פוליטיקה של שוודיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הפוליטיקה של שוודיה מתרחשת במסגרת של מונרכיה חוקתית דמוקרטית ייצוגית פרלמנטרית. הסמכות המבצעת מופעלת על ידי הממשלה, בראשות ראש הממשלה. סמכות החקיקה נתונה הן בידי הממשלה והן בידי הפרלמנט, שחבריו נבחרים במערכת רב-מפלגתית. מערכת המשפטית השוודית (אנ') היא עצמאית, השופטים ממונים על ידי הממשלה ומחזיקים בתפקיד עד לפרישתם. שוודיה היא באופן רשמי מונרכיה, עם מלכים המחזיקים בכוח סמלי בלבד.

לשוודיה יש היסטוריה מערב-אירופית טיפוסית של דמוקרטיה, החל מהתקופה הוויקינגית הישנה של אספות טינג (אנ') שבחרו מלכים, וכלה בכוח מלכותי תורשתי במאה ה-14, שהפך לדמוקרטי בהתאם למגמות האירופיות הכלליות. המשטר הדמוקרטי הנוכחי הוא תוצר של התפתחות יציבה של מוסדות דמוקרטיים שנוספו בזה אחר זה במהלך המאה ה-19 עד 1921, אז הונהגה זכות הבחירה לנשים. ממשלת שוודיה דבקה בפרלמנטריזם - דה יורה מאז 1975, דה פקטו מאז 1917.

מאז השפל הגדול, הפוליטיקה הלאומית השוודית נשלטת ברובה על ידי מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית, שהחזיקה ברוב (ולפעמים רוב מוחלט) בפרלמנט השוודי מאז 1917. בחירות כלליות נערכות אחת לארבע שנים.

לפי מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט ב-2020, שוודיה מדורגת כ"דמוקרטיה מלאה".[1] על פי מדד V-Dem שוודיה הייתה בשנת 2023 המדינה הדמוקרטית השלישית בעולם.[2] על פי Freedom House, שוודיה קיבלה ציון 40/40 בהגנה על זכויות פוליטיות בשנת 2020.[3]

חוקה

חוקת שוודיה מורכבת מארבעה חוקי יסוד. החשוב ביותר הוא מסמך ממשלתי משנת 1974 הקובע את עקרונות היסוד של החיים הפוליטיים בשוודיה, ומגדיר זכויות וחירויות. חוק הירושה הוא הסכם בין הפרלמנט של האחוזות (אנ') לבין בית ברנדוט המסדיר את זכויותיהם לעלות לכס המלוכה השוודי. החוקה שונה מרוב מדינות המערב האחרות בהיבטים מסוימים, כמו בית מחוקקים חד-ביתי, אוטונומיה עירונית מוגבלת והיעדר סמכות לבית משפט העליון לבטל פעולות חקיקה של הרשות המחוקקת. הסמכות המבצעת מופקדת בידי הפוליטיקאים.

ארבעת חוקי היסוד הם:

מונרכיה

ערך מורחב – המלוכה השוודית

בשוודיה יש מונרכיה העוברת בירושה, כיום המלך קרל השישה עשר גוסטב מבית ברנדוט מכהן כראש המדינה מאז 1973. סמכותו היא פורמלית, סמלית וייצוגית.

היורשת לכתר היא נסיכת הכתר ויקטוריה מאז 1980.

הרשות המבצעת

ראש הממשלה

ערך מורחב – ראש ממשלת שוודיה
מושב הפרלמנט השוודי (הריקסדאג)

ראש ממשלת שוודיה ממונה על ידי יושב ראש הריקסדאג (אנ') ונבחר באמצעות פרלמנטריזם שלילי. בפועל, המשמעות היא שהמועמד לראשות הממשלה מאושר אם פחות מ-175 חברי פרלמנט מצביעים "לא", ללא קשר למספר קולות ה"כן" או הנמנעים.[5]

באוגוסט 2021 הודיע ראש הממשלה סטפן לופבן על התפטרותו ולאחר מכן, בנובמבר, שרת האוצר מגדלנה אנדרסון נבחרה למנהיגה החדשה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השלטת בשוודיה,[6] והפכה לראשת הממשלה הראשונה של שוודיה. היא הקימה ממשלת מיעוט שהורכבה רק מהסוציאל-דמוקרטים. תוכניתה להקים ממשלת קואליציה חדשה עם מפלגת הירוקים לא צלחה מכיוון שהצעת התקציב שלה לא עברה.[7]

ב-18 באוקטובר 2022 הפך אולף קריסטרסון ממפלגת המתונים לראש הממשלה החדש של שוודיה.[8] המתונים הקימו קואליציית מרכז-ימין עם הנוצרים-דמוקרטים והליברלים. הממשלה החדשה נתמכת על ידי מפלגת הימין הגדולה ביותר, מפלגת השוודים הדמוקרטים (SD) בראשות אימי אוקסון, כאשר מדיניות הגירה נוקשה יותר היא חלק מכריע בהסכם עם ה-SD.

ממשלה

הסמכות הביצועית העליונה של המדינה נתונה בידי הממשלה, המורכבת מראש ממשלה וכ-22 שרים העומדים בראשות משרדי הממשלה. השרים ממונים על פי שיקול דעתו הבלעדי של ראש הממשלה. הדרך היחידה להפיל ממשלה היא באמצעות הצעת אי-אמון בפרלמנט. הצעה זו חייבת להשיג רוב מתוך מספר הקולות הכולל בפרלמנט (לפחות 175). המחוקק השוודי נתן לממשלה עוד יתרון משמעותי באופן חקיקת העברת התקציב בפרלמנט, כאשר הצעת הממשלה לתקציב מתקבלת, אלא אם כן רוב חברי הפרלמנט יצביעו נגדה. חקיקה זו נועדה לאפשר משילות שוטפת גם במצב של ממשלת מיעוט.

התפקידים העיקריים של הממשלה הם:

  • הגשת הצעות חוק לפרלמנט
  • יישום החלטות הפרלמנט
  • אחריות לביצוע התקציב שאושר על ידי הפרלמנט
  • לייצג את שוודיה באיחוד האירופי
  • לחתום על הסכמים עם מדינות אחרות
  • הכוונת פעילות השלטון המרכזי[9]

הרשות המחוקקת

ערך מורחב – ריקסדאג
הריקסדאג בסטוקהולם

הפרלמנט החד-ביתי מונה 349 חברים, הנבחרים בכל ארבע שנים. הוא פעיל בדרך כלל מספטמבר עד אמצע יוני.

יוזמת חקיקה יכולה להיות מוגשת על ידי הקבינט או על ידי חברי הפרלמנט. החברים נבחרים על בסיס של בחירות בשיטה היחסית לתקופה של ארבע שנים. הפרלמנט יכול לשנות את חוקת שוודיה, אך נדרש לשם כך רוב מוחלט ואישור חוזר לאחר הבחירות הכלליות הבאות.

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השוודית מילאה תפקיד פוליטי מוביל מאז 1917. לאחר 1932, הקבינטים נשלטו באופן קבוע על ידי הסוציאל-דמוקרטים. רק שש מערכות בחירות כלליות (1976, 1979, 1991, 2006, 2010 ו-2022) העניקו לגוש המרכז-ימין מספיק מושבים בפרלמנט כדי להקים ממשלה. זו אחת הסיבות למדינת הרווחה השוודית שלאחר המלחמה, עם הוצאה ממשלתית של קצת יותר מ-50% מהתוצר המקומי הגולמי.

מפלגות פוליטיות ובחירות

בחירות כלליות נערכות לצד בחירות מקומיות ואזוריות אחת לארבע שנים. הבחירות האחרונות נערכו ב-11 בספטמבר 2022.[10]

מערכת המשפט

החוק השוודי, המסתמך על החוק הגרמני, הרומי והאנגלו-אמריקאי, אינו מנוסח כמו בצרפת ובמדינות אחרות שהושפעו מקוד נפוליאון, ואינו תלוי בפרקטיקה שיפוטית ובתקדימים כמו בארצות הברית.

בתי משפט: סמכות שיפוט אזרחית ופלילית

בתי משפט מנהליים:

נציב תלונות הציבור:

סוכנויות ממשלתיות

מדיניות הממשלה מבוצעת על ידי הרשויות המנהליות וסוכנויות ממשלתיות של שוודיה. גופים אלה נשלטים על ידי המדינה ובראשם עומדים באופן רשמי מנכ"לים שמונו על ידי הממשלה, אך הם פועלים באופן עצמאי מהרשות המבצעת והמחוקקת של הממשלה. ממשל מיניסטריאלי אינו חוקי; אף חבר בפרלמנט או בממשלה אינו רשאי להתערב בתפעול היומיומי של סוכנות, גם לא במקרים פרטניים.

פוליטיקאים

לשוודיה יש היסטוריה של מעורבות פוליטית אזרחית חזקה באמצעות תנועות עממיות, הבולטות שבהן הן איגודים מקצועיים, התנועה הפמיניסטית, תנועת המתינות השוודית (אנ'), ולאחרונה גם תנועת הספורט. שיעור ההצבעה בשוודיה תמיד היה גבוה בהשוואה בינלאומית, אם כי הוא ירד בעשורים האחרונים, ועומד על כ-87% (87.18% בבחירות הכלליות של 2018).

פוליטיקאים שוודים רבים התפרסמו בשל פעילותם ברחבי העולם, ובהם: ג'ו היל, ראול ולנברג, פולקה ברנדוט, דאג המרשלד, אולוף פלמה, קארל בילדט, הנס בליקס ואנה לינד.

חלוקות מנהליות

ערך מורחב – חלוקה מנהלית של שוודיה

שוודיה מחולקת ל-21 מחוזות. בכל מחוז יש מועצה מנהלית מחוזית (שוודיה) (אנ') ומועצה מחוזית (שוודיה) (אנ'). כל מחוז מכיל מספר קומין, בסך הכל 290. סטוקהולם היא בירת שוודיה. המלך, הפרלמנט והממשלה נמצאים במושבם הקבוע בסטוקהולם. עד 1968, כאשר משרד המושל הכללי שולב במחוז סטוקהולם, היה לו מעמד מיוחד.

החל מהתיקון לחוקה של 1974, מספר החלוקות המוניציפליות צומצם מכמה אלפים ל-290, תוך ביטול פונקציות קודמות של הרשויות המקומיות (כגון חוקים מקומיים, אכיפת חוק מקומית ועוד).

יחסי חוץ

לאורך המאה ה-20, מדיניות החוץ השוודית התבססה על העיקרון של אי-הזדהות בעתות שלום, נייטרליות בזמן מלחמה. עיקרון זה זכה לעיתים קרובות לביקורת בשוודיה, בטענה שמדובר במראית עין, משום שלממשלת שוודיה יש שיתוף פעולה מתקדם עם מדינות המערב בתוך נאט"ו.

במהלך המלחמה הקרה, שוודיה לא הייתה חברה בברית ורשה ובמקביל קיבלה סיוע מינימלי בלבד מתוכנית מרשל. ב-1952 הופל מטוס DC-3 שוודי מעל הים הבלטי בעת איסוף סיור. מאוחר יותר התגלה כי המטוס הופל על ידי ברית המועצות. מטוס נוסף מדגם PBY קטלינה נשלח כמה ימים לאחר מכן והופל גם הוא על ידי מטוסי קרב סובייטים.

שוודיה פעילה מאוד במאמצי השלום הבינלאומיים, במיוחד באמצעות האו"ם, ובתמיכה במדינות העולם השלישי.

בשנת 1995 הצטרפה שוודיה, יחד עם פינלנד ואוסטריה, לאיחוד האירופי שהרחיב את מספר המדינות החברות מ-12 ל-15. החברות וסוגיותיה הן בין השאלות החשובות ביותר בפוליטיקה השוודית. מלבד האיחוד האירופי, שוודיה היא גם חברה פעילה באו"ם ובמספר ארגונים נוספים כגון הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וקרן המטבע הבין-לאומית.

במאי 2022, שוודיה הגישה בקשה רשמית להצטרף לברית נאט"ו. דעת הקהל באזור הנורדי השתנתה לטובת הצטרפות לנאט"ו מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר.[12][13] זמן קצר לאחר מינויו באוקטובר 2022, הודיע שר החוץ החדש, טוביאס בילסטרום (אנ'), כי שוודיה תוותר על מדיניות החוץ הפמיניסטית (אנ'), שיושמה על ידי ממשלת השמאל הקודמת.[14] שוודיה הצטרפה לנאט"ו ב-7 במרץ 2024.[15][16]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוליטיקה של שוודיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Democracy Index 2020, Economist Intelligence Unit (באנגלית בריטית)
  2. ↑ The V-Dem Dataset – V-Dem, www.v-dem.net (באנגלית אמריקאית)
  3. ↑ Sweden: Freedom in the World 2020 Country Report, Freedom House (באנגלית)
  4. ↑ Si, Swedish government, sweden.se, ‏2024-09-06 (באנגלית בריטית)
  5. ↑ Regeringen och Regeringskansliet, Så bildas regeringen, Regeringskansliet, ‏2014-11-05 (בשוודית)
  6. ↑ Sweden's Social Democrats elect Magdalena Andersson as leader, France 24, ‏2021-11-04 (באנגלית)
  7. ↑ Johnson, Simon; Pollard, Niklas (2021-11-29). "Sweden's first female premier returns days after quitting". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-01.
  8. ↑ Sveriges Radio, Ulf Kristersson names ministers in his three-party government - Radio Sweden, www.sverigesradio.se, ‏2022-10-18 (באנגלית)
  9. ↑ Regeringen och Regeringskansliet, Så styrs Sverige, Regeringskansliet, ‏2014-09-23 (בשוודית)
  10. ↑ Why the far-right were the biggest winners in Sweden's election, euronews, ‏2022-09-16 (באנגלית)
  11. ↑ Högsta förvaltningsdomstolen, Högsta förvaltningsdomstolen (בשוודית)
  12. ↑ Emmott, Robin; Devranoglu, Nevzat (2022-05-18). "Finland, Sweden apply to join NATO amid Turkish objections". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-01.
  13. ↑ שבדיה: "מצטרפים לנאט"ו", ארדואן: "לא נאפשר את זה – וגם אל תנסו לשכנע", באתר ynet, 16 במאי 2022
  14. ↑ "Sweden ditches 'feminist foreign policy'" (באנגלית בריטית). 2022-10-19. נבדק ב-2025-06-01.
  15. ↑ Sweden officially joins NATO, ending decades of post-World War II neutrality, AP News, ‏2024-03-07 (באנגלית)
  16. ↑ חיים איסרוביץ, ‏רשמית: שוודיה הפכה לחברה בנאט"ו, באתר מעריב אונליין, 7 במרץ 2024
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פוליטיקה של שוודיה41162045Q875894

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פוליטיקה_של_שוודיה&oldid=2974372"