פובליוס ואלריוס פלאקוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פובליוס ואלריוס פלאקוס היה מדינאי ומצביא רומאי, שפעל במלחמה הפונית השנייה. ב-218 לפנה"ס הוא נשלח יחד עם קווינטוס בייביוס טמפילוס (Q. Baebius Tamphilus) אל היספניה (ספרד), כדי למחות על תקיפת חניבעל את סגונטו. משם המשיך אל קרתגו, כדי להכריז על כוונותיה של רומא אם לא יעצור חניבעל את מהלכיו. ב-215 לפנה"ס שימש לגאטוס תחת פיקודו של הקונסול מרקוס קלאודיוס מרקלוס, והצטיין בקרב נגד חניבעל בנולה (Nola). זמן קצר אחר כך פיקד על שייטת בת 25 אוניות מלחמה שהוצבה בחוף קלבריה. כאן לכדו אנשיו את השליחים ששיגר חניבעל אל פיליפוס מלך מוקדון, כשבאמתחתם מכתבים ומסמכים מהם למדו הרומאים על תנאי הברית שנחתמה בין חניבעל לבין המלך. בעקבות זאת הוגדל הצי המלחמתי שבפיקודו, והוא נצטווה לא רק להגן על חופי איטליה, אלא גם לפקוח עין על הנעשה במוקדון עצמה. במהלך המצור על קפואה (Capua), בעוד חניבעל מתקדם אל עבר העיר רומא, יעץ פלאקוס שלא להסיר את המצור ולהסיג את כל הכוחות; דעתו נתקבלה ואומנם הוכחה כנבונה.[1]

מקורות

הערות שוליים

  1. ^ Livius 21.6, 23.16, 34, 38, 26.8; Cicero, Philipp. 5.10 .
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28429340פובליוס ואלריוס פלאקוס