פסגת החירום הערבית-אסלאמית בקטר

פסגת החירום הערבית-אסלאמית בקטר

אין תמונה חופשית
עיר	דוחה
מדינה
תאריכים	15 בספטמבר 2025
עילה	התקיפה האווירית הישראלית על הנהגת חמאס בקטר (מבצע פסגת האש)
תוצאה	לא הוכרזו צעדים פוליטיים או כלכליים מיידיים כלפי ישראל בסיומה של הפסגה
יושב ראש	אמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני
משתתפים
חוסיין בראהים טהא אחמד אבו אל-רייט עבדאללה השני מוחמד שיאע א-סודאני עבד אל־פתאח א־סיסי רג'פ טאיפ ארדואן מחמוד עבאס מסעוד פזשכיאן שהבז שריף אחמד א-שרע
→ פסגת החירום הערבית-אסלאמית בריאד

פסגת החירום הערבית-אסלאמית בקטר הייתה מפגש בין-לאומי שנערך בין הליגה הערבית לארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ב-15 בספטמבר 2025, בדוחה, בירת קטר. הפגישה הדחופה התקיימה בעקבות התקיפה האווירית הישראלית על הנהגת חמאס בקטר, מבצע שקיבל את שמו בישראל כמבצע פסגת האש.

רקע

ראו גם – מבצע פסגת האש

ב־9 בספטמבר 2025 ביצעה ישראל תקיפה אווירית שכוונה לפגישה של בכירים פוליטיים בחמאס בדוחה, מה שהוביל למותם של חמישה חברי חמאס וקצין קטרי. הפגישה התקיימה במסגרת מאמצי תיווך של ארצות הברית להפסקת אש. על פי דיווחים, התקיפה לא הצליחה לחסל את הנהגת חמאס הבכירה. קטר כינתה את התקיפה "פגיעה בריבונותה ובנורמות הבין־לאומיות", הגדירה אותה כ"טרור מדינתי", והאשימה את ישראל כי בכוונה חיבלה בשיחות השלום/שחרור החטופים שהיו בעיצומן. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הזהיר כי על קטר לגרש את בכירי חמאס או להביאם לדין – אחרת תעמוד בפני השלכות נוספות.

מדינות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) הביעו חשש בנוגע לאמינותה של ארצות הברית כשותפה ביטחונית לטווח ארוך. למרות עשרות שנים של שיתוף פעולה והסכמי הגנה בהיקפים של מיליארדי דולרים, כישלונה של ארצות הברית לגלות או למנוע את התקיפה הישראלית בשטח קטר העלה שאלות רציניות לגבי תפקידה בשמירה על ביטחון המפרץ. לנוכח זאת, מנהיגים אזוריים בחנו מחדש את מערכות הברית האסטרטגיות שלהם, וחלקם אף פתחו במגעים שקטים עם שותפות חלופיות כגון סין. הלכה וגברה התחושה אצל לאותם מדינות, שארצות הברית מסכנת שותפויות אזוריות ותיקות ובעלות ערך רב בכך שהיא נותנת עדיפות ליישור קו עם ישראל – שחקן קטן בהרבה באזור – גם במחיר פגיעה אפשרית באינטרסים רחבים יותר של ביטחון המפרץ.

כמה ממנהיגי המפרץ, בהם נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, כבר ביקרו בדוחה בימים שלאחר התקיפה. ראש ממשלת קטר נסע לוושינגטון לאחר התקיפה ונפגש עם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.

תוכנית והכנות

פסגת החירום הערבית–אסלאמית בדוחה אורגנה כדי לדון בתקיפה הישראלית על קטר כהפרה של ריבונות מדינת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), כאשר אחד הנושאים הצפויים היה צמצום ההשפעה האמריקאית באזור בעקבות כישלון ארצות הברית לספק ערבויות ביטחוניות. על פי הדיווחים, סדר היום כלל בחינת שותפויות ביטחוניות חלופיות עם סין וטורקיה, שקילת צמצום נוכחות הכוחות האמריקאיים לטובת ערבים ומבטיחי ביטחון אחרים, ובחינה מחודשת של אפשרות לבטל עסקאות נשק אמריקאיות בשווי מיליארדי דולרים עקב חששות ביטחוניים ואמינות.

לפי אל־קודס אל־ערבי, נוכחותם של מנהיגים וגורמים מרכזיים ביטאה עניין גובר בשותפויות ביטחוניות חלופיות ותחושת תסכול מעמיקה כלפי ארצות הברית, אשר משתתפים רבים החלו לראות בה שותפה ביטחונית בלתי־אמינה לאחר כישלונה למנוע את חדירת ישראל למרחב האווירי הקטרי.

ב־14 בספטמבר התקיימה פגישת הכנה של שרי החוץ הערבים והאסלאמיים כדי לגבש טיוטת הצהרה על התקיפה הישראלית. בטיוטה זו גונו התקיפה האווירית הישראלית בקטר, ובנוגע למלחמה בעזה ולמדיניות ישראל בגדה המערבית, הובעה גינוי חריף לפעולות ישראל – שתוארו כרצח עם, טיהור אתני, הרעבה, מצור והרחבת התנחלויות – תוך הדגשה כי הן מאיימות על השלום האזורי ועל תהליך הנורמליזציה.

מהלך הוועידה

במהלך הפסגה נאמו ראשי מדינות ובכירים רבים. בניהם:

• - תמים בן חמד אאל ת'אני, אמיר קטר, פתח את הפסגה כשהוא חוזר על גינוי קטר לתקיפה הישראלית, מדגיש מחדש את תפקידה של קטר כמתווכת, ומצהיר שמלחמת עזה "הפכה לרצח עם".
• - חוסיין בראהים טהא, מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, קרא לנקוט עמדה מאוחדת ונחרצת והמליץ למשתתפים לקבל "החלטות תקיפות".
• - אחמד אבו אל־רייט, מזכ"ל הליגה הערבית, כינה את ישראל מדינה סוררת ואמר שהשתיקה מול פעולותיה מאפשרת לה להמשיך בהפרות.
• - עבדאללה השני, מלך ירדן, אמר שהתקיפה הוכיחה שהאיום שמגיע מישראל הוא "ללא גבולות" וקרא לתגובה מרתיעה.
• - מוחמד שיאע א-סודאני, ראש ממשלת עיראק, הציע ברית הגנה בסגנון נאט"ו למדינות ערב והאסלאם, בנוסף להקמת "ועדה ערבית–אסלאמית משותפת שתעביר את עמדתנו למועצת הביטחון ולגופים בינלאומיים".
• - עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים, אמר שפעולות ישראל "עברו את ההיגיון הדיפלומטי והצבאי" וחצו "כל קו אדום".
• - רג’פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, אמר שקיימת "מנטליות חמדנית וצמאת דם בקרב בכירים ישראלים", וקרא להביאם לאחריות באמצעות החוק הבין־לאומי.
• - מחמוד עבאס, נשיא הרשות הפלסטינית, קרא להעמיד את ישראל לדין, לסיים את מלחמת עזה, להפסיק את הפקעת הקרקעות בגדה המערבית, ולהבטיח את נסיגת ישראל לגבולות 1967.
• - מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן, אמר שהתקיפות הישראליות על קטר, איראן ומדינות נוספות היו מכוונות, נבעו מתחושת חסינות, ואפשרו אותן גינויים רפים מצד הקהילה הבין־לאומית. הוא קרא לאחדות מוסלמית כגוף אחד, המבוססת על ערכים אנושיים משותפים בנוסף לאסלאם.
• - שהבז שריף, ראש ממשלת פקיסטן, קרא לאו"ם להשעות את חברות ישראל והציע להקים "כוח משימה ערבי–אסלאמי". ראש ממשלת מלזיה, אנואר איברהים, טען שצעדים סמליים אינם מספיקים.
• - אחמד א־שרע, נשיא סוריה, אמר שמדובר במקרה נדיר שבו מתווך או מגשר הוא יעד לתקיפה, דבר המהווה תקדים מסוכן, ובמקביל גינה את התקפותיה המתמשכות של ישראל על עזה וסוריה במשך תשעת החודשים האחרונים.

הפסגה הציגה חזית מאוחדת בתמיכה בקטר ובגינוי התקיפה הישראלית. הקווים המרכזיים שעלו היו הצורך באמצעים אכיפים לעצירת הפרות נוספות של המשפט הבין־לאומי והתייחסויות למשבר ההומניטרי בעזה.

תוצאות

לא הוכרזו צעדים פוליטיים או כלכליים מיידיים בסיומה של הפסגה. בהודעה המסכמת גונו "איומיה החוזרים של ישראל על אפשרות לתקוף את קטר שוב", ונשנתה עמדת הגינוי של המדינות והארגונים כלפי התקיפה והבעת סולידריות עם קטר. בנוסף לכך, דובר משרד החוץ של קטר, מאג’ד אל־אנסארי, אמר כי ההתייעצויות במסגרת מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC), שמטרתן חיזוק ההרתעה הקולקטיבית, נמשכות, וכי מתוכננת להתכנס בדוחאה ישיבה של הפיקוד הצבאי המאוחד של ה־GCC.

ראו גם

• תמיכת קטר בחמאס
• טרור בחסות קטר
• מבצע בשורת הניצחון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פסגת החירום הערבית-אסלאמית בקטר41898466Q136232043