הפיגועים בלונדון (2005)
| חלק מפעולות טרור באירופה | |
|---|---|
| מקום | לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| מטרה | הרכבת התחתית של לונדון ואוטובוס |
| סוג | פיגוע התאבדות |
| מבצע | אל-קאעידה |
ב-7 ביולי 2005, בבוקר יום חמישי, התרחשה סדרת פיגועי טרור, המכונה לעיתים ה-7/7, ברכבת התחתית של לונדון (Tube) ובאוטובוס בעיר. הפיגועים אירעו בזמן שבריטניה אירחה את ועידת ה-G8, יום לאחר שלונדון זכתה במכרז האולימפי לשנת 2012 ומספר ימים לאחר מופע הלייב 8 שנערך בעיר.
האירוע גרם לפינוי המיידי של תחנות רכבת רבות ולהפסקת פעילות מלאה של הרכבת התחתית. כבישים בסביבת התחנות נסגרו, וגרמו לפקקי ענק בעיר.
שלושה פיצוצים, שאירעו כמעט בו זמנית, דווחו בקרבת מספר תחנות הרכבת התחתית (Tube) במרכז לונדון בשעת השיא של העיר, בתחנות: אדג'וור רואד, קינגס קרוס ואלדגייט איסט. תחנות אלו לא נמצאות כולן על אותו קו. בתחילה הודיעו שמדובר בתקלה חשמלית ברכבת התחתית. פיצוץ אירע גם באוטובוס נוסעים סמוך לכיכר טאביסטוק במרכז לונדון, כשגג האוטובוס נקרע מעליו. בפיגועים נהרגו 52 נוסעים וארבעת המחבלים המתאבדים שביצעו את הפיגועים.
נפגעים
התקפה זו הייתה הקטלנית ביותר על לונדון מאז מלחמת העולם השנייה, והאירוע הקטלני ביותר בהיסטוריה של הרכבת התחתית של לונדון. בארבעת הפיגועים נהרגו 52 אנשים בנוסף לארבעה מחבלים מתאבדים. בין ההרוגים הייתה אזרחית ישראלית.[1]
במסיבת עיתונאים שנערכה ב-8 ביולי דווח על 700 בני אדם שנפצעו במתקפת הטרור. 350 טופלו בשטח, ו-350 טופלו בבתי החולים. רובם שוחררו באותו יום לבתיהם מלבד 100 שהושארו לאשפוז גם בלילה. 22 מהפצועים סבלו מפציעה קשה או קריטית.[2]
| מיקום | הרוגים |
| תחנת אלדגייט איסט | 7 |
| קינגס קרוס | 26 |
| תחנת אדג'וור רואד | 6 |
| אוטובוס בטאביסטוק סקוואר | 13 |
| סה"כ | 52 |
המספרים אינם כוללים את ארבעת המחבלים.
נטילת אחריות
ארגון הטרור המוסלמי אל-קאעידה לקח אחריות על הפעולות בהצהרתו באתר אינטרנט על ביצוע הפיגועים נגד בריטניה כתגובה על פעולותיה של המדינה בעיראק ובאפגניסטן, ההצהרה היא בת כ-200 עמודים. עוד מופיע בהצהרה אזהרת "אל-קאעידה אירופה" את ממשלותיהן של דנמרק ואיטליה מפני פיגועים שיתבצעו במדינות אלו, עקב הימצאות כוחות צבאיים של מדינות אלו בעיראק ואפגניסטן.
מאוחר יותר, ארגון טרור בשם "גדודי אבו חאפז אל-מצרי", הקשור לאל-קאעידה הכריז גם הוא על לקיחת אחריות לפיגועים.[3]
זהות המפגעים
בניגוד להשערה הראשונה התברר כי המפגעים המתאבדים הם מוסלמים אזרחי בריטניה ממוצא פקיסטני ואחד ממוצא ג'מייקני, ג'רמיין לינדזי.
אלמנתו של ג'רמיין, סמנתה ליוטווייט הפכה גם היא לפעילת טרור. הייתה מעורבת בפיגוע בקניון וסטגייט בניירובי בשנת 2013. מוכרת בכינויה "האלמנה הלבנה".[4]
במטענים לא נמצאו שעוני עצר ולכן הסברה הראשונה הייתה שמדובר במחבלים מתאבדים, מאוחר יותר התברר כי המפגעים שילמו על חניה וקנו כרטיסי נסיעה חזרה, ולכן הועלתה השערה כי המחבלים לא התכוונו להתאבד והוטעו על ידי המפעילים כי יוכלו להיחלץ בשלום.
תגובות לאירוע
בכל רחבי אירופה הביעו גינויים לפיגועים, וסולידריות עם בריטניה.
נאומו של טוני בלייר
ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, אשר שהה באותה עת בסקוטלנד בוועידת ה-G8, נתן הצהרה ל-BBC ששודרה בכל תחנות הטלוויזיה בעולם ולאחריה עזב את הוועידה ומיהר להגיע ללונדון:
- "זה ברור שמדובר בהתקפת טרור. ברור שיש נפגעים והרוגים. זה מעשה ברברי, שנעשה ביום שאנשים נפגשים כדי לבחון כיצד למגר את העוני באפריקה ולשפר את איכות הסביבה. אין ספק שהכוונה של הטרוריסטים הייתה לטרפד את הוועידה. אבל דבר אחד חשוב להבהיר וכדאי שמבצעי המעשים יפנימו: הנחישות שלנו גדולה יותר מרצונם לגרום להרס. לא משנה מה הם יעשו, הנחישות שלנו תנצח בארצנו ובכל העולם".
על פי טוני בלייר הגורמים לפיגוע היו:
- א. האופי הלא דמוקרטי של המשטרים האסלאמיים.
- ב. הסכסוך במזרח התיכון בין ישראל לפלסטינים.
- ג. הנחשלות והמסכנות של אזרחי המדינות האסלמיות.
בעוד שאריאל שרון הביע סולידריות עם בריטניה ואזרחיה, גורמים בישראל זעמו על בלייר שמשרבב את ישראל לעניין זה, בעוד שברור שהסיבה העיקרית שאל-קאעידה פעל בבריטניה הייתה בעיקר בגלל מעורבותה בעיראק ומלחמת התרבויות בה היא נתפשת לצד ארצות הברית כ"שטן הבינוני", פרטים שנשמטו מנאומו של בלייר.
תגובות בבריטניה ובעולם
הבריטים הגיבו בהלם. לאחר שהתברר כי הטרוריסטים המתאבדים היו אזרחים בריטים ולא גורמים שחדרו למדינה ההלם רק גבר. הפיגועים גונו על ידי גופים ומנהיגים מוסלמים, בהם מועצת המוסלמים הבריטית,[5] המועצה ליחסים אמריקאים-אסלאמיים, מוחמד חוסיין פדלאללה ואף על ידי בכיר החמאס מוסא אבו מרזוק.
בביקורת הגבולות לצרפת הופעלו תקנות חירום שהגבילו את הכניסה החופשית למדינה, עקב חשש של חדירת מפגעים. שוטרים צרפתיים רבים נפרסו ביום חגיגות הבסטיליה. באיטליה כוחות משטרה פשטו על אזורים מוסלמים, ועצרו כ-170 בני אדם לחקירה.
ב-14 ביולי, כשבוע לאחר הפיגוע, ציינו בריטניה ואירופה בעמידת דומיה בת דקותיים סולידריות עם הנפגעים.
בבריטניה דווח על גל של יותר ממאה התקפות נקמה של אזרחים בריטיים נגד מוסלמים בשבוע שחלף מאז הפיגועים ואזרחים מוסלמים הביעו חשש על הצפוי להם. ראש הממשלה בלייר קרא לאזרחי המדינה לא לשפוט את המוסלמים ולהדביק לכולם תווית של אסלאמיסטים קיצוניים.
סדרת פיצוצים נוספת ב-21 ביולי
ב-21 ביולי 2005 פונו שלוש תחנות ונסגרו שלושה קווים של הרכבת התחתית של לונדון בחשד לפיגועים או ניסיונות לפיגועים שהתרחשו במקומות אלה. משטרת לונדון אישרה שאירעו במספר תחנות רכבת תחתית ובאוטובוס 4 פיצוצים. בתחילה היה חשש שמדובר בפיגוע כימי וצוותי אב"כ נשלחו לאזור. מאוחר יותר התברר כי מדובר בסדרת פיצוצים "קטנים" יחסית ועם מעט נפגעים, שנגרמו בשל תקלה במטעני הנפץ.[6]
תגובה רשמית לאחר הפיגועים
בניגוד לציפיות של אל-קאעידה לגרום לשבר והתקפלות בשלטון הבריטי כפי שקרה בספרד, ממשלתו של בלייר הגיב בתקיפות רבה, והחל לבנות רשימה של גורמי אסלאם קיצוניים שעודדו טרור ואף הביעו הערכה לפיגועים במטרה לגרשם מבריטניה למדינות ערביות. ב-11 באוגוסט נעצרו עשרה גורמים שהוגדרו כמסוכנים ביותר בדרך לגירושם,[7] וב-25 באוגוסט הציג שר הפנים הבריטי דאז, צ'ארלס קלארק, את הקריטריונים להכנת רשימות גירוש לקיצונים אסלאמיים.[8]
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל לונדון | ||
|
ההיסטוריה | ||
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- דיווח ב-wikinews
- כתבי NRG מעריב וסוכנויות הידיעות, לונדון: יותר מ-50 הרוגים, באתר nrg, 8 ביולי 2005
- לדיווח של "הארץ"
- כתבי ynet, מתקפת טרור בלונדון: לפחות 37 הרוגים, באתר ynet, 7 ביולי 2005
- רצף האירועים, חדשות ה-BBC
- רועי נחמיאס, למה לונדון? למה עכשיו?, באתר ynet, 7 ביולי 2005
- עמודי השער של עיתונות העולם מדווחים על הפיגועים בלונדון (2005), באתר ניוזיאום
הערות שוליים
- ^ יואב שטרן ויוסי מלמן, הארץ, זוהתה גופת הנעדרת הישראלית בפיגוע בלונדון, באתר וואלה!, 15 ביולי 2005
- ^ The London Bombing Attack on 7 July, 2005
- ^ הפיגועים בלונדון בוצעו באמצעות מנגנוני השהייה, באתר וואלה!, 9 ביולי 2005
- ^ אלי לאון, "האלמנה הלבנה": הבריטית בת ה-29 מאחורי הפיגוע בקניה, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2013
- ^ הדר פרבר, המוסלמים מגנים את הפיגועים בלונדון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביולי 2005
- ^ חגית קלימן, לונדון: סדרת פיצוצים בתחנות הרכבת התחתית, באתר ynet, 21 ביולי 2005
- ^ בריטניה: נעצרו עשרה ה"מסוכנים לביטחון המדינה", באתר ynet, 11 באוגוסט 2005
- ^ איי.פי, בריטניה: "זרים שמעוניינים לייצר פחד לא רצויים", באתר ynet, 25 באוגוסט 2005
| ההיסטוריה של לונדון | ||
|---|---|---|
| תחומי העיר בתקופות היסטוריות | לונדיניום • הסיטי של לונדון והסיטי של וסטמינסטר • מחוז מידלסקס • מחוז לונדון • לונדון רבתי | 
|
| היסטוריה של השלטון המקומי | מועצת מחוז לונדון • מועצת לונדון רבתי • רשות לונדון רבתי • אספת לונדון • ראש העיר של לונדון | |
| אירועים היסטוריים | מרד האיכרים • המגפה הגדולה של לונדון • השרפה הגדולה של לונדון • מגפת הכולרה של 1854 • הסירחון הגדול • התערוכה הגדולה • אולימפיאדת לונדון (1908) • הבליץ • אולימפיאדת לונדון (1948) • פסטיבל בריטניה • הערפיח הגדול • פיגועי 7 ביולי 2005 • אולימפיאדת לונדון (2012) | |
| מבנים היסטוריים | מצודת לונדון • קתדרלת סנט פול • ארמון וייטהול • ארמון וסטמינסטר • גשר לונדון • מנזר וסטמינסטר • האנדרטה לשרפה הגדולה של לונדון | |
| תשתיות | נמל לונדון • הרכבת התחתית של לונדון • מערכת הביוב של לונדון | |
| ערכים נוספים על ההיסטוריה של לונדון | ||
24758257הפיגועים בלונדון (2005)