פדיון קרן פנסיה
קרן פנסיה נועדה לשלם פנסיה חודשית לעמית, במקרה של נכות או פרישה לגמלאות או לשאיריו במקרה של מות העמית. פדיון קרן פנסיה הוא משיכת כספים שנצברו קרן פנסיה, על ידי העמית או יורשיו כסכום חד-פעמי. זהו צעד אפשרי אך חריג, הכפוף למגבלות חוקיות ולשיעורי מס גבוהים.
פקודת מס הכנסה בישראל, יחד עם תקנות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ותקנוני הקרנות, מסדירים את האפשרויות לפדיון ואת השלכותיו. בעוד חלק מהכספים שנצברו לפני רפורמות שונות נחשבים נזילים וניתנים למשיכה הונית בתנאים מסוימים, הכספים שהופקדו לאחר שנת 2008 מיועדים בעיקר לקצבה. פדיון מוקדם פוגע בזכויות הפנסיוניות של החוסך ועלול לגרור חיוב במס בשיעור גבוה.[1]
היסטוריה ורגולציה
קרנות הפנסיה בישראל פועלות תחת פיקוח ממשלתי מאז שנות ה־50. במהלך השנים עוגנו בחקיקה הוראות הקובעות מתי ניתן לפדות כספים ומהם שיעורי המס. אחד הצמתים המרכזיים ברגולציה היה תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל),[2] שקבע מגבלות משמעותיות על משיכת כספים לפני גיל פרישה.
התיקון ביטל את האפשרות להפקיד לקופות גמל הוניות (שנועדו למשיכה חד־פעמית), וקבע כי הפקדות חדשות ייועדו לחיסכון קצבתי בלבד, כלומר תשלום כקצבה חודשית לכל החיים. החיסכון שנצבר עד מועד התיקון נותר ברובו כסכום הוני, בכפוף למגבלות מסוימות, בעוד שהפקדות חדשות החל ממועד זה יועדו לקצבה חודשית בלבד, ללא תלות בבחירת החוסך.
המשמעות היא שהכספים שהופקדו לאחר כניסת התיקון לתוקף חדלו להיות נזילים ואינם ניתנים עוד למשיכה חד־פעמית, אלא כפנסיה חודשית בלבד וללא תלות בבחירת החוסך.[3]
עם זאת, התקנות שלאחר 2008 לא מנעו לחלוטין את האפשרות למשוך כספים, אלא שינו את אופן המשיכה והמיסוי:
- כספי תגמולים (הפרשות עובד ומעסיק): נחשבים כהכנסה חייבת במס בעת משיכה. משיכת כספי תגמולים תוך כדי עבודה מחויבת במס הכנסה בשיעור של 35%, למעט מקרים חריגים (כגון נכות רפואית בשיעור 75% ומעלה או הוצאות חריגות על טיפול רפואי של קרוב משפחה).
- כספי פיצויים (הפרשות המעסיק): ניתנים למשיכה חד־פעמית עם סיום עבודה, ולעיתים אף במהלך עבודה בכפוף לאישור המעסיק. משיכת כספי פיצויים עשויה להיות פטורה ממס עד לתקרה הקבועה בחוק.[4]
כתוצאה מכך נוצרה הבחנה ברורה: כספי תגמולים הופכים לחיסכון קצבתי שניתן לפדותו רק בתנאים מוגדרים ובחבות מס מתאימה, בעוד שכספי פיצויים שמורים כחלופה למשיכה חד־פעמית במצבים מסוימים.[5]
פדיון בתקופות משבר
במהלך תקופת הקורונה, כאשר חלק נרחב מהציבור נותר ללא הכנסה סדירה וללא זכאות לדמי חל"ת, בעיקר בקרב אוכלוסיות פריפריה ובני מיעוטים שעבדו ללא דיווח רשמי לרשויות, נוצר צורך במקור כספי חלופי. אחד הפתרונות שנמצא היה פדיון כספי פנסיה של בני משפחה.[6]
אמנם תקנוני קרנות הפנסיה אינם מאפשרים משיכה של כספים כל עוד העובד מועסק בפועל, אך נוצרה פרקטיקה של ניוד כספי התגמולים מקרן הפנסיה לקופה אחרת, כגון קופת גמל (בשמה הרשמי: "קופה לתגמולים ופיצויים") או פוליסת ביטוח מנהלים ומשם ניתן היה למשוך את הכסף.[7]
המוסדיים, שלרוב ראו בקרנות הפנסיה מוצר רווחי פחות לעומת קופות גמל וביטוחי מנהלים, לא תמיד התנגדו למהלכים הללו,[8] גם אם לא הובן מיד שמדובר בצעד שנועד לפדיון מיידי. סביב הפרצה הזו התפתחה תעשייה שלמה של חברות, לרוב ללא רישיון פנסיוני, שנעזרו בשירות הלקוחות של הגופים המוסדיים לצורך ניוד הקופות הפנסיוניות מקרן פנסיה לקופת גמל. חברות אלו סייעו ללקוחות למשוך כספים מהתגמולים, תוך ניכוי מס של 35% למס הכנסה, ולאחר מכן גבו שכר טרחה גבוה, לעיתים עד כרבע מסכום הפדיון.[9]
במהלך חודש ספטמבר 2021, עם התגברות פרסומים ברשתות החברתיות של משווקים שהציעו לעמיתים בקרנות הפנסיה לפדות את כספיהם, יצאה לשכת סוכני הביטוח, בגיבוי הגופים המוסדיים, בקמפיין ציבורי לעצירת התופעה. הקמפיין לווה בסיקור תקשורתי בשיתוף עיתונאית "גלובס", אתי אפללו. בשיא פעילותם של המשווקים פעלו בשוק כ־29 חברות שונות,[9] ששיווקו שירותי פדיון קרנות פנסיה בהליכים שלא תאמו את תקנות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.[10]
בחודש אוקטובר 2021 קיבלה רשות שוק ההון, בראשות ד"ר משה ברקת, החלטה מהותית: לבטל את האפשרות לפדות כספי פנסיה וקופות גמל במהלך תקופת עבודה פעילה, ולהתנות את הפדיון באישור שחרור מהמעסיק.[11]
ביטול האפשרות לפדות כספים מקופות תגמולים ופיצויים או מקרנות פנסיה דרש שינוי בתקנוני הקרנות בלבד.[12] לעומת זאת, ביטול האפשרות למשוך כספי תגמולים מתוך פוליסות ביטוח מנהלים הצריך תיקון חקיקה, מאחר שמדובר בחוזה מחייב. בשל חוסר יציבות פוליטית, חקיקה כזו לא הייתה אפשרית באותה עת. הפתרון שנמצא היה לאפשר לגופים המוסדיים לפנות לרשות שוק ההון ולבקש לשנות את תנאי החוזה.
עד דצמבר 2021 הושלם המהלך, ובשינוי החוזים בביטוחי המנהלים נסגרה למעשה האפשרות למשוך כספי תגמולים פנסיוניים במהלך עבודה, ונקבע כי ניתן יהיה לעשות זאת רק לאחר עזיבת מקום העבודה.[13]
מרבית הגופים שפעלו לעידוד פדיון קרנות פנסיה לא היו בעלי רישיון לעסוק בביטוח, אם כי היו גם מספר סוכנויות ביטוח פעילות בתחום. רשות שוק ההון[14]נמנעה לרוב מאכיפה נגד גורמים חסרי רישיון, בטענה שאין זה בתחום אחריותה הישיר, ולכן עיקר הביקורת והאכיפה הופנו כלפי סוכנויות ביטוח שפעלו בפועל בשוק.[15]
כך למשל, רשות שוק ההון הטילה קנס בסך כמיליון שקל על חברת מיי אדוויס,[16] לאחר שזו שכנעה עמיתים למשוך את כספי הפנסיה שלהם בטרם הגיעו לגיל פרישה.
בשנת 2022, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הטיל קנס אזרחי בסך כ־7.3 מיליון ש"ח על חברת ממונא פתרונות פיננסיים בע"מ[17] (לשעבר "גלאי הכסף בע"מ"), שפעלה ללא רישיון לאחר כניסת האיסור על פדיון קרנות פנסיה לתוקף. החברה גרמה ללקוחותיה לפדות את כספי החיסכון הפנסיוני בניגוד לחוק, תוך פגיעה משמעותית בחיסכון העתידי שלהם.
ביטול האפשרות לפדות כספים מקרנות פנסיה במהלך תקופת עבודה בשנת 2021 נחשב לאבן דרך משמעותית ברגולציה. מהלך זה יצר מסגרת מחייבת שלפיה ניתן לבצע פדיון של כספים פנסיוניים רק לאחר עזיבת מקום העבודה.[18]
בקרב פרשנים וכלי תקשורת נטען כי צעד זה היה בין הגורמים שאיפשר את התפתחות פרשת סלייס, שפרצה בשנת 2022, לאחר שחברות שעסקו קודם לכן בפדיון קרנות פנסיה עברו לשווק הלוואות באמצעות סלייס גמל IRA.[19]
בשנת 2023, עם חשיפת הפרשה בתקשורת והקשחת הפיקוח על סלייס,[20] דווח כי חלק מהחברות חזרו לעסוק בפדיון קרנות פנסיה, לצד טענות בדבר כניסת גורמים עברייניים לתחום החיסכון הפנסיוני.[21]
פדיון כספי תגמולים בקרן פנסיה
האפשרות למשוך כספי תגמולים מקרן פנסיה משתנה בהתאם לשנת ההפקדה ולתנאים שנקבעו בחוק:
- כספי תגמולים שנצברו לפני שנת 2000:
ניתנים למשיכה כסכום הוני (בבת אחת) בפטור ממס, בכפוף לתנאים מסוימים, לפי כללי משיכה ישנים יותר, כספי תגמולים קצבתיים שנצברו עד 31.12.1999, ניתן היה למשוך כסכום חד פעמי אם התקיימו תנאים כמו סיום עבודה ואי עבודה למשך 6 חודשים או יותר, או 13 חודשים ויותר אצל מעסיק שלא הפריש כספים.[22]
- כספי תגמולים שהופקדו לפני שנת 2008:
פטורים ממס אם נמשכים לאחר גיל פרישה ובהתאם לתנאי החוק.[23]
- מקרים חריגים:
ניתן למשוך כספי תגמולים בפטור ממס אם לחוסך נקבעה נכות רפואית קבועה בשיעור של 75% לפחות, או במקרים של הוצאות חריגות על טיפול רפואי של קרוב משפחה, בהתאם לתקרות הקבועות בחוק (טופס 159).[24]
שינויים שבוצעו
מאז נובמבר 2021, בעקבות הנחיית המפקח על שוק ההון, חל איסור על עובדים לפדות כספים מקרנות הפנסיה במהלך תקופת עבודה, אלא אם כן הוצג אישור רשמי על סיום העסקה. בפועל, כל בקשת פדיון מחייבת צירוף מכתב שחרור חתום על ידי המעסיק.[25]
בפרסומים שונים בתקשורת נטען כי חברות מסוימות מציעות לעמיתים "פדיון פנסיה" גם מבלי שעזבו את מקום עבודתם, וזאת באמצעות ניוד כספי התגמולים לקופות אחרות והגשת מסמכים הנחזים להיות מכתבי שחרור מהמעסיק. מאחר שהגופים המוסדיים מתקשים לאמת את החתימות של כל מעסיק, במיוחד מעסיקים קטנים שאינם מוכרים, נוצר פתח לשימוש במסמכים מזויפים.[26]
התופעה מעוררת ביקורת ציבורית ורגולטורית, שכן היא חושפת את החוסכים לסיכון כלכלי משמעותי: ניכוי מס של 35% מהכספים שנמשכים, תשלום עמלות גבוהות לחברות המטפלות בבקשה, ופגיעה ארוכת טווח בחיסכון הפנסיוני.[27]
אכיפה וחקיקה
בחודש ספטמבר 2025 הודיע הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, עמית גל, על הטלת קנס אזרחי בסך של כ־5.5 מיליון ש"ח על חברת י.פ (גבריאל) פיננסים בע"מ, בגין הפרות נרחבות של חוק הייעוץ הפנסיוני. על פי ממצאי הרשות, בין השנים 2021 ל-2024 פרסמה החברה שירותי "איתור ומשיכת כספים" מקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי חיים, וגבתה עמלות של עד 20% מהסכום שנפדה, זאת אף שלא החזיקה ברישיון לייעוץ או לשיווק פנסיוני כנדרש בחוק.
הקנס, בסך כולל של 5,559,600 ש"ח, הוטל לאחר שהחברה פעלה מול גופים מוסדיים בשם לקוחותיה על מנת להביא לפדיון כספים, מהלך שגרם להם לשלם מס גבוה ולספוג פגיעה בחיסכון הפנסיוני לטווח ארוך. הרשות דחתה את טענות החברה כי מדובר בשירות של "איתור כספים" בלבד, וקבעה כי בפועל מדובר בפעילות במוצרים פנסיוניים הדורשת רישיון מתאים.[28]
במקביל, הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה ובעליה, בטענה כי הציגה ללקוחות כספים המוכרים להם מראש כ"כספים אבודים", ודרשה עמלה של עד 20% מהסכום, תוך הטעיה לגבי מהות השירותים. בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את הבקשה, וההליך מתנהל. החברה מצידה הכחישה את הטענות, וטענה כי כל פעולותיה נעשו בהתאם לחוק ובשקיפות מול הלקוחות.[29]
דיון בוועדה לביקורת המדינה
באוגוסט 2025 קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון בנושא "עוקץ פדיונות הפנסיה". יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, התריע כי התופעה פוגעת בעיקר בקשישים, עולים חדשים ואוכלוסיות מוחלשות, שנאלצים לשלם מס של לפחות 35% על פדיון מוקדם, בנוסף לשכר טרחה של 25%-30% לגורמים המטפלים.[19]
לשכת סוכני הביטוח מסרה כי פנתה לרשות שוק ההון בדרישה לפעול נגד החברות, אך נענתה שאין לה סמכות, שכן החברות אינן מפוקחות על ידה. יו"ר הוועדה הדגיש כי מדובר בבעיה מערכתית הפוגעת באמון הציבור במערכות הפיקוח ובחיסכון הפנסיוני, וקרא לרשות שוק ההון לפרסם אזהרות מפני פעילות של גורמים לא מורשים ולשקול הגבלות חקיקה חדשות על פדיון כספי פנסיה.[30]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (משיכת כספים מקופת גמל) (סכומים נמוכים), התשע״ו–2016, בספר החוקים הפתוח
- ↑
שלבי החקיקה של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ↑ תיקון 3 – כלכלני מיטב עונים על שאלות בתחום קופות הגמל, באתר "Funder", 18 באוגוסט 2008
- ↑ משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני, באתר כל זכות
- ↑ משיכת כספי תגמולים בפטור ממס מלא או חלקי, באתר מנורה מבטחים
- ↑ חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020, בספר החוקים הפתוח
- ↑ עבודה בימי קורונה – שאלות ותשובות, באתר חילן
- ↑ הממונה על רשות שוק ההון: קורא לציבור לשמר את חסכונות הפנסיה וקרנות ההשתלמות, באתר הכנסת, 30 במרץ 2020
- ^ 9.0 9.1 אתי אפללו, טרנד מדאיג: החברות שיעזרו לכם למשוך כספים מקרן הפנסיה ולמה זה מסוכן, באתר גלובס, 6 ביוני 2021
- ↑ יובל נוריאל, רשות שוק ההון על משיכת כספים: לא מומלץ לקבל החלטות על סמך ירידות או עליות חדות בטווח הקצר, באתר עדיף, 2020-03-23
- ↑ ברקת שם סוף למשיכת כספים, באתר עיתון גלובס, 2021
- ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון פירסמה הוראה לעצירת משיכות גורפות מכספי פנסיה ותגמולים, 06.10.2021
- ↑ אהרן פיין, רשות שוק ההון: מדיניות חדשה למשיכת כספי הפנסיה, באתר "ביזנעס", 7 באוקטובר 2021
- ↑ אתי אפללו, תופעת משיכת כספי הפנסיה נחסמה. איך מונעים את הפירצה הבאה?, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2021
- ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, תקנון תקני קופת גמל לחיסכון - תיקון - טיוטה, 5 באוקטובר 2021
- ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, בית המשפט דחה ערעור שהגישה סוכנות ביטוח כנגד עיצום בסך של כמיליון ש"ח שהטילה עליה רשות שוק ההון בגין תהליך שיווק לקוי והטעיה בהליכי משיכה של כספי פנסיה, 19.02.2023
- ↑ רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה על שוק ההון מטיל קנס אזרחי בסך של 7.3 מיליון ש"ח על חברת "גלאי הכסף" שפעלה לסייע לחוסכים לפדות את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם ללא רישיון, 12.06.2023
- ↑ - YouTube, www.youtube.com
- ^ 19.0 19.1 אתר הכנסת, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 5.08.25
- ↑ כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי (2024-05-29), החשדות להונאה הגדולה ביותר בכספי חוסכים בישראל: כך פעלה השיטה, נבדק ב-2025-09-12
- ↑ אתי אפללו, החברות שיעזרו לכם למשוך כספים מקרן הפנסיה ולמה זה מסוכן, באתר גלובס, 6 ביוני 2021
- ↑ משיכת כספי תגמולים בפטור ממס, באתר יעוץ מיסוי פרישה
- ↑ קופת גמל, באתר כל זכות
- ↑ בקשת עמית למשיכת כספי תגמולים ללא ניכוי מס (טופס 159), באתר רשות המסים בישראל
- ↑ משיכת כספים מקופת גמל - סעיפי החוק הרלבנטיים - מעודכן לשנת 2022 | פרישה, באתר www.prisha.co.il
- ↑ ערוץ הכנסת על דיון בוועדת הכספים, ועדת המשנה לעניין פיקוח על גופים נותני שירותים פיננסיים בתחום שוק ההון, באתר הכנסת, 20.05.25
- ↑ shmuel, פדיון קרנות פנסיה: בין רגולציה למציאות הכלכלית | הלוואות חוץ בנקאיות לשכירים, לעובדי מדינה, לסטודנטים ולכל מטרה - פיקסמן, באתר פיקסמן סוכנות לביטוח, 2025-03-29
- ↑ רשות שוק ההון, הממונה על שוק ההון, ביטוח חיסכון, עמית גל, הטיל קנס אזרחי על חברת י.פ (גבריאל) פיננסים בע"מ, באתר Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה, 2025-08-03
- ↑ מערכת עדיף, אושרה הגשת תביעה ייצוגית נגד י.פ (גבריאל) פיננסים, 02.09.25
- ↑ לשכת סוכני הביטוח: רשות שוק ההון לא מטפלת בעשרות חברות ללא רישיון; "עוקץ הפדיונות - מכת מדינה שפוגעת באמון הציבור במערכות הפיקוח", באתר main.knesset.gov.il
פדיון קרן פנסיה41842186