לדלג לתוכן

גאולוגיית מבול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

גאולוגיית מבול (מכונה גם גאולוגיה של הבריאה או גאולוגיה דילוביאלית) היא ניסיון לפרש וליישב מאפיינים גאולוגיים של כדור הארץ בהתאם לנרטיב המבול מספר בראשית בתנ"ך. בתחילת המאה ה-19, גאולוגים דילוביאליים שיערו שמאפיינים ספציפיים של פני השטח מספקים עדות לשיטפון עולמי שבא בעקבות תקופות גאולוגיות מוקדמות יותר; לאחר חקירה נוספת הם הסכימו שהמאפיינים הללו נבעו משיטפונות מקומיים או מקרחונים. במאה ה-20, בריאתנים מאסכולת כדור הארץ הצעיר החיו את גאולוגיית המבול כמושג-על בהתנגדותם לאבולוציה, תוך קביעה שהעולם נברא בשישה ימים ושינויים גאולוגיים קטקליזמים במהלך המבול, ושילבו הסברים בריאתניים על רצפי שכבות הסלעים.

מפגש התיבה, קנטקי, ייצוג של תיבת נוח, המופעל על ידי Answers in Genesis,, ארגון תומכים בבריאתנות של כדור הארץ צעיר
"מפגש התיבה", קנטקי, ייצוג של תיבת נוח, המופעל על ידי Answers in Genesis,, ארגון בריאתנות כדור הארץ צעיר

בשלבים המוקדמים של התפתחות מדע הגאולוגיה, פורשו מאובנים כעדות להצפות או מבול מעבר. "התאוריות של כדור הארץ" של המאה ה-17 הציעו מנגנונים המבוססים על חוקי טבע, בטווח זמן שנקבע על ידי כרונולוגיית אשר. בבריטניה של תחילת המאה ה-19, ה"דילוביאליזם" ייחס צורות קרקע ומאפיינים של פני השטח (כגון שכבות חצץ וסלעים תועים) להשפעות ההרסניות של המבול העולמי כביכול, אך עד 1830 גאולוגים גילו יותר ויותר שהעדויות תומכות רק בשיטפונות מקומיים יחסית. "גאולוגים של כתבי הקודש" כפי שהם מכונים כיום, ניסו לתת קדימות להסברים תנ"כיים מילוליים, אך הם חסרו רקע בגאולוגיה, והם נדחקו לשוליים על ידי הקהילה המדעית, כמו גם השפעה מועטה בכנסיות.

גאולוגיית המבול הבריאתנית נתמכה רק על ידי מיעוט מהתנועה האנטי-אבולוציונית של המאה ה-20, בעיקר בכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, עד לפרסום ב-1961 של "מבול בראשית" (אנ') מאת מוריס ויטקומב. בסביבות 1970, התומכים אימצו את המונחים "בריאתנות מדעית" ו"מדע הבריאה".

הגאולוגיה המודרנית, תת-הדיסציפלינות שלה ודיסציפלינות מדעיות אחרות משתמשות בשיטה המדעית. לעומת זאת, גאולוגיית מבול אינה דבקה בשיטה המדעית.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאולוגיית מבול בוויקישיתוף

ראו גם

הערות שוליים

  1. Morrison, David (24 October 2012). "Pseudoscience: A fringe too far". Nature. 490 (7421): 480–481.

גאולוגיית מבול41812218Q2732015