פנטציה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלושת הערכים הראשונים של הביטוי x [5]2. הערך של 3[5]2 הוא בערך 7.626 × 10 12 ; ערכים עבור x גבוה יותר, כגון 4[5]2, שזה בערך 2.361 × 10 8.072 × 10 153 גדולים מדי מכדי להופיע בגרף.

במתמטיקה, פנטציה (או היפר-5 ) היא ההיפר-פעולה הבאה אחרי הטטרציה ולפני ההקסציה. היא מוגדרת כטטרציה חוזרת, בדיוק כפי שטטרציה היא חזקה חוזרת[1] זוהי פעולה בינארית המוגדרת עם שני מספרים a ו-b, כאשר עושים a בטטרציית עצמו b פעמים. לדוגמה, שימוש בסימון היפר-פעולות עבור פנטציה וטטרציה, 2[5]3 פירושו 2 בטטרציית עצמו פעמיים, או 2[4](2[4]2) . לאחר מכן ניתן לצמצם זאת ל 2[4](22)=2[4]4=2222=224=216=65,536.

אֶטִימוֹלוֹגִיָה

את המילה "פנטציה" טבע ראובן גודשטיין ב-1947 כהלחם מילים פנטה (חמש) ואיטרציה. זה חלק מתוכנית השמות הכללית שלו עבור היפר-פעולות. [2]

סימון

אין הסכמה לגבי הסימון של פנטציה; ישנן דרכים רבות ושונות לכתוב את פעולת הפנטציה. עם זאת, חלקם נפוצים יותר מאחרים, ולחלקם יתרונות או חסרונות ברורים בהשוואה לאחרים.

  • אפשר לכתוב פנטציה, כמו שכותבים היפר-פעולות פעולות אחרות, למשל: a[5]b = a בטטרצית a כך שכמות הפעמים שיש a בתרגיל הזה שווה ל-b, והחמש בסוגריים המסולסלות מסמן שזה פנטציה.
  • בסימון החץ למעלה, a[5]b מיוצג כ ab אוֹ a3b . בסימון זה, ab מייצג חזקה ו-ab מייצג טטרציה. ניתן להתאים את הפעולה בקלות לחזקה וטטרציה על ידי שינוי כמות החצים.
  • בסימון חץ משורשר, a[5]b=ab3 . [3]
  • סימון מוצע נוסף הוא ba, אם כי זה לא ניתבה לפעולות היפר-ניתוח גבוהות יותר. [4]

דוגמאות

ניתן לקבל את ערכי פונקציית הפנטציה גם מהערכים בשורה הרביעית בטבלת הערכים של גרסה של פונקציית אקרמן: אם A(n,m) מוגדר על ידי הישנות אקרמן A(m1,A(m,n1)) עם התנאים ההתחלתיים A(1,n)=an ו A(m,1)=a, לאחר מכן a[5]b=A(4,b) . [5]

כמו טטרציה, פעולת הבסיס שלו, פנטציה לא הורחבה לגבהים שאינם שלמים, pentation a[5]b מוגדר כרגע רק עבור ערכים שלמים של a ו- b שבהם a > 0 ו- b ≥ −2, ועוד כמה ערכי מספר שלמים שעשויים להיות מוגדרים באופן ייחודי. כמו בכל פעולות יתר מסדר 3 ( אקספונציה ) ומעלה, לפנטציה יש את המקרים הטריוויאליים (זהויות) הבאים שמתקיימים עבור כל הערכים של a ו- b בתחום שלו:

  • 1[5]b=1
  • a[5]1=a
  • a[5]2=a[4]a
  • a[5]0=1
  • a[5](1)=0
  • a[5](2)=1
  • a[5](b+1)=a[4](a[5]b)

מלבד המקרים הטריוויאליים המוצגים לעיל, פנטציה מייצרת מספרים גדולים מאוד במהירות רבה, כך שיש רק מקרים בודדים שאינם טריוויאליים המייצרים מספרים שניתן לכתוב בסימון קונבנציונלי, כפי שמודגם להלן:

  • 2[5]2=2[4]2=22=4
  • 2[5]3=2[4](2[5]2)=2[4](2[4]2)=2[4]4=2222=224=216=65,536
  • 2[5]4=2[4](2[5]3)=2[4](2[4](2[4]2))=2[4](2[4]4)=2[4]65,536=2222 (a power tower of height 65,536) exp1065,533(4.29508) (מוצג כאן בתווי אקספוננציאלי חוזר מכיוון שהוא גדול מדי מכדי להיכתב בסימון קונבנציונלי. הערה exp10(n)=10n )
  • 2[5]5=2[4](2[5]4)=2[4](2[4](2[4](2[4]2)))=2[4](2[4](2[4]4))=2[4](2[4]65,536)=2222 (a power tower of height 2[4]65,536) exp102[4]65,5363(4.29508)
  • 3[5]2=3[4]3=333=327=7,625,597,484,987
  • 3[5]3=3[4](3[5]2)=3[4](3[4]3)=3[4]7,625,597,484,987=3333 (a power tower of height 7,625,597,484,987) exp107,625,597,484,986(1.09902)
  • 3[5]4=3[4](3[5]3)=3[4](3[4](3[4]3))=3[4](3[4]7,625,597,484,987)=3333 (a power tower of height 3[4]7,625,597,484,987) exp103[4]7,625,597,484,9871(1.09902)
  • 4[5]2=4[4]4=4444=44256exp103(2.19) (מספר עם יותר מ-10 153 ספרות)
  • 5[5]2=5[4]5=55555=5553125exp104(3.33928) (מספר עם יותר מ-10 10 2184 ספרות)

ראו גם

הערות שוליים

  1. Perstein, Millard H. (ביוני 1962), "Algorithm 93: General Order Arithmetic", Communications of the ACM, 5 (6): 344, doi:10.1145/367766.368160 {{citation}}: (עזרה).
  2. Goodstein, R. L. (1947), "Transfinite ordinals in recursive number theory", The Journal of Symbolic Logic, 12 (4): 123–129, doi:10.2307/2266486, JSTOR 2266486, MR 0022537.
  3. Conway, John Horton; Guy, Richard (1996), The Book of Numbers, Springer, p. 61, ISBN 9780387979939.
  4. "Tetration.org - Tetration". www.tetration.org. נבדק ב-2022-09-12.
  5. Nambiar, K. K. (1995), "Ackermann functions and transfinite ordinals", Applied Mathematics Letters, 8 (6): 51–53, doi:10.1016/0893-9659(95)00084-4, MR 1368037.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פנטציה39408044Q2329893