פחד יצחק (ספר)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מבוסס עבודות אקדמאיות, אין התייחסו למעמדו בבית המדרש.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מבוסס עבודות אקדמאיות, אין התייחסו למעמדו בבית המדרש. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב יצחק הוטנר |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | עיון |
| הוצאה | |
| הוצאה | ניו יורק - מוסד גור אריה |
| תאריך הוצאה | תשכ"ד |
| עורך | ברוריה דייוויד, הרב יונתן דייוויד |
| סדרה | |
| מספר ספרים | 8 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990009326350205171 |
"פחד יצחק" הם סדרת ספרי מחשבה והגות מפורסמים על המועדים, מחבר הספרים הוא הרב יצחק הוטנר.
על הספרים
פחד יצחק היא סדרת ספרים המשלבת דרוש ורעיונות הגותיים ובולטים בה תורותיהם של המהר"ל מפראג והגאון מווילנא. גם החסידות ואפילו הפילוסופיה הלא-יהודית השתלבו יחד אם כי בדרך כלל הובאו ברמיזה וללא ציון מקורם[1], הספר כתוב בעברית עשירה ופיוטית, על אף שהדרשות עליהן הוא מבוסס נאמרו ביידיש.
המחבר מעריך מאוד את המהר"ל, והוא מכנה אותו "מאור עינינו", בהיותו מורה הדרך עבורנו להבין את דברי חז"ל. כאשר ביקר בציון המהר"ל בחורף תשל"ד, הוא נשא שם מונולוג נרגש, בו אמר בין היתר: "כל זה משלך. מִשֶל הדיבורים שלך שהוצאת לאוויר העולם בפיו של הקולמוס שלך... והנה אותו חלק קטן מנשמתך הדבוק בנשמתי, אותו חלק מנשמתך נמצא עתה סמוך מאוד לגופך"[2].
בתו ברוריה דייוויד כתבה את רוב המאמרים משמיעה מפיו, והרב הוטנר עצמו הגיה וערך את רובם, היא תרגמה אותם לעברית ויחד עם בעלה הרב יונתן דייויד ערכה אותם להוצאה לאור[3].
בהקדמה, המופיעה בתחילת כל כרך, הרב הוטנר מתייחס להבדל בין לימוד החוק היהודי ללימוד "הלכות דעות וחובות הלבבות". הוא טוען שהדרך מלימוד לקיום שונה כאשר אנו לומדים על חובות הלב. משום שכשם שבעולם הגשמי אור נע מהר יותר מישויות חומריות יותר, כך גם בעולם הרוח, מצוות הקרובות לעולם הרוח המופשט פועלות במהירות גדולה יותר. לכן כאשר אנו לומדים את הלכות סוכה או ציצית, לוקח זמן ללימוד להשפיע על הפעולות הגופניות שלנו, ולעומת זאת, כשאנו לומדים על מצוות הנוגעות למחויבויות השכל והלב, אנו עוברים מיד מלימוד לקיום. במבוא זה המחבר חושף את העובדה שהוא פותח בספריו, למעשה תחום ומקצוע תורני חדש – "הלכות דעות וחובת הלבבות", שנבדל מחיבורים על החוק היהודי, ושנושא זה דורש גישה מיוחדת. משום שכאשר אנו עוסקים בעולם הדתי הפנימי של אדם על הלימוד להשפיע באופן מידי על הקיום המתבטא במצבנו האינטלקטואלי והרגשי[4].
על ספריו אמר שאת התרומה שר' חיים סולובייצ'יק מבריסק תרם ללמדנות האנליטית הקונספטואלית, בגמרא הוא זכה לעשות לאגדה ול"הלכות דעות וחובות הלבבות"[5], ואף אמר עליהם, שמדובר בשילוב ייחודי של למדנות ישיבתית עם הגות חסידית, שזור ברעיונות מהקבלה וההיסטוריוסופיה.
ההגות בספרים
סדרת הספרים עוסקת בהגות לפי סדר המועדים, כאשר כל כרך על חג אחר ובנוסף ישנו כרך של אגרות וכתבים.
הרב הוטנר עוסק בספריו רבות בסוגיות מעמיקות וביניהם:
חופש הרצון
בחופש הרצון רואה הרב הוטנר את אחד מהמאפיינים החשובים של האנושות, ומתאר את גישת הדטרמיניזם בן זמננו כאחד מהאתגרים המרכזיים של המודרנה. לגישה זו יש בסיס מטאפיזי. באחרית הימים אנו נאבד את חירותנו כאשר הא-ל ימול את לבבנו[6]. מכיוון שקץ הימים כרוך באובדן חירות, הנטייה השלילית של תקופתנו מכחישה בהתאמה את קיום החירות. ומסביר בספריו שאובדן זה של החירות נובע מפריחתה מלאה של החירות בעולם הזה, המביאה את הגאולה הסופית: "כי סילוק הבחירה הבא בתור תולדה מהתעצמות כח - הבחירה אינו אלא גילוי סגולת הבחירה, אף על פי שבפועל ממש בטלה ההשתמשות בכח - הבחירה, ואדרבה סילוק בחירה זה מופיע הוא דווקא כשיא-הפסגה של נשגביות הבחירה"[7][8].
אמת
הרב הוטנר בספריו משתמש בשני מושגים של אמת:
האמת הטהורה, היא היסודית והמקיימת מציאות בסיסית. אמת זו היא אמת של יצירה, והמקור הגדול של האמת הזו הוא הקב"ה עצמו כמקיימה של המציאות כולה. האמת במובן השני, היא לאחר שכבר יש יצירה, יש יחס בינה לבין המקור, ואם היחס הזה שומר על התאמה, הרי שהאמת מגדירה את המציאות הזו. אותה נקודה ראשונית שבה הקב"ה נופח קיום אנושי ראשון, היא הנקודה שיוצרת לראשונה אפשרות של השוואה בין שניים – ישנם עליונים וישנם 'תחתונים'; ישנה מציאות של א-לוהות בשמיים, אבל יש מעתה גם רפרזנטציה למציאות זו בעולם השפל: אדם. ועתה ניתן לדבר על אמת ושקר במונחים של התאמה ואי התאמה - כדברי אריסטו "לומר על מה שהינו, שהינו, או לומר על מה שאיננו, שאיננו, זו אמת; לומר על מה שהינו, שאיננו, או על מה שאיננו, שהינו, זה שקר", וכן הרמב"ם מפרש את המושג 'אמת' כהתאמה בין השכל לבין המציאות המעשית..[9]
אמונה
הרב הוטנר מסביר שאמונה עניינה הידבקות נפשית, אך יש לחלק בין שני סוגי אמונות, אמונה רגילה ו'אמונה דקדושה' כלומר אמונה בבורא העולם.
כשאדם מאמין אמונה רגילה באיזה עניין הרי מושג האמונה מציין סתם דבקות נפשית באותו עניין.
אך אמונה דקדושה היינו לא רק סמיכות נפשית, אלא היא קשורה לאמונה בשם הוויה. שמו של הקב"ה מורכב מהשורש 'הוה' והוא מציין את כל הזמנים – היה, הווה ויהיה, משום שהקב"ה משרה יציבות על כל הזמנים, ואותה התוכנית של בריאת העולם שהייתה בעבר, תתממש במלואה בעתיד, והיא גם עוברת דרך חיי היום יום בהווה, והכל – מבחינת הקב"ה – מואר באותו אור ברור. המאמין בקב"ה לא רק דבק בו, אלא מאחד את כל הזמנים לתוך תודעה אחת שהעולם זורם בקו ישיר ויציב. וכן גם להפך: 'שקר' במשמעותו הרגילה הוא אמירת דבר שאינו תואם את המציאות. אבל שקר בענייני קדושה הוא בהדגשה על כך שאין עבר ועתיד נכללים ביחידה אחת של בהירות עם ההווה, וזהו העדר אמונה. אדם שתופס את ההווה כרגע ספורדי ונטול המשכיות, שאינו יונק מן העבר ואינו זריעה לצמחי העתיד, הוא לא מאמין במונחים של קדושה. והעדר האמונה אצלו מתבטא בחוסר ראייה של כל עניין הזמן כנסקר בסקירה אחת.[9]
לימוד התורה
הרב הוטנר מדגיש בספריו את חשיבות ההנאה שבלימוד התורה ואף מפרש את הגמרא שאומרת שאדם צריך ללמוד את מה שליבו חפץ בו[10] בתור עיקרון הלכתי שמיוחד למצוות תלמוד תורה, כלומר בחירת נושא הלימוד על פי הרצון האישי ממלאת הוראה הלכתית. משום שההלכה עצמה מורה לאדם ללמוד את אותם הצדדים של הלימוד שאליהם הוא נמשך במיוחד.
הרב הוטנר כותב שבעוד שאנו מבצעים את רוב הפעולות לשם תכלית חיצונית, עצם מהותה של ההנאה הוא שהיא אינה משרתת אף מטרה מחוץ לעצמה. אך ללימוד התורה בבירור צד מעשי ויישומי – אנו לומדים במטרה לדעת איך למלא את מצוות ה'. עם זאת, התורה שקדמה לבריאה לא הייתה בעלת יישום מעשי כלשהו והייתה להנאה בלבד. גם לאחר שצדדיה המעשיים של התורה הפכו לרלוונטיים הצד של ההנאה גרידא נותר חלק מלימוד התורה. לימוד התורה הוא בה בעת עבודה רצינית והנאה[11][12].
לקריאה נוספת
- Steven S. Schwarzschild, ‘Isaac Hutner', Interpreters of Judaism in the Late Twentieth Century (ed. Steven T. Katz). Washington DC 1993, pp. 151-165.
- משה כהן, האמונה במשנת הרב יצחק הוטנר, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בר-אילן, 2011
- אלון שלו, קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בן-גוריון, 2013
- אלון שלו, תאולוגיה אורתודוקסית בעידן בקשת המשמעות: חייו והגותו של הרב יצחק הוטנר, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, 2020.
- שמואל ויגודה, "'בהבלי הזמן': האדם והזמן בהגותו של יצחק הוטנר", בספר: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום – עיונים בהגות יהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, הוצאת בית מורשה בירושלים, 2007
- שלום כרמי, ניסיונותיהם של האבות: בעקבות מאמרי פחד יצחק, אור המזרח, עמודים 152-167, 1981
- שלמה קסירר, התשובה בהגותו של הרב יצחק הוטנר - על רקע מקורותיו בחסידות, בתנועת המוסר ובהגות המאה העשרים, עבודת גמר (דוקטורט), אוניברסיטת בר-אילן, 2009
קישורים חיצוניים
- הרב ישעיה שטיינברגר, מלך בבית המדרש, בגרסה המקוונת של מוסף שבת של מקור ראשון
- הרב יצחק בלאו, חייו של הרב הוטנר, הגותו והתאוריה החינוכית שלו באתר ישיבת הר עציון
הערות שוליים
- ^ Steven S. Schwarzschild, ‘Isaac Hutner', Interpreters of Judaism in the Late Twentieth Century, Washington DC: Steven T. Katz, 1993, עמ' 155
- ^ ספר הזכרון למרן בעל "פחד יצחק" זצ"ל, עמוד סא.
- ^ אליעזר שולמן, גדול הדור שבחר לחיות במסתרים • פרופיל, באתר בחדרי חרדים - מגזין החג 'משפחה', ט"ז ניסן תשע"ז 12/04/2017
- ^ הרב יצחק בלאו, הרב הוטנר ועולמו הפנימי של האדם הדתי, באתר VBM
- ^ ישעיה שטיינברגר, מלך בבית המדרש, באתר מקור ראשון - מוסף שבת, י"ט בכסלו התשע"א, 26.11.2010
- ^ כרך דברים פרק ל', פסוק ו', רמב"ן על התורה
- ^ הרב יצחק הוטנר, כרך אגרות וכתבים, פחד יצחק, עמ' ע"א
- ^ הרב יצחק בלאו, מרכזיות חופש הרצון בהגותו של הרב הוטנר, באתר VBM
- ^ 9.0 9.1 משה כהן, האמונה במשנת הרב יצחק הוטנר, עבודת גמר (מ.א.) ,אוניברסיטת בר-אילן, באתר אסיף, 2011
- ^ כרך עבודה זרה דף י"ט., גמרא עבודה זרה י"ט, א'
- ^ הרב יצחק הוטנר, כרך אגרות וכתבים, מאמר ב', פחד יצחק
- ^ הרב יצחק בלאו, שמחת לימוד תורה לפי הרב הוטנר, באתר VBM
34849466פחד יצחק (ספר)