פיליפ הנרי גוס
 | |
| לידה | 6 באפריל 1810 |
|---|---|
| פטירה | 23 באוגוסט 1888 (בגיל 78) |
| מדינה | אנגליה |
| ענף מדעי | ביולוגיה |
פיליפ הנרי גוס (באנגלית: Philip Henry Gosse; 1810–1888) היה חוקר טבע אנגלי, מחבר פורה, מאייר מדעי ומרצה מהמאה ה-19, שנודע כאבי האקווריום וכחלוץ בחקר הביולוגיה הימית והאורניתולוגיה. גוס טבע את המונח "אקווריום" וייסד ב־1853 את האקווריום הציבורי הימי הראשון בעולם בגן החיות של לונדון. ספרו The Aquarium (1854) חולל את "שיגעון האקווריומים" באנגליה הוויקטוריאנית. בהמשך היה שותף לכתיבת חיבור מקיף בן שלושה כרכים על רוטיפרים, שנחשב אז למחקר המלא והמפורט ביותר בנושא.
בנוסף היה דמות מרכזית בקרב "האחים" (אנ') – תנועה נוצרית אוונגליסטית באנגליה – ופעל להפצתה בעולם. גוס זכור גם בשל ספרו אומפלוס (1857), שבו ניסה ליישב את ניסה ליישב בין גאולוגיה מודרנית לסיפור הבריאה בתנ"ך. הוא טען שהעולם נברא במצב “מושלם” מראש, כולל סימנים של היסטוריה גאולוגית ואבולוציונית – למשל מאובנים שנבראו במקומם בשכבות מסוימות, או האדם הראשון שנברא עם טבור (למרות שלא בטבור ללא לידה) – כך שהעולם נראה לנו עתיק למרות שנברא רק לפני מספר כמה אלפי שנים. הספר נחשב לפרק מעניין בהיסטוריה של הוויכוח סביב תורת האבולוציה.
לאחר מותו עוצבה דמותו בעיקר בידי בנו, אדמונד גוס, שצייר אותו בזיכרונותיו כאב סמכותי ובעל השקפות דתיות נוקשות, תיאור שעורר מאז ויכוח מחקרי.
קורות חייו
גוס היה אוטודידקט שלימד את עצמו אנטומולוגיה. בשנת 1827 הגיע לניופאונדלנד. הוא נחשב לראשון שתיעד בשיטתיות את חרקי האי. בגיל 22 חווה חוויה דתית עמוקה בעקבותיה הפך לנוצרי אדוק. מאוחר יותר עבר גוס מערבה, למושבה הבריטית "קנדה התחתית" (אזור קוויבק של היום), ומשם עבר לאלבאמה. במקביל לחקירותיו במדעי הטבע ולאיסוף הצמחים והחרקים, תיעד גוס את רשמיו בגנות העבדות בארצות הברית.
בשנת 1839 שב גוס לבריטניה, שם המשיך בחקירותיו המדעיות. הוא ניהל בית ספר ובמקביל היה מטיף מתודיסטי והעביר שיעורי מקרא. אמונתו הדתית הקצינה (בנו תיאר כיצד אביו אסר לחגוג את חג המולד, שהיה עוד שנוי מאוד במחלוקת בבריטניה אם כי פופולרי, בשל היותו עבודת אלילים קתולית). קשריו עם המתודיסטים התערערו והוא הצטרף לתנועה האוונגלית השמרנית "אחוות פלימות'".
ב-1843 הפסיק גוס להפעיל את בית הספר כדי לכתוב ספר מבוא לזואולוגיה עבור "החברה לקידום הידע הנוצרי" בליווי איורים פרי מכחולו. עבודת היצירה העמיקה בקרבו את נטיותיו הבריאתניות והפכה אותו לבריאתן נחוש. עמדה זו הייתה שכיחה ביותר בקרב הנטורליסטים שלפני פרסום תאוריית האבולוציה על ידי דרווין וואלאס.
בשנת 1844 הפליג גוס בשליחות מסחרית לג'מייקה ושם המשיך במחקריו בעולם הטבע, תוך שהוא מתמחה בציפורי האי ובזוחליו. עבדים שחורים היו עוזריו, ומיסיונרים צ'כים – חבריו. הוא נהג להטיף בכנסייתם, ובקהלו היו גם עבדים שחורים שהוטבלו לנצרות.
עם שובו ללונדון בשנת 1846 כתב גוס טרילוגיה על עולם הטבע בג'מייקה. הוא נישא לאמילי בוויס.
גוס המשיך לכתוב ספרי דת כדי לסייע בפרנסת משפחתו. ספרים אלה תיאר כ"ספרות זולה", שכל ייעודה לסייע בפרנסת משפחתו. ספריו, בהם שילב תצפיות טבע עם הטפות דתיות, זכו להצלחה, בעידן שבו נחשבה ספרות זו לקריאת יום ראשון האולטימטיבית לילדים. גוס השתמש בתיאורי טבע כדי להדגיש את חשיבותה של האמונה הדתית. ב-1856 התמנה גוס כחבר בחברה המדעית המלכותית של לונדון. לאחר מכן עבד על הספר אותו החשיב בתור הספר החשוב ביותר בקריירה שלו: "אומפלוס".
ספרו "אומפלוס"
פרסום
בשנת 1857, שנתיים לפני פרסום "מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית" של דרווין, פרסם גוס את ספרו "אומפלוס" (Omphalos, ביוונית – טבור). כפי שמעידה כותרת המשנה של הספר, היה "אומפלוס" "ניסיון להתיר את הסבך הגאולוגי", לפתור את הסתירה בין עיתויו של סיפור הבריאה כפי שהוא מופיע בתנ"ך, לבין הראיות הגאולוגיות להיווצרות הדרגתית – ומוקדמת בהרבה – של כדור הארץ. גוס לא היה הראשון בניסוח בספרות של גאולוגיית מבול. המדען הצרפתי פרנסואה-רנה דה שאטובריאן כתב ב-1802: "אלוקים יכול היה לברוא, וללא ספק ברא, את העולם עם כל סימני עתיקותו ושלמותו, אותם מפגין העולם כעת."
מעמדו של גוס בקהילת אנשי המדע היה רם. דרווין יצר עמו קשר לפני פרסום התאוריה שלו וביקש את תגובתו. גוס הבין מיד כי העדויות המדעיות תומכות בתאוריה של דרווין. גוס כתב: "המחשיב את תוצאתה המיידית של התרשמות החושים, בלי להכפיף אותם לשליטתו החמורה ולניתוחו הממושמע של ההיגיון – עלול להיות מובל לשגיאות רבות מספור."[1] גוס גם ניסה לפשר בין תאוריית טקטוניקת הלוחות של צ'ארלס לייל לבין סיפור הבריאה.
עם זאת, הוא קיבל כפשוטה את ספר בראשית – שהעולם נברא בשישה ימים – ולכן נאלץ לפסול את תאוריית העידנים של לייל. על כן סיכם גוס ואמר שאלוקים יצר את הארץ בשישה ימים, אך בעודו עושה זאת הוא שתל מאובנים ושכבות גאולוגיות בכדור הארץ. כך יכול היה גוס להכיר בראיות הברורות לכך שמשך זמן התפתחותם של כדור הארץ וההומו סאפיינס נמדד בעידנים, ובו זמנית לשמר את אמונתו בבריאה לפי גרסת ספר בראשית: בריאה בשישה ימים. טענה זו בדבר שתילת המאובנים ספגה ביקורת מדעית ותאולוגית נוקבת בספרו של תאודוסיוס דובז'נסקי - דבר אינו הגיוני בביולוגיה אלא לאורה של האבולוציה.
שמו של הספר, "טבור" ביוונית, נבע מהנחתו של גוס כי אדם הראשון לא נולד אלא נברא ולכן לא נזקק לטבור. עם זאת, הוא הניח שהיה לו טבור, כפי שיש לכל בני האדם המושלמים. גם לעצים היו טבעות גדילה, טבעות שמעולם לא גדלו אלא נוצרו יש מאין. כל ראיות המאובנים לקיומם של חיים מוקדמים אינן אלא זיוף אלוקי מפואר: חיים אלה מעולם לא התקיימו. אלוקים יצר אותם בן רגע, ברגע הבריאה.
תגובות
הספר זכה לקבלת פנים קרירה. גוס סבר שכישלונו המסחרי של הספר נובע מהכותרת המעורפלת, והחליף את שם הספר ל"בריאה". החלפת השם לא סייעה למכירות. עשר שנים לאחר מכן נמכר רוב הספר כפסולת נייר.
אחרית ימיו
גוס לא נרתע והמשיך לפרסם ספרים ומאמרים מדעיים. הוא התכתב על סחלבים עם דרווין וחקר את איברי הפרפרים. לטענת אשתו, מותו הואץ מכיוון שהתעקש להתעסק עם הטלסקופ שלו בחדר עם חלון פתוח, בלילה, בחורף, וכנראה לקה בהצטננות. גוס התפלל כל חייו בתקווה שלא ימות אלא יפגוש את אותו האיש ב"ביאתו השנייה". בעת גסיסתו התאכזב לגלות שימות כאחד האדם.
דמותו
לאחר מותו כתב בנו, אדמונד גוס, ביוגרפיה בה תיאר את אביו כדמות נוקשה, שתלטנית ומנוכרת[2]. עורכים מאוחרים הגדירו תיאור זה כבלתי מדויק, בלשון המעטה. הנרי ג'יימס טען שלאדמונד גוס היה "כישרון מיוחד לחוסר דיוק".
קישורים חיצוניים
- פיליפ הנרי גוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיליפ הנרי גוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פיליפ הנרי גוס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
פיליפ הנרי גוס42116891Q443062