פטרוס
| לידה | בית צידה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 64 או 67 | ||||
| |||||
פטרוס (במקור: שמעון בר יונה, ? - 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), ידוע גם בשם "כיפא", המקבילה הארמית ל"פטרוס" (סלע, צור). דמות מימיה הראשונים של הנצרות, ונחשב לאפיפיור הראשון. היה משנים-עשר השליחים של אותו האיש, על שמו הוקמה בזיליקת פטרוס ה"קדוש" בקריית הוותיקן שברומא. בעולם הנוצרי ישנם מעל 700 שמות שונים הנגזרים משמו של פטרוס.[1]
ביהדות הדעות כלפיו חלוקות, בספר חסידים ובמדרשים שונים הוא מתואר כמי שנשלח על ידי חז"ל לקבוצת תלמידי אותו האיש והוראותיו לפטור את הנוצרים ממצוות התורה שהיו מקיימים עד לזמנו היו בכדי לנתק את הנצרות מהיהדות. לעומת זאת המחזור ויטרי שכתב ש"כל האומר דבר זה, כשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמנה".
חייו
בספרי הנוצרים נטען כי שמו 'ניתן' לו על ידי אותו האיש, כשהכריז לראשונה על הגדרתו האלילית. על פי האגדה, היתה זאת ההשוואה בין כיפא (ארמית) לפטרוס (ביוונית: Πετρος) שפירושו סלע (ביוונית: πετρα - פטרה). שמו זה ניתן לו, על אשר בזכותו תתקים הנצרות לאורך שנים. בציורים פטרוס בעל הזקן מזוהה כמחזיק מפתחות.
מקורם של מרבית הפרטים הידועים עליו הוא מכתבי דת נוצריים. על פי מקורות אלו, שמעון בר-יונה, דייג יהודי יליד בית צידה, הצטרף לאותו האיש לאחר שפגשו בעת שדג בכנרת עם אחיו, אנדריאס. הוא דבק באותו האיש עד למותו . בסעודתו האחרונה טען אותו האיש לפטרוס שהיה עמו, כי פטרוס יתכחש לו לאחר שיתפס. ואכן, בתחלה הוא אכן התכחש בכדי שלא יעצר, אולם לאחר מכן חזר בו התחרט ו"בכה בכי מר".
ממקורות שונים ניתן להסיק שהיה נשוי. על פי מסורות מסוימות, היתה לו בת.
מחברי ספרי תולדות הנצרות, מתארים את פטרוס כדמות חשובה בימיה הראשונים של הנצרות, שני רק לפאולוס, והוא שהנהיג את בחירת מחליפו של יהודה איש-קריות . על פיהם, פטרוס נשפט על ידי הסנהדרין עם יוחנן פעמיים. הוא נסע למסע הטפה בלוד, יפו וקיסריה, נכח באספת ירושלים, ושם הטיף למען המרת דתם של הלא־יהודים. הוא ככל הנראה היה מוערך על ידי אותו האיש. אולם ישנם חוקרים הטוענים שחלק מהנוצרים ראוהו כופר. בתקופה מאוחרת יותר הוא חי באנטיוכיה תקופת מה, שם פגש בפאולוס, נתמנה לבישוף העיר, ולפטריארך של אנטיוכיה.
על פי המסורת הנוצרית, הפך בסוף חייו לבישוף הראשון של רומא ומכח זה לאפיפיור הראשון. בשנת 67 לספירה הנוצרית, נתפס על ידי הרומאים ונצלב. לפי המסורת הנוצרית הוא נצלב לבקשתו הפוך עם ראשו כלפי מטה, להיבדל מתוך כבוד ממורהו. יש לכך ביטוי בהבחנה "צלב הפוך".
חלומותיו
בספרי הנצרות מתואר שפטרוס שישן בגג ביתו של שמעון הבורסקאי וחלם חלום ממנו הוא הבין כי עליו להפיץ את הנצרות גם בקרב הגויים, וכי לא מוטל עליו לכפות את שמירת הכשרות על מאמיניו הנוכרים.
פטור זה, היה למורת רוחם של פרושים-נוצרים שדרשו לחייב את הגויים לשמור את התורה לצד אמונות הנצרות.
הכנסייה הקתולית ופטרוס
פטרוס נחשב הבישוף הראשון של אנטיוכיה, ומאוחר יותר הבישוף של רומא, ומכאן גם האפיפיור הראשון. באותה עת האפיפיור היה רק ראש הקהילה הנוצרית, בימינו - הקהילה גדלה לדת שלמה. וכך האפיפיורים נחשבים לממשיכיו של פטרוס וליורשי סמכויותיו וזכויותיו: הם עונדים על אצבעם את טבעת הדייג, שמציינת את פטרוס כדמות ה'צדיק' הדייג, בעל ה'מפתחות' של אותו האיש. עד ימינו המפתחות הם הסמל לסמכויותיו של האפיפיור. בזיליקת פטרוס ה"קדוש" נבנתה באתר שבו נצלב. תחת ה'מזבח' הראשי ישנו עוד 'מזבח' לפטרוס.
גופת פטרוס
בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בבזיליקת סנט פטרוס שברומא נתגלה חדר קבורה שבו היה קבור שלד אחד, ללא רגלים. יש ארכאולוגים המשערים כי השלד הוא שלדו של פטרוס, מכיוון שהקבר תוארך לתקופה בין השנים 60 - 70 לספירה, והאתר הוא בזיליקת פטרוס ה"קדוש". על פי גרסה זו, כדי להביא את הגופה לקבורה במהירות מחשש שתאבד, נכרתו רגליו של ה"קדוש" הנוצרי שנצלב הפוך. ראייה נוספת היא העובדה שהייתה בקבר רצועת טיח ועליה חריטה יוונית עם הכיתוב: "PETROS ENI", כלומר: "פטרוס נמצא שם". עם זאת כנסיות רבות ברחבי העולם (איטליה, צרפת, גרמניה, ארצות הברית, ישראל) טוענות כי ברשותן חלקי גופה של פטרוס. כנסיית סנט ג'ובאני אין לאטראנו ברומא, מקום מושב האפיפיורות במשך מאות שנים טוענת שברשותה גולגולתו של פטרוס, השמורה שם מעל 1000 שנה. ב-1953 נתגלה בהר הזיתים (אז תחת שלטון ירדני) בית קברות עתיק, על ידי הארכאולוג בלרמינו בגאטי עם גלוסקמאות רבות הנושאות סמלים ושמות נוצריים קדומים; אחת מהן נושאת שמו העברי של פטרוס: "שמעון בר יונה". הגלוסקמה נמצאת היום בכנסיית ההלקאה בירושלים.
פטרוס במקורות יהודיים
המקור היהודי הקדום הידוע המתייחס לפטרוס הוא ספר חסידים, שם[2] מכונה פטרוס "צדיק שטעו אחריו רבים ומצוה לכנותו 'פטר חמור'".
יחס דומה מוצאים בספרי מדרשים שונים, שם מתואר שמעון כיפא כשליח של חז"ל שיעודו לנתק את הנצרות מהיהדות. לפי אותם מדרשים, בראשית הנצרות ראו חז"ל צורך לנתק את היהדות מהנצרות ולשם כך גייסו את שמעון כיפא. חכמי אותו דור לקחו אותו לבית המקדש ושם נשבעו לו שהם מקבלים עליהם את כל העוונות שהוא יעשה. לפי אותה מסורת, שמעון כיפא קיבל את השליחות ועמד בה בהצלחה: הוא הרחיק את הנצרות מן היהדות (למשל, העביר את יום המנוחה מיום שבת ליום ראשון), והציל יהודים מאלימות בקובעו שכאשר נוצרי מוכה על ידי יהודי - עליו להפנות את הלחי השנייה.
ויאמר להם שמעון כיפא: ... ועתה הוא (אותו האיש) מזהירכם ומצווה לכם: - שלא תעשו עוד רעה לשום יהודי - ואם יאמר יהודי לנוצרי לך עמי פרסה ילך עמו שתי פרסאות, - ואם יכנו יהודי על הלחי השמאל יטה לו גם הלחי הימין כדי שיאכלו שכרם בעולם הזה ובעולם הבא יהיו נדונים בגיהנום, - ואם תעשו כך תזכו לשבת עמו במחיצתו,
והנה הוא מצווה עליכם: שלא תחוגו את חג המצות אך תחוגו את יום מיתתו, ובמקום חג השבועות תחוגו ארבעים יום משנסקל ועלה לרקיע אחר כך, ובמקום חג הסוכות תחוגו יום לידתו וביום השמיני ללידתו תחוגו היום אשר נמול בו.[3]
לפי אותן מסורות, השם "כיפא" (סלע בארמית) הגיע מכך ששמעון כיפא התבודד על סלע ברומא, שם כתב פיוטים ושלח אותם לחכמי ישראל שבאותו דור. יש המונים בין פיוטים אלו את נשמת כל חי ואת הפיוט אתן תהילה הנאמר ביום הכיפורים. גם בספר תולדות אותו האיש שנכתב במאות הראשונות מזוית יהודית, נכתב שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים.
בנוסף יש המזהים את פטרוס עם החכם בן פטורא,[4] המוכר ממאמרו בתלמוד ”שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא ר' עקיבא ולימד: "וחי אחיך עמך", חייך קודמים לחיי חברך.” (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא סב א)
עם זאת, יש השוללים בתוקף טענות אלו, ביניהם המחזור ויטרי[5] שכתב ש"כל האומר דבר זה, כשיבנה בית המקדש יביא חטאת שמנה".
יש המזהים את תעלומת תענית יום ט' בטבת, בכך שזהו יום פטירתו המוסתר של פטרוס[6].
היהודים האשכנזים היו נוהגים לקרוא לפטרוס בשם "פטר חמור" ללעג ולקלס, בספר חסידים[7] כתב כי יהודי שהמיר דתו מכנין אותו בשם רע וסיים: "כגון שמעון כיפא, שאומרים פטר חמור". כעין זה מופיע אף במחזור ויטרי[5].
לקריאה נוספת
- אפי זיו, הצופן הנוצרי באמנות, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2015, עמ' 236-230, מסת"ב 978-965-566-137-8
קישורים חיצוניים
- מאמר על "תעלומת פטרוס ה"קדוש"" באתר שורש
- שמעון כיפא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ מאמר על שם המשפחה פטרסון
- ↑ סימן קצ"א במהדורת מוסד הרב קוק
- ↑ י.ד. אייזנשטיין, אוצר המדרשים ע' 557 (בית המדרש ה, 60)
- ↑ ספר חסידים, סימן קצ"א
- ^ 5.0 5.1 מחזור ויטרי, סדר ליל פסח (סדר פסח קצר מרש"י) סעיף ג.
- ↑ חיים סיימונס כותב שזאת הכוונה בדברי הרב ברוך תאומים-פרנקל "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים" ברוך תאומים-פרנקל, הגהות מהגאון מוהר"ר ברוך פרענקיל ז"ל, מגיני ארץ, שלחן ערוך, או"ח, חלק שני, סימן׳ תק"פ, באתר HebrewBooks.
- ↑ ספר חסידים, ס' קצ"א.
.svg) | ||
|---|---|---|
| האלף הראשון | ||
| המאה ה-1 | פטרוס (33–67) • לינוס (67–76) • אנקלטוס (76–88) • קלמנס הראשון (88–99) • אווריסטוס (99–105) | 
|
| המאה ה-2 | אלכסנדר הראשון (105–115) • סיקסטוס הראשון (115–125) • טלספורוס (125–136) • היגינוס (136–140) • פיוס הראשון (140–155) • אניקטוס (155–166) • סוטר (166–174) • אלאוטריוס (174–189) • ויקטור הראשון (189–199) | |
| המאה ה-3 | זפירינוס (199–217) • קליקסטוס הראשון (217–222) • אורבנוס הראשון (222–230) • פונטיאנוס (230–235) • אנטרוס (235–236) • פביאנוס (236–250) • קורנליוס (251–253) • לוקיוס הראשון (253–254) • סטפנוס הראשון (254–257) • סיקסטוס השני (257–258) • דיוניסיוס (259–268) • פליקס הראשון (269–274) • אאוטיכיאנוס (275–283) • קאיוס (283–296) • מרקלינוס (296–304) | |
| המאה ה-4 | מרקלוס הראשון (308–309) • אוסביוס (309–310) • מילטיאדס (311–314) • סילבסטר הראשון (314–335) • מרקוס (336–336) • יוליוס הראשון (337–352) • ליבריוס (352–366) • דמסוס הראשון (366–384) • סיריקיוס (384–399) • אנסטסיוס הראשון ( 399–401) | |
| המאה ה-5 | אינוקנטיוס הראשון (401–417) • זוסימוס (417–418) • בוניפקיוס הראשון (418–422) • סלסטינוס הראשון (422–432) • סיקסטוס השלישי (432–440) • לאו הראשון (440–461) • הילריוס (461–468) • סימפליקיוס (468–483) • פליקס השלישי (483–492) • גלסיוס הראשון (492–496) • אנסטסיוס השני (496–498) • סימכוס (498–514) | |
| המאה ה-6 | הורמיסדס (514–523) • יוחנן הראשון (523–526) • פליקס הרביעי (526–530) • בוניפקיוס השני (530–532) • יוחנן השני (533–535) • אגאפטוס הראשון (535–536) • סילבריוס (536–537) • ויגיליוס (537–555) • פלגיוס הראשון (556–561) • יוחנן השלישי (561–574) • בנדיקטוס הראשון (575–579) • פלגיוס השני (579–590) • גרגוריוס הראשון (590–604) | |
| המאה ה-7 | סאביניאנוס (604–606) • בוניפקיוס השלישי (607–607) • בוניפקיוס הרביעי (608–615) • אדאודטוס הראשון (615–618) • בוניפקיוס החמישי (619–625) • הונוריוס הראשון (625–638) • סוורינוס (640–640) • יוחנן הרביעי (640–642) • תאודורוס הראשון (642–649) • מרטינוס הראשון (649–653) • אאוגניוס הראשון (654–657) • ויטאליאן (657–672) • אדאודטוס השני (672–676) • דונוס (676–678) • אגתו (678–681) • לאו השני (682–683) • בנדיקטוס השני (684–685) • יוחנן החמישי (685–686) • קונון (686–687) • סרגיוס הראשון (687–701) | |
| המאה ה-8 | יוחנן השישי (701–705) • יוחנן השביעי (705–707) • סיסיניוס (708–708) • קונסטנטינוס (708–715) • גרגוריוס השני (715–731) • גרגוריוס השלישי (731–741) • זכריה (741–752) • סטפנוס (752) • סטפנוס השני (752–757) • פאולוס הראשון (757–767) • סטפנוס השלישי (768–772) • אדריאנוס הראשון (772–795) • לאו השלישי (795–816) | |
| המאה ה-9 | סטפנוס הרביעי (816–817) • פסקליס הראשון (817–824) • אאוגניוס השני (824–827) • ולנטינוס (827–827) • גרגוריוס הרביעי (827–844) • סרגיוס השני (844–847) • לאו הרביעי (847–855) • יוהנה (853–855) • בנדיקטוס השלישי (855–858) • ניקולאוס הראשון (858–867) • אדריאנוס השני (867–872) • יוחנן השמיני (872–882) • מרינוס הראשון (882–884) • אדריאנוס השלישי (884–885) • סטפנוס החמישי (885–891) • פורמוסוס (891–896) • בוניפקיוס השישי (896–896) • סטפנוס השישי (896–897) • רומנוס (897–897) • תאודורוס השני (897) • יוחנן התשיעי (898–900) | |
| המאה ה-10 | בנדיקטוס הרביעי (900–903) • לאו החמישי (903–904) • סרגיוס השלישי (904–911) • אנסטסיוס השלישי (911–913) • לנדו (913–914) • יוחנן העשירי (914–928) • לאו השישי (928–929) • סטפנוס השביעי (929–931) • יוחנן האחד עשר (931–935) • לאו השביעי (936–939) • סטפנוס השמיני (939–942) • מרינוס השני (942–946) • אגפטוס השני (946–955) • יוחנן השנים עשר (955–963) • לאו השמיני (אנטי-אפיפיור,963–964) • יוחנן השנים עשר (964) • בנדיקטוס החמישי (964–964) • לאו השמיני (964–965) • יוחנן השלושה עשר (965–972) • בנדיקטוס השישי (973–974) • בנדיקטוס השביעי (974–983) • יוחנן הארבעה עשר (983–984) • יוחנן החמישה עשר (985–996) • גרגוריוס החמישי (996–999) • סילבסטר השני (999–1003) | |
| האלף השני | ||
| המאה ה-11 | יוחנן השבעה עשר (1003–1003) • יוחנן השמונה עשר (1003–1009) • סרגיוס הרביעי (1009–1012) • בנדיקטוס השמיני (1012–1024) • יוחנן התשעה עשר (1024–1032) • בנדיקטוס התשיעי (1032–1044) • סילבסטר השלישי (1045–1045) • בנדיקטוס התשיעי (1045–1045) • גרגוריוס השישי (1045–1046) • קלמנס השני (1046–1047) • בנדיקטוס התשיעי (1047–1048) • דמסוס השני (1048–1048) • לאו התשיעי (1049–1054) • ויקטור השני (1055–1057) • סטפנוס התשיעי (1057–1058) • ניקולאוס השני (1059–1061) • אלכסנדר השני (1061–1073) • גרגוריוס השביעי (1073–1085) • ויקטור השלישי (1086–1087) • אורבנוס השני (1088–1099) • פסקליס השני (1099–1118) | |
| המאה ה-12 | גלסיוס השני (1118–1119) • קליקסטוס השני (1119–1124) • הונוריוס השני (1124–1130) • אינוקנטיוס השני (1130–1143) • סלסטינוס השני (1143–1144) • לוקיוס השני (1144–1145) • אאוגניוס השלישי (1145–1153) • אנסטסיוס הרביעי (1153–1154) • אדריאנוס הרביעי (1154–1159) • אלכסנדר השלישי (1159–1181) • לוקיוס השלישי (1181–1185) • אורבנוס השלישי (1185–1187) • גרגוריוס השמיני (1187–1187) • קלמנס השלישי (1187–1191) • סלסטינוס השלישי (1191–1198) • אינוקנטיוס השלישי (1198–1216) | |
| המאה ה-13 | הונוריוס השלישי (1216–1227) • גרגוריוס התשיעי (1227–1241) • סלסטינוס הרביעי (1241–1241) • אינוקנטיוס הרביעי (1243–1254) • אלכסנדר הרביעי (1254–1261) • אורבנוס הרביעי (1261–1264) • קלמנס הרביעי (1265–1268) • גרגוריוס העשירי (1271–1276) • אינוקנטיוס החמישי (1276–1276) • אדריאנוס החמישי (1276–1276) • יוחנן העשרים ואחד (1276–1277) • ניקולאוס השלישי (1277–1280) • מרטינוס הרביעי (1281–1285) • הונוריוס הרביעי (1285–1287) • ניקולאוס הרביעי (1288–1292) • סלסטינוס החמישי (1294–1294) • בוניפקיוס השמיני (1294–1303) | |
| המאה ה-14 | בנדיקטוס האחד עשר (1303–1304) • קלמנס החמישי (1305–1314) • יוחנן העשרים ושניים (1316–1334) • בנדיקטוס השנים עשר (1334–1342) • קלמנס השישי (1342–1352) • אינוקנטיוס השישי (1352–1362) • אורבנוס החמישי (1362–1370) • גרגוריוס האחד עשר (1370–1378) • אורבנוס השישי (1378–1389) • בוניפקיוס התשיעי (1389–1404) | |
| המאה ה-15 | אינוקנטיוס השביעי (1404–1406) • גרגוריוס השנים עשר (1406–1415) • מרטינוס החמישי (1417–1431) • אאוגניוס הרביעי (1431–1447) • ניקולאוס החמישי (1447–1455) • קליקסטוס השלישי (1455–1458) • פיוס השני (1458–1464) • פאולוס השני (1464–1471) • סיקסטוס הרביעי (1471–1484) • אינוקנטיוס השמיני (1484–1492) • אלכסנדר השישי (1492–1503) | |
| המאה ה-16 | פיוס השלישי (1503–1503) • יוליוס השני (1503–1513) • לאו העשירי (1513–1521) • אדריאנוס השישי (1522–1523) • קלמנס השביעי (1523–1534) • פאולוס השלישי (1534–1549) • יוליוס השלישי (1550–1555) • מרקלוס השני (1555–1555) • פאולוס הרביעי (1555–1559) • פיוס הרביעי (1559–1565) • פיוס החמישי (1566–1572) • גרגוריוס השלושה עשר (1572–1585) • סיקסטוס החמישי (1585–1590) • אורבנוס השביעי (1590–1590) • גרגוריוס הארבעה עשר (1590–1591) • אינוקנטיוס התשיעי (1591–1591) • קלמנס השמיני (1592–1605) | |
| המאה ה-17 | לאו האחד עשר (1605–1605) • פאולוס החמישי (1605–1621) • גרגוריוס החמישה עשר (1621–1623) • אורבנוס השמיני (1623–1644) • אינוקנטיוס העשירי (1644–1655) • אלכסנדר השביעי (1655–1667) • קלמנס התשיעי (1667–1669) • קלמנס העשירי (1670–1676) • אינוקנטיוס האחד עשר (1676–1689) • אלכסנדר השמיני (1689–1691) • אינוקנטיוס השנים עשר (1691–1700) | |
| המאה ה-18 | קלמנס האחד עשר (1700–1721) • אינוקנטיוס השלושה עשר (1721–1724) • בנדיקטוס השלושה עשר (1724–1730) • קלמנס השנים עשר (1730–1740) • בנדיקטוס הארבעה עשר (1740–1758) • קלמנס השלושה עשר (1758–1769) • קלמנס הארבעה עשר (1769–1774) • פיוס השישי (1775–1799) | |
| המאה ה-19 | פיוס השביעי (1800–1823) • לאו השנים עשר (1823–1829) • פיוס השמיני (1829–1830) • גרגוריוס השישה עשר (1831–1846) • פיוס התשיעי (1846–1878) • לאו השלושה עשר (1878–1903) | |
| המאה ה-20 | פיוס העשירי (1903–1914) • בנדיקטוס החמישה עשר (1914–1922) • פיוס האחד עשר (1922–1939) • פיוס השנים עשר (1939–1958) • יוחנן העשרים ושלושה (1958–1963) • פאולוס השישי (1963–1978) • יוחנן פאולוס הראשון (1978–1978) • יוחנן פאולוס השני (1978–2005) | |
| האלף השלישי | ||
| המאה ה-21 | בנדיקטוס השישה עשר (2005–2013) • פרנציסקוס (2013–2025) • לאו הארבעה עשר (2025–מכהן) | |
| הקודם: - |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: לינוס |
פטרוס25466183