גאולוגיית מבול
גאולוגיית מבול (מכונה גם גאולוגיה של הבריאה או גאולוגיה דילוביאלית) היא גישה של חלקים מהקהילה המדעית לפרש מאפיינים גאולוגיים של כדור הארץ בהתאם לאירועי המבול מספר בראשית בתנ"ך.

כבר בשלבים המוקדמים של התפתחות מדע הגאולוגיה, פורשו מאובנים כעדות להצפות או מבול מעבר. "התאוריות של כדור הארץ" של המאה ה-17 הציעו מנגנונים המבוססים על חוקי טבע, בטווח זמן שנקבע על ידי כרונולוגיית אשר המבוססת על פרשנות פסוקי התנ"ך כפשוטם. ככל שהגאולוגיה המודרנית התפתחה, והאמונה הדתית של העוסקים בה פחתה, מרבית הגאולוגים סברו כי מצאו עדויות לכדור הארץ קדום ועדויות שאינן עולות בקנה אחד עם התפיסה שכדור הארץ התפתח בסדרה של אירועי קיצון, כמו מבול בראשית. עם זאת, בבריטניה של תחילת המאה ה-19, ה"דילוביאליזם" ייחס צורות קרקע ומאפיינים של פני השטח (כגון שכבות חצץ וסלעים תועים) להשפעות ההרסניות של המבול העולמי, אך עד 1830 התיאוריה המרכזית השתנתה וטענה שהעדויות אמנם תומכות בשיטפון אך יתכן שהם היו שיטפונות מקומיים יחסית. למעשה גאולוגים אשר יוצאים מנקודת המוצא של האמור בכתבי הקודש, נדחקו במשך השנים לשוליים על ידי הקהילה המדעית החילונית, וגם בכנסיות השפעתם קטנה.
גאולוגיית המבול הבריאתנית נתמכה בראשיתה על ידי מדענים חשובים כמו ויליאם ויסטון, אברהם גוטלוב ורנר ותלמידיו וז'ורז' קיווייה. בתחילת המאה ה-19, גאולוגים שיערו שמאפיינים ספציפיים של פני השטח מספקים עדות לשיטפון עולמי שבא בעקבות תקופות גאולוגיות מוקדמות יותר; אולם בשלב מאוחר יותר הגישה הרווחת הסכימה שאף שהעדויות מצביעות על שטפונות אולם הם נבעו משיטפונות מקומיים או מקרחונים ולא כתוצאה של מבול כללי. במאה ה-20, בריאתנים מאסכולת כדור הארץ הצעיר החיו את גאולוגיית המבול כמושג-על בהתנגדותם לאבולוציה, תוך שיצאו מנקודת הנחה שהעולם נברא בשישה ימים כפשטות הפסוקים בספר בראשית, ושינויים גאולוגיים קטקליזמים חלו במהלך המבול, כשרצפי שכבות הסלעים, מוסברים לפי נקודות ההנחה הללו. כיום התאוריה נתמכת על ידי מיעוט מקרב הגיאולוגים, המשתייכים לתנועה האנטי-אבולוציונית של המאה ה-20, ונלמדת בעיקר במוסדות כנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. ב-1961 פורסמה תאוריה מגובשת של גאולוגיית המבול בספר "מבול בראשית" (אנ') מאת מוריס ויטקומב. בסביבות 1970, התומכים בה אימצו את המונחים "בריאתנות מדעית" ו"מדע הבריאה".
גאולוגיית המבול מאמינה בקיומו של בורא לעולם, שיכול לשנות את הטבע כרצונו, וממילא סותרת את עקרון האחידות שבבסיס השיטה המדעית המקובלת[1]. גאולוגיה של המבול סותרת את הקונצנזוס המדעי בגאולוגיה, פיזיקה ובביולוגיה. הגאולוגיה המודרנית, בדומה לדיסציפלינות מדעיות אחרות משתמשות בשיטה המדעית ודוגלות בפילוסופיה המכניסטית שכופרת במציאותו של בורא לעולם[2]. לעומת זאת, גאולוגיית מבול אינה דבקה בשיטה המדעית באופן עיוור, ומכירה בקיומו של בורא לעולם ובתנ"ך כאמת היסטורית[3].
קישורים חיצוניים
- המבול לאור הממצאים - רציו - אמונה, מחקר, ומדע, באתר רציו - אמונה, מחקר, ומדע, 21 באוקטובר 2018
- Is Genessis History מצונזר ומתורגם
- The Fatal Flaws of Flood Geology, Creation/Evolution Journal, Volume 1, No. 1, Summer 1980
- History of the Collapse of "Flood Geology" and a Young Earth, סיכום של הספר The Biblical Flood: A Case Study of the Church's Response to Extrabiblical Evidence (Eerdmans, 1995) מאת Davis A. Young.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ המלבי"ם על ספר בראשית, פרק ז', פסוק כ"ג מתייחס לעקרון האחידות בחקר הגאולוגיה והסטרטיגרפיה ומסביר את הטעות שבהתבססת על עקרון זה בתחומים אלה.
- ↑ או דוגלת בדאיזם.
- ↑ Morrison, David (24 October 2012). "Pseudoscience: A fringe too far". Nature. 490 (7421): 480–481.
גאולוגיית מבול41812218Q2732015