מרדכי ארנון
 | |
| ארנון בתמונת יחסי ציבור לסרט "אלדורדו" | |
| מוקד פעילות | ישראל |
|---|---|
| תקופת פעילות | 1959–1975 (כ־16 שנים) |
| עיסוק | זמר ושחקן |
ברוך מרדכי (פופיק) ארנון (23 באפריל 1941 – 3 בינואר 2020) היה זמר, פזמונאי ושחקן ישראלי. ארנון התפרסם כאחד מחברי ההרכב שלישיית התאומים. באמצע שנות השבעים ארנון חזר בתשובה, הפך ליהודי חרדי והשתייך לזרם הליטאי.
ביוגרפיה
ארנון נולד וגדל בנחלת יהודה כבנם האמצעי, מבין שלושה בנים, של ישראל וזילפה ארנון[1]. הוא סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי[2], שם זכה לכינוי "פופיק", בשל קומתו הנמוכה. ב-1959 התגייס לצה"ל ושירת בלהקת הנח"ל[3]. הוא כיכב לראשונה בתוכניתה ה-16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש", בשנת 1962. מאז ועד מלחמת יום הכיפורים שיחק בסרטים רבים. במחצית השנייה של שנות ה-60 היה חבר גם בהרכב המוזיקלי-בידורי שלישיית התאומים.
חזרתו בתשובה
בעקבות השבר של מלחמת יום הכיפורים והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת 1975 חזר בתשובה[4] ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד בישיבת אור שמח[5]. בשנת 1976 החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב אברהם רביץ ואיקא ישראלי[6]. ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב ידוענים מתחום הבידור והאמנות של שנות ה-70, יחד עם אורי זוהר, אלונה איינשטיין, איקא ישראלי וניסים מנחם (מצמד הפרברים). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת שערי חסד החרדית בירושלים[7], ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי תדמית במגזר החרדי. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם אורי זוהר שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק[8].
בשנת 1993, החל להגיש בשידורי קשת בערוץ 2 פינה בתוכנית לילדים, בו סיפר סיפורים תנכ"יים[9].
ב-2003 הקים יחד עם איקא ישראלי ואורי זוהר את "גלריית המקלט" לאמנות.[10]
בשנת 2004 יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי תקליטור.
התנגד להקמת קהילות נפרדות עבור בעלי תשובה וקרא להשתלבותם באופן מלא בקהילות הדתיות הקיימות[11].
בשנותיו האחרונות פרסם טור אישי שבועי במגזין החרדי 'משפחה' שבו הוא המליץ על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית וקרא לאמץ שיטות הלקוחות מהרפואה האלטרנטיבית. לצד זאת, ארנון נהג לבקר בטוריו את החברה הישראלית ואת המערכת הפוליטית[12].
מותו
ארנון נפטר ב-3 בינואר 2020 כתוצאה ממחלת הסרטן, נקבר בהר המנוחות לצד ידידו איקא ישראלי.
חיים אישיים
ארנון נשא לאישה את נילי, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר חזרתו בתשובה, נישא לתרצה, ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. במותו היה סב ל-21 נכדים.[1]
אחיו הבכור, מנחם ארנון, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל ב-1961, כאזרח חבר קיבוץ תל קציר. זאת במסגרת המאבק על עיבוד שדות בשטח המפורז ברמת הגולן, מול סוריה, ביצע חריש בשדות, למרות האש היעילה שנפתחה לעברו[13].
פילמוגרפיה
|
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרדכי ארנון
מרדכי ארנון, בביצוע בלדה בין כוכבים, סרטון באתר יוטיוב- ראיון שלו ל"מקור ראשון"
תיאטרון העונות מציג: אל תיגעו בנוימן, 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- רן בוקר, הזמר והשחקן מרדכי פופיק ארנון הלך לעולמו, באתר ynet, 3 בינואר 2020
איתמר זהר, פופיק ארנון: להיט אחד גדול ולא מעט שירים שכנראה נתפשו אישיים מדי, באתר הארץ, 4 בינואר 2020- דרכו האחרונה: בשערי חסד נפרדו מהרב מרדכי ארנון, באתר בחדרי חרדים, 4 בינואר 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979
- ↑ צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959
- ↑ פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963
- ↑ יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוהים, מעריב, 23 ביולי 1975
- ↑ ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976
- ↑ לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976
- ↑ ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982
- ↑ נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980
- ↑ רונית הורביץ, אבא, ממי זה האיש הזה עם הזקן?, חדשות, 5 באוקטובר 1993
- ↑ אודות - גלריית המקלט, באתר גלריית המקלט
- ↑ מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז
- ↑ איה חיות, אושיק לוי: "הבת של פופיק צלצלה רק בבוקר — הוא לא רצה שנראה אותו במצבו", באתר הארץ, 4 בינואר 2020
- ↑ חגי סגל, לא שכחנו, חדשות, 17 במאי 1991
אורי דרומי, צל"ש לאזרח, באתר הארץ, 4 ביוני 2010
מרדכי ארנון41523719Q6848956