פורטל:הלכה/ערך נבחר/6
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו בימי הביניים על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: שפיירא, ורמייזא ומגנצא. חלק מהתקנות התקבלו כמחייבות בקרב יהדות אשכנז לדורותיה; מקצתן אף הובאו בשולחן ערוך ובכתבי פוסקים נוספים, והן נחשבות עד היום לחלק בלתי נפרד מהפסיקה היהודית המחייבת.
הסיבות שבגינן תיקנו חכמי שו"ם את התקנות הן שונות ומגוונות. ביסודן עמד המצב המדיני והחברתי ששרר בתקופות ההן בצפון אירופה. חלקן תוקנו כתגובה ליחסים בלתי תקינים בין הקהילות לבין שלטונות הערים שבהן דרו, וחלקן תוקנו כמענה לבעיות פנים קהילתיות. כדי להגשים את מטרותיהן של התקנות, השתדלו הרבנים והפרנסים להשיג להן קונצנזוס נרחב ככל האפשר, ועל מפיריהן הוטלו סנקציות קהילתיות שונות.
מכיוון שרוב התקנות תוקנו כמענה לבעיות נקודתיות מקומיות, בחלוף הזמן והצורך הלכו התקנות ונשתכחו. לרובן של התקנות לא נמצאו הדים בתקופות מאוחרות יותר, וכל הידוע עליהן הוא מספרי השו"ת הסמוכים לתקופתן. עם זאת, מספר תקנות תוקנו כמענה לבעיות כלליות שכיחות. אלו נידונו באריכות בספרות השו"ת לדורותיה, למן תקופת הראשונים דרך תקופת האחרונים ועד ימינו. עם אלו נמנות "תקנת הנדוניה" ו"תקנת החליצה".