פנים חדשות באו לכאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פנים חדשות באו לכאן הוא כלל הלכתי הקובע כי דבר שנאסר, והתבטל ממצבו הראשון לרגע מסוים, אם חזר למצבו הראשון לא חוזר האיסור הראשון לחול כבתחילה, מכיוון ש"פנים חדשות באו לכאן" ואין זה נחשב כאותו חפץ.

סייגים

הכלל תקף דווקא אם האיסור תלוי בחפץ עצמו, וכך למשל אם אסר אדם את הנאתו מבית מסוים ונפל הבית מותר לו ליהנות מהבית אם חזר ונבנה[1], אך אם נדר את הנאתו בלשון "ביתך אסור עלי" אסור לו ליהנות מהדירה בבית גם אם נפל וחזר ונבנה[2] או אם מכרו וחזר וקנאו[3].

דוגמאות

הכלל תקף גם בהלכות עירובין, בדין קרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה שהוא איסור שגזרו חז"ל על דירה שמחיצותיה לא הוקפו לשם דירה, שאסור לטלטל שם, אך אם מילא את הבית בעפר, בטלו המחיצות שהרי אין הן משמשות עוד למחיצות, ולכן אם חזר ופינה את העפר נחשבות המחיצות כמחיצות שהוקפו לשם דירה בבית שדרו בו ואחר כך בנו בו מחיצות והבית מותר[4].

המקור הראשוני לכלל הוא במשנה אודות דיני טומאה וטהרה[5]. במשנה זו נפסק, כי הדין "פנים חדשות באו לכאן" קיים גם בחפץ שהשתנה בהדרגתיות, כך למשל סנדל שנפסקה אחת מ"אוזניו" (לולאות המחזיקות את הרצועות), וחזר ותיקנה, ולאחר מכן נפסקה האוזן השנייה ותיקנה, הסנדל טהור. בדור האמוראים דנו בהלכה זו, וביאר חזקיה הטעם כי "פנים חדשות באו לכאן"[6]. ואמר רבי יוחנן לחזקיה כי ניתן ללמוד מהלכה זו לגבי שאלה אחרת העוסקת בכלי עץ טמא שאם נשבר נטהר מטומאתו, והוא הדין אם ניקב את הכלי כמה פעמים ובכל פעם סתמו מחדש. כאשר שמע זאת חזקיה הוא התבטא על רבי יוחנן בהתפעלות "אין זה בן אדם, אלא מלאך!".

נחלקו הראשונים בדין משקה שנטמא, קרש ונחשב לאוכל, וחזר להיות משקה, לפי הר"ש הוא טמא עדיין בטומאת שני לטומאה, ולפי הרמב"ם הוא טהור לגמרי, מכיוון שאין קשר בין משקה זה למשקה לפני הקרישה, ו"פנים חדשות באו לכאן".[7]

באגדת חז"ל

התוספות במסכת כתובות[8], בקשר לדין "פנים חדשות בשבת", מצטט דברי המדרש על יום השבת: "מזמור שיר ליום השבת[9] - אמר הקדוש ברוך הוא 'פנים חדשות באו לכאן'".

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ר"ן בפרק השותפין במסכת נדרים
  2. ^ ריב"ש סימן שנ"ו בשם הירושלמי
  3. ^ ריב"ש סימן שנ"ו.
  4. ^ הרב בעל המפה שפסק בסי' שנ"ח משם הר"ב תרומת הדשן, וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך הרב.
  5. ^ מסכת כלים, פרק י"ח, משנה ו' ופרק כ"ו, משנה ד'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ב עמוד ב' ומסכת עירובין, דף כ"ד עמוד א'
  7. ^ מרכבת המשנה, הלכות טומאת אוכלין פרק א, הלכה יט
  8. ^ דף ז' עמוד ב'
  9. ^ ספר תהלים, פרק צ"ב, פסוק א'
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0