פארשפיל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פָארשְפִּיל[1] הוא מנהג יהודי חסידי לערוך סעודה מיוחדת במוצאי שבת שלפני החתונה[2] ובה נערכת הצגה של חתונת דמה.

אטימולוגיה

השם 'פארשפיל' מקורו בשפת היידיש ומתורגם בעברית 'הצגה' או 'משחק' (שפיל) מוקדם (פאר), שם שמבטא את טקס המנהג בו מתקיימת הצגת דמה לחתונה לפני החתונה עצמה.

מנהגי הפארשפיל

הטקס נערך במוצאי שבת הקודמת לחתונה. ובמהלכו נערכת סעודה עם תזמורת[3] ואף מתקיימים ריקודים בדומה לסעודת החתונה. מקובל להזמין גראמער (אומן מומחה בחריזה) לשיר בטקס ולספר בשבחי החתן והכלה ובני משפחותיהם ובמעלת סביהם (בעיקר בנכדי אדמו"רים), וכן במעלת וגודל הזמן. בחלק מחצרות החסידים (בעלזא, מרכז חסידי ויז'ניץ ועוד) נוהגים להעלות תזמורת דמה, במסגרתה זקני החסידים מחזיקים כלי זמר ומדמים תזמורת אמיתית. באירוע זה משתתפים בני המשפחה והידידים.  

בכמה חסידויות עורכים את הטקס רק לצאצאי אדמו"רים, וכן במקרים שהחתונה אינה מתקיימת במדינה בה מתגורר החתן, אז עורכים את הטקס כדי לשתף את בני המשפחה המורחבת וידידי המשפחה והחתן בשמחה.

אדמור"י ויז'ניץ נהגו לשיר בפארשפיל "כבודו מלא עולם" חזן וקהל.

טעמי המנהג

בספרי החסידות נמנו מספר טעמים למנהג ה'פארשפיל':

  • לפי העקרון החסידי שקיום מצווה מצריכה הכנה, אף מצוות נישואין זקוקה להכנה[4]. בנוסף, מחשש שהחתונה לא תעשה בכוונה הראויה, עושים את ה'פארשפיל' כראוי, וכהכנה למצווה, בכדי שאם החתונה עצמה לא תתקיים ב"כוונה" הראויה, תישאר לפחות ה"הכנה"[5].  
  • כיוון שבאירוע זה לא מגיעים אנשים חשובים שצריך לכבדם, השמחה היא משפחתית וביתית יותר (ביידיש: 'היימישע'), ולכן משמעותית יותר[6].
  • עיקר העניין של סעודת מלווה מלכה הוא החיבור בין יום השבת לימי החול שממשיך את השפעות השבת על ימות החול[7], על אותו משקל בפארשפיל ממשיכים את השפעות השבת אל החתונה[8]. היו שכתבו שבשמיים עורכים גם כן את כל עניין החתונה, הברכות וההשפעות, בשבת שלפני החתונה[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נהגה: פוֹרשְפִּיל.
  2. ^ על שם סעודה זו יש שיקראו לכל השבת שקודם החתונה 'שבת - פארשפיל'
  3. ^ כן נהגו בשמחת צאצאי המהרי"ד מבעלזא והתזמורת ניגנה על גבי השולחן,   סערט ויז'ניץ, שמחת המלכות, י"א בכסלו ה'תשנ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), וכן משמע בספר 'המטעמים' ערך 'שמחת חתן וכלה' חופה ונישואין אות קכט שכתב ”ונותנים לכלי זמרים שכרם לסימן ומזל טוב” הובאו דבריו שם עמ' נא.
  4. ^ עירין קדישין תנינא, שם
  5. ^ רא"י מסא"ג הובאו דבריו בקונטרס שמחת המלכות - סערט ויז'ניץ, פרק ב' ענף ב' - שבוע הנישואין, א' - פארשפיל עמ' נב, י"א בכסלו ה'תשנ"ח.
  6. ^ צעירי ויז'ניץ, שהשמחה במעונו - ב, עמ' מח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. ^ רבי חיים יעקב בן רבי נפתלי נתן נטע מהוסאקאב, ספר הזוהר עם פירוש אור יקר חלק בשלח, יתרו, משפטים (עמ' 18), באתר אוצר החכמה, ‏שנת תרל"ב
  8. ^ רבי נתן גשטטנר, להורות נתן - נישואין, עמ' ל"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  9. ^ נפתלי גרינבוים, אגרת לחתן, עמ' ס"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)