניעת הריון. הניתוח נערך אצל מטופלת בת 27 אם לשישה ילדים (שסבלו מרככת, פיגור שכלי וחלקם גם מאי שליטה על הטלת השתן) שכל ההריונות שלה היו מסובכים. קהרר עצמו הפסיק לה את ההריון האחרון בחודש הרביעי. העיקור בוצע לפי בקשת בני הזוג ובהתאמה עם דעת הרופא המטפל, כשהשיקולים היו הצאצאים שסבלו חלקם מפיגור שכלי ו"מחובתו של הרופא הוא לאפשר לאישה להיות פנויה לבעלה ולילדיה הרכים"[5] ב-1898 ערך קהרר בהצלחה עיקור חצוצרתי שני אצל אישה "שסבלה אחרי כל הריון מהתקפים מאניים עם נטייה רצחנית כלפי ילדיה" [6] שני העיקורים על ידי קשירת חצוצרות הוצדקו מבחינה רפואית על ידי הצורך לשמור על בריאות שתי הנשים שהייתה הכרחית על מנת לטפל בילדיהם ולשמור על בריאותם. התנאים הנדרשים לפני אישור עיקור מסוג זה נידונו בדיונים רבים בהתחלת המאה ה-20. לפי קהרר התנאים שנדרשו היו כדלקמן:
- הסכמתם בכתב של שני בני הזוג לשיטה זאת של עיקור קבוע, אישור הרופא המטפל ואישור של רופא נשים-מיילד.
- מוצו בעבר כל אמצעי מניעת הריון האפשריים.
- לאישה המועמדת לעיקור כבר נולדו מספר ילדים חיים
- הסיבות הרפואיות שהצדיקו עיקור באותה תקופה היו:
תשישות עקב תת תזונה או אנמיה, אפילפסיה, מחלות פסיכוטיות חמורות, מחלות לב חמורות, שחפת. [8]
- במקרה של מחלות עצבים המלוות בנכויות גופניות חמורות בעלות סיכון תורשתי התווספו נימוקים אויגניים. בימי מלחמת העולם הראשונה ובימי המשטר של רפובליקת ויימאר נימוקי בריאות איגניים ופוליטיים קיבל מעמד מועדף ונתרגמו בעיקורים כפויים.
ב-1877 נפטר קהרר בהיידלברג. הוא נקבר בקבר המשפחתי שבבית הקברות ברגפרידהוף בהיידלברג, בגוש T.
חיים אישיים
קהרר היה נשוי לאמי לבית פריש, ילידת דרמשטאט (1924-1849), בת לצייר החצר בהסן, פרידריך פריש[1] לזוג נולדו שלושה בנים:
- ארווין קרל אדולף קהרר (1960-1874) גינקולוג, כיהן כפרופסור לגינקולוגיה בברן, מרבורג, דרזדן. ב-1939 הוכרח לפרוש.
- הוגו לודוויג קהרר (1967-1876), פרופסור לתולדות האמנות במינכן,
- פרדיננד אדלברט קהרר (1966-1883) פסיכיאטר ונוירולוג, פרופסור באוניברסיטאות ברסלאו ומינסטר
הוקרה
- 1887 - אות מסדר האריה מצהרינגן בדרגת אביר
- 1894 - יועץ חשאי של החצר
- 1899 - אות מסדר האריה מצהרינגן בדרגת מפקד
- 1902 - יועץ חשאי דרגה ב
הנצחה
- רחובות בגונטרסבלום ובמקסהיים נקראו על שמו
(ברחוב במקסהיים לזכר הניתוח הקיסרי בשיטה המודרנית שנערך באחד הבתים בו)
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של אישים מהסן - פרדיננד קירר
- פרדיננד אדולף קהרר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 BiographieHessische
- ↑ Karin Wittneben - Marie Zeeb, בית הספר לאחיות של אוניברסיטת היידלברג
- ↑ Martina Lenzen-Schulte: Comment la césarienne devint un classique
- ↑ Arne Jensen: Hermann Johannes Pfannenstiel (1862-1909) Il y a 80 ans Des avantages des incisions suprasymphysaires
- ↑ Ferdinand Adolf Kehrer Stérilisation par section tubaire utilisant la voie vaginale antérieure, Centralblatt de Gynécologie, 1897, H. 31, p. 261-265
- ↑ Ferdinand Adolf Kehrer, Rapport annuel du service de gynécologie-obstétrique de Heidelberg, 1899, dans Aerztliche Mitteilungen aus und für Baden n° 15, 1900, p.3
- ↑ 'Operative Sterilisierung des Weibes,in Döderlein/Krönig Operative Gynäkologie, מהדורה רביעית, Georg Thieme, Leipzig, 1921, עמ' 376
- ↑ Operative Sterilisierung des Weibes Döderlein/Krönig Operative Gynäkologie, מהדורה רביעית Georg Thieme, Leipzig, 1921, עמ'.377-381
- ↑ Suzanne Doetz, Vie quotidienne et pratique de la stérilisation contrainte . La clinique gynéco-obstétricale de Berlin sous Walter Stoeckel 1942 - 1944, thèse de doctorat, Faculté de médecine de la Charité, Berlin, 2010, עמ' 26-25
פרדיננד אדולף קהרר40440663Q111799